מצורפות בזה הערות קצרות לכמה עניינים שנכתבו בגיליונות האחרונים:
א) בגיליון פורים נכתב שהשוכח 'ועל הניסים' יאמר בסוף שמונה עשרה "הרחמן ... ניסים ונפלאות...". ולכאורה, על-פי מה שכתב בסידור אדמו"ר הזקן1 צריך לומר "ניסים" בלבד.
כמו-כן כדאי להוסיף את הנהגת הרבי למשמש בתפילין של ראש בקריאת המגילה באמירת המילה "ויקר" [כמאמר רז"ל "ויקר – אלו תפילין"], וכך כתבו הפוסקים (כמובא בנטעי גבריאל פנ"א ס"ד ובפסקי תשובות סי' תר"צ אות ו').
שם נכתב בפשטות, שאחר השקיעה קוראים את המגילה ללא ברכה [כדעת המשנה ברורה סי' תרפ"ז ס"ק ה], ובנטעי גבריאל פל"א ס"י כתב שאפשר לברך, ואולי אין פוסקים כן.
ב) לגיליון פרשת משפטים / שקלים – דיני קריאת התורה: הנהגת הרבי לגבי אמירת הפסוקים 'שמע...'; 'אחד...'; 'גדלו...', היא (ראה ב'לקט הליכות ומנהגי ש"ק' לר"מ זליגזון עמ' 34)2, שהפסוקים 'שמע' ו'אחד' נאמרו לכיוון הקהל, ואילו 'גדלו' – לכיוון ארון הקודש, וזהו כמו שכתוב בערוך השולחן סי' קל"ד ס"ד [וסי' רפ"ב ס"א].
ג) כשאין כהן – לכאורה יש עניין להעלות את הלוי לתורה (ולא רק שאפשר), על-פי מה שכתב אדמו"ר הזקן סימן ר"א ס"ג ש"טוב להקדים גם כן הלוי לישראל" בכל עניני הכיבודים, וראה גם המלך במסיבו ח"א עמ' רסה, שהלכה זו שייכת בכל הדברים, עיין שם.
הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק
_____________________
1) בדיני ברכת המזון, במהדורה החדשה ח"א עמ' תרכו (כלשון הרמ"א סו"ס קפז), ולא כמ"ש בשו"ע שלו סי' קפז ס"ח (כלשון הכל בו סי' כה והב"י ודרכי משה על הטור שם, והרמ"א סי' תרפ"ב ס"א. אלא שבכל אלו, הלשון הוא "עשה..." ולא כבמקורות הקודמים "הוא יעשה") – המערכת.
2) מה שכתבנו בזה בהערה 7, שכל הפסוקים נאמרו לכיוון ארה"ק, כך מסר לנו הרה"ח רי"ל שי' גרונר כהנהגה הקבועה. ואולי היו לפעמים שינויים בזה. את מנהג העולם שהזכרנו שם, שדווקא ב'גדלו' מחזיר הש"ץ פניו לקהל, הביא הקצות השלחן סי' כה בבדי השלחן ס"ק ו – המערכת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
