שאלה: אדם שביתו נפגע מטיל והוא ניצל, האם עליו לברך ברכה על הנס?
תשובה: נס שמברכים עליו הוא הצלה פלאית מסכנת-נפשות ברורה (לא 'כמעט סכנה'). מי שביתו נפגע מטיל והוא לא היה בבית – לא יברך, אבל אם היה בבית ובדרך הטבע היה אמור להיפגע, ובכל-זאת ניצל – יברך. כדאי לשאול 'שאלת חכם' על כל מקרה לגופו אם אכן זה נס שמברכים עליו.
ברכת 'שעשה לי נס במקום הזה': על האדם לברך את הברכה כשהוא רואה שוב את המקום לאחר שלושים יום (ולספרדים שאין מברכים על זה 'הגומל', יש מקום לברך בפעם הראשונה גם בתוך שלושים יום). אם יש ספק בדבר, יאמר "ברוך שעשה לי נס..." ללא שם ומלכות.
ברכת 'הגומל': למנהג הספרדים, מברכים זאת רק על ארבעת הדברים האמורים בפסוק (תהילים קז): ים, מדבר, חולה ואסיר. למנהג האשכנזים, מברכים על כל סכנת נפשות שניצלים ממנה.
על הניצול לברך ברכה זו מיד כשמזדמן לו מניין (ועדיף כששניים במניין תלמידי-חכמים). נהגו לברך זאת בבית-הכנסת לאחר קריאת-התורה הקרובה. נכון שלא לאחר את הברכה שלושה ימים. מי שניצל ביום שני, יברך לפני מניין יהודים בו-ביום, ולא ימתין עד יום חמישי. מי שטרם בירך, יעשה זאת לאחר מכן.
נוסף על כך יש לתרום לצדקה לצורכי-ציבור ולומר את פרשת קרבן-תודה (ויקרא ז), וייחשב הדבר כאילו הקריב קרבן תודה בבית-המקדש, שייבנה במהרה בימינו. ונוהגים לעשות 'סעודת הודיה' לקרובים ולידידים, לספר בה על הנס ולהודות לה' על חסדיו.
מקורות: שו"ע ונו"כ וילקוט יוסף או"ח ריח-ריט. שו"ע אדמו"ר הזקן מהדו"ת או"ח סו"ס א. סדר ברכת הנהנין פי"ג ס"א-ז. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סימן קיא. פסקי תשובות סי' ריח ס"י ורי"ט ס"א, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
