חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"לא יכרע ולא ישתחווה"
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1157 - כל המדורים ברצף
"לא יכרע ולא ישתחווה"
יש חדש
עמלק שואף לנתק
פורים
למה חמישים
'נבואה' שנקטעה
המהות האמיתית
בזכות עמלק
ב'עבריידיש' זה נשמע יותר טוב
מתנות לאביונים

מומלץ לכל קובעי המדיניות לבוא בפורים לבתי-הכנסת כדי לשמוע את קריאת המגילה. הם יגלו פתאום התנהגות יהודית אחרת – גאה, נחושה, בוטחת

בימים האחרונים מתנהל הדיון הציבורי בארץ כמהתלה פורימית. אנשים רציניים מדברים בארשת רצינית על דברים הזויים לחלוטין, וזה מה שעושה את הדיונים האלה משעשעים כל-כך. למשל, הדיון בסוגיית 'שתי מדינות לשני עמים'. האין זו לא בדיחה מוצלחת?

כדי שלא לשרוף את הבדיחה נזהרים המתדיינים מלדבר אפילו במילה אחת על המהות. הלוא אין אדם שפוי שמוכן לתת לכנופיות הטרור מדינה בלב ארצנו. עזה עדיין איננה מדינה, וכבר אנו רואים איזו צרה צרורה נוצרה שם. האוּמנם מישהו מעוניין בהקמת עוד מדינת טרור בפאתי תל-אביב וירושלים? לכן הטיעון הוא ש'העולם' תומך ב'שתי מדינות', ולכן חייבים לעבור לדום ולדקלם שלוש פעמים ביום את הססמה 'שתי מדינות לשני עמים'.

דרכו של מרדכי

אם ננסה להיות רציניים קצת יותר, לפנינו מציאות עצובה מאוד. הכול מסכימים שהקמת מדינה פלסטינית בתנאים הקיימים היא איום קיומי לארץ כולה. בעבר עוד חלמו על 'מדינה מפורזת'. כיום ברור לגמרי שאלה חלומות באספמיה. את רצועת עזה, שאיננה מדינה, איננו מצליחים לפרז, על-אחת-כמה-וכמה מדינה ריבונית. אין שום ספק בדבר אופייה של מדינה כזאת והסכנות העצומות הצפויות ממנה. אם-כן, למה בכל-זאת מוסיפים לדבר על 'מדינה פלסטינית'? כי ה'עולם' לוחץ.

כלומר, החשש מפני לחצי העולם גורם לרבים בתוכנו לתמוך במהלך מסוכן מאין-כמותו, שעלול להפוך את חיי כולנו לגיהינום. היו ימים שהמדיניות הישראלית הייתה מבוססת על התפיסה 'לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוּב מה טוב ליהודים'. כיום אנו נבהלים מקול עלה נידף, והשיקול המרכזי הוא 'מה יאמרו הגויים'.

מומלץ לכל קובעי המדיניות, וגם לאנשי התקשורת הדוחקים אותם לפינה הזאת, לבוא בפורים לבתי-הכנסת כדי לשמוע את קריאת המגילה. הם יגלו פתאום התנהגות יהודית אחרת – גאה, נחושה, בוטחת. המגילה מספרת: "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".

מרדכי אינו נסוג מעמדתו גם כאשר המן מכריז על גזֵרת ההשמדה של כל בני העם היהודי. הוא ממשיך בהתנהגותו הגאה – "ולא קם ולא זע ממנו". הוא גם אינו מנסה להגיע לפשרה. דבר אחד הוא עושה – קורא ליהודים לשוב בתשובה ולזעוק אל אביהם שבשמים.

התנהגות גאה ובלתי-מתפשרת זו דווקא היא המביאה בסופו של דבר את נס ההצלה. צורר היהודים נתלה על העץ, ואילו מרדכי, שאינו יודע לנהוג ב'רגישות' כלפי הגוי, מתמנה משנה למלך, ועם-ישראל זוכה בחג פורים.

המציאות הוכיחה

מרדכי היהודי הבין כנראה טוב מכל מדינאי ימינו את סוד הקיום היהודי. המן בן-המדתא האגגי היה שונא-ישראל מעצם הווייתו. את חלום השמדתו של העם היהודי (הג'יהאד) ינק עם חלב אימו. הוא לא נזקק לתירוצים כלשהם. בהתרפסות כלפיו לא היה מרדכי משיג מאומה, מלבד השפלה ועידוד לגזֵרות נוספות.

מרדכי ידע שרק עמידה תקיפה ואיתנה מול הצורר וחבר מרעיו, עם תפילה וזעקה לריבון-העולמים – היא שבכוחה להציל את עם-ישראל. לא פשרות, לא ויתורים, לא התחשבויות ולא 'רגישויות'. מובן שהוא ידע כי עם-ישראל שרוי בגלות, אולם בנפשו היה יהודי גאה, והקרין את הגאון הזה כלפי כל סביבתו – "לא יכרע ולא ישתחווה".

המציאות הוכיחה כי דווקא דרכו של מרדכי היא שהנחילה הצלחה ושגשוג לעם-ישראל, ואילו הכניעה ללחצי האומות המיטה עלינו אסון אחר אסון. ככל שוויתרנו ונסוגונו, גבר הלחץ הבין-לאומי, עד שאפילו הגנה על אזרחים שלווים מפני מתקפות טילים מגונה גינוי כלל-עולמי.

עלינו לחזור מהר לדרכו של מרדכי, הדרך של 'לא יכרע ולא ישתחווה', ואז נזכה לא רק לנס פורים, אלא גם לנס הגאולה האמיתית והשלמה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)