חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכנה לקץ הבלתי ידוע
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות גליון 753 - כל המדורים ברצף
עבודה במסירות נפש מביאה להידור למעלה מהידור
הכנה לקץ הבלתי ידוע
"דמי חנוכה" בכינוסי "צבאות ה'"
פרשת מקץ
חנוכה
קריאת 'מעשה ראובן'/ 'הגומל' בטיסת פנים / עמידה בחזרת הש"ץ
הלכות ומנהגי חב"ד

הקץ שלמעלה מהעלם וגילוי נמשך למטה

...מודגש בסיום וגמר חנוכת המשכן ("ביום שנים עשר גו'"), שרומז על סיום וגמר כללות עבודתם של ישראל בעשיית משכן ומקדש לו יתברך – שעל-ידי זה מתגלה העילוי ד"סוף מעשה במחשבה תחילה".

...והנה, העניין ד"סוף מעשה במחשבה תחלה" (שב"סוף מעשה" מתגלית בחינת תחלה שלפני ולמעלה מתחילת המחשבה, שלא נתגלתה גם בתחילת המחשבה) מודגש במיוחד בנוגע לעניין הגאולה:

זמן הגאולה, "קץ הימין", הוא סתום וחתום, כמו שכתוב "סתום וחתום הספר עד עת קץ", "כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ", וטעם הדבר – כיוון שהגאולה עצמה הוא עניין סתום וחתום, היינו, שהגילויים דימות המשיח הם מדרגא נעלית ביותר שהיא באופן של סתימות, ובלשון הרמב"ם ש"באותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים", ובגלל זה נעשה גם זמן הגאולה סתום וחתום.

ויתירה מזה – שהסתימות דהגאולה היא לא רק ביחס לנבראים, אלא גם ביחס להקב"ה (כביכול), כדרשת חז"ל על הפסוק "יום נקם בלבי ושנת גאולי באה", "לליבי גיליתי לאיברי לא גיליתי" ("לא הוצאתי דבר מפי שהיו איברי יכולין לשמוע אבל בליבי היה טמון הדבר", "סתום וחתום שלא הוציא אותו הקב"ה בפיו"), "לבא לפומא לא גליא", היינו, שענייני הגאולה הם בדרגא נעלית כל כך שגם אצל הקב"ה הרי זה בבחינת העלם ("בליבי") שלמעלה מגילוי (בדיבור בפה) – על דרך "מחשבה תחילה", "תחילה" שלפני ולמעלה מהגילוי דתחילת המחשבה.

ודרגא נעלית זו, העלם שלמעלה מגילוי, "מחשבה תחילה" – נמשכת ומתגלית ב"סוף מעשה", בסיום וגמר מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, שעל-ידי זה פועלים העילוי והשלימות דימות המשיח, ש"דברים הסתומים", סתימות והעלם שלמעלה מגילוי, יומשכו ויתגלו למטה בפועל ממש.

מגלים את הקץ על-ידי ציפייה

 [. .] ומזה מובן גם בנוגע ליחס לגאולה העתידה לבוא והשפעתה על זמן הזה:

אילו היה הקץ ידוע – אזי היחס לגאולה היה כמו לדבר השייך לעתיד שאינו פועל שינוי (כל כך) בזמן ההווה; מה שאין כן כשהקץ אינו ידוע, וביחד עם זה, יודעים בוודאות שיכול להיות בכל רגע ומצפים שיהיה ברגע זה – אזי היחס להגאולה הוא כמו לדבר השייך להווה, היינו, שההנהגה בהווה היא באופן המתאים למעמד ומצב דגאולה העתידה, דכיוון שהגאולה יכולה לבוא תיכף ומיד ממש, הרי, בכל רגע ורגע צריכים להיות מוכנים להגאולה.

ובסגנון אחר קצת – שנעשה החיבור דגלות עם גאולה, שבזמן הגלות עומדים מוכנים להגאולה, ולא עוד אלא שמהפכים הגלות לגאולה, שהאותיות ד"גולה" מתהפכות להיות חלק מ"גאולה" (על-ידי זה שממשיכים בהם האל"ף, אלופו של עולם), כיוון שמתגלית בחינה הכי נעלית שלמעלה מגולה וגאולה שעל-ידה נעשה החיבור ועד להפיכת גולה לגאולה.

[. .] ומזה מובן שהשליחות המיוחדת של דורנו זה, שמודגשת ביותר בתקופתנו זו, מתבטאת בעניין "סוף מעשה במחשבה תחילה" – לגלות את קץ הגאולה ("מחשבה תחלה") בסוף זמן הגלות ("סוף מעשה") על-ידי הציפייה וההכנה לגאולה עד שמביאים את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.

(מהתוועדות ש"פ צו תש"נ, 'התוועדויות' תש"נ חלק ג, עמ' 19)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)