חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"ב בניסן התשפ"ד, 20/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אמירת הנשיא / נולד בין השמשות / טבילה בשביעי-של-פסח
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 771 - כל המדורים ברצף
קדושה ותפילה – כלל לכל התורה והמצות
להתעקש, לדרוש ולתבוע
חידושי הרמ"ק בזמן גלותו
פרשת אחרי-קדושים
"הכול צפוי והרשות נתונה"
נטילת ציפורניים / אופן ברכת נטילת-ידיים / קידוש על יי"ש
אמירת הנשיא / נולד בין השמשות / טבילה בשביעי-של-פסח
הלכות ומנהגי חב"ד

זמן אמירת הנשיא; יום הולדת

בנוגע לזמן אמירת ה'נשיא' – לענ"ד עדיין נראה שיש לומר זאת אחר שיעור התהילים היומי, שהרי גם ב'אוצר מנהגי חב"ד' רצה להכריע על-פי ההנהגה של הרבי, שראה בשנת תשכ"ז, שאמר זאת אחר תהילים, אלא שכתב שאולי היתה זו הנהגה חד-פעמית. אבל ב'מנהגי מלך' כתב שזו הייתה הנהגה קבועה1, ומה שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע כתב ונהג אחרת – אולי אפשר לומר שזה מצד ענווה וכדומה, כיוון שהוא היה מייסד התקנה.

בנוגע לנולד בין השמשות, מתי יציין את יום ההולדת – לכאורה צריך בזה זהירות יתירה, שלא יהיה חומרא – לציין יום קודם, דאתי לידי קולא – בנוגע לבר-מצווה, שצריך י"ג שנה מלאים (אדה"ז סנ"ג סי"ג).

הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק

____________________

1)    אבל מאידך, הרב מיכאל אהרן שי' זליגזאן מסר בשם הרב מאיר שי' הארליג, שהרבי אמר תחילה את כל מה שכתוב בסידור (כולל ה'נשיא'), ורק ואחר-כך פתח את ספר התהילים. ובכלל צ"ע איך ניתן לבטל (בטענות כאלה ואחרות) את מה שכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע כהוראה לרבים מפני הנהגות (וכש"כ אם אינן תמידיות) שראינו שנהג הרבי לעצמוהמערכת.

נולד בין השמשות

ראיתי מה שהבאתם1 בקשר למנהגי יום הולדת כשנולד בין השמשות, וכתבו שאין הוראה בזה.

ואף כי הוראה מפורשת אולי אין בזה, מכל מקום כעין הוראה שמעתי בזה מדודי ר' יוסף יצחק שיחי' קלמנסון (שליח באובערוויליע, צרפת), שנולד בכ"ו מרחשוון תשכ"ג. היה זה בדקות הראשונות2 שאחר השקיעה של כניסת השבת (כן שמעתי מאימו, שהרבנים בזמנו אף שקלו אם למולו ביום שישי שאחרי זה, כיוון שהיה זה סמוך לשקיעה3, ולפועל כיוון שהיה זה כבר אחר השקיעה – נימול ביום ראשון).

בחודש תשרי תשל"ו נסע לחצרות קדשנו, ונכנס ליחידות. בדף שהגיש נכתב, שהוא מבקש ברכה לרגל יום הבר-מצווה שלו שיתקיים בכ"ו חשוון (בדרך כלל החשיבו יום זה אצלו כיום הולדת עיקרי. מכאן ואילך אכתוב כלשונו בגוף ראשון).

הרבי הביט בפתקה, ואמר, כרוצה לברר ולשמוע יותר: "אז הבר-מצווה בכ"ו חשוון?".

עניתי: כ"ו – כ"ז.

הרבי המשיך את דבריו: "אזי השנה יחולו כ"ו וכ"ז חשון בימי שישי ושבת [וזאת אמר כמובן כהרף עין, בלא שאציין בעצמי באיזה יום בשבוע אמור הבר-מצווה לחול], ועל-כן ייתן צדקה ביום שישי, ויוסיף נתינה נוספת עבור יום השבת".

ועוד הוסיף הרבי, אודות אמירת פרק התהילים, ואינני זוכר כעת במדוייק. עד כאן.

די ברור מכך, שמנהגי יום ההולדת שייכים לשני הימים. ושוב – שם מדובר שנולד תיכף אחר השקיעה.

_________________________

1)    'התקשרות' גיליון תשס"ו סוף עמ' 13.

2)    כנראה שהיה ספק אם נולד לאחר הארבע דקות שמן השקיעה הנראית עד השקיעה האמיתית, כאמור ב'סדר הכנסת שבת' שבסידור אדמו"ר הזקן.

3)    ראה שו"ע אדמו"ר הזקן שי' שלא ס"ה.

טבילה בהשכמה בשביעי-של-פסח

בקשר למה שציינתם לאחרונה1 שמדברי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע משמע, שיש עניין לטבול בשביעי של פסח בהשכמה:

הנה ראשית, ייתכן מאוד שמדובר שם (במצוין ב'אוצר') אודות הבחורים שנשארו ערים עד זמן התפילה, וממילא ודאי שטבלו קודם התפילה ולא שהלכו לטבול כהכנה לשנתם. ועוד, שהרי מאז אדמו"ר מהר"ש ועד היום עברו שנים רבות, ויש לבדוק כיצד נהוג בפועל. וכמדומני שבחג השבועות, משום טעמים שעל-פי קבלה2 נהגו לטבול, אך בשביעי-של-פסח3 ובהושענא-רבה4 אין נהוג לטבול, ופוק חזי מאי עמא דבר. והסברא נותנת שמאחר שהולכים לנוח – עדיף לטבול אחר-כך5 מאשר לטבול בתור הכנה לשינה, ורק בשבועות – "אין לך בו אלא חידושו".

ובפרט שבמקומות שאין מנהגים קבועים, דהיינו קהילות קטנות שדברי ה'התקשרות' משמשים נר לרגליהם, בלא ידיעות ונוהג קדום, דבר כזה עלול לגרום בלבול, משום שרוצים להדר, ועושים 'מבצע' לילך למקווה, בשעה שכמדומני אין נוהגים בזה (אין זה מפריע שמאן-דהו טובל שוב, אלא שזה בא בתור 'מנהג' ו'מבצע'...), אלא-אם-כן כנ"ל מתפללים אחר-כך בלא הפסק שינה.

הרב שלום דובער פרידלנד, ישיבת תומכי-תמימים, ברינוא, צרפת

__________________

1)    ב'לוח השבוע', גיליון תשס"ח הערה 23.

2)    זוהר ח"ג צח,ב. שער הכוונות, ענין חג השבועות ("מעט קודם עלות השחר". ובכף החיים סי' תצד ס"ק ז כתב: ארבע טבילות). פרי עץ חיים, שער חג השבועות.

3)    על המנהג להיות ניעור בליל זה לא מצאו בכתבי האריז"ל, מלבד האמור בפרי עץ חיים (שער כא פ"ח) שטוב לקום קודם אשמורת הבוקר לקרות סוד קריעת ים סוף בזוהר. ובס' מנהג ישראל תורה (סי' תצ אות ד) הביא מנהג זה מכמה ספרים אשכנזים וספרדים. אך אודות טבילה לא הובא שם מאומה.

4)    בס' אור צדיקים למהר"ם פאפארש (סי' לח ס"י) נזכר לטבול בלילה זה "כדי שיהיה נקי כל הלילה לתורה ותפילה" (וא"כ כוונתו לתחילת הלילה, כמ"ש הבאר היטב סי' תרס"ד ס"ק ד, על מש"כ הרמ"א שם ס"א ממנהגי מהר"י טירנא ש"המדקדקים נוהגים לטבול קודם עלות השחר כמו בערב יוה"כ").

5)    ראה המובא בעניין שינה אחר הטבילה, ב'התקשרות' גיליון רעו עמ' 18 וגיליון תסג עמ' 14.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)