האם המשיח יבוא מלוּוה אותות ומופתים שירעידו את כל העולם, או בתהליך טבעי? מעניין שהרמב"ם עצמו מביא את שתי האפשרויות. בספרו ההלכתי (הלכות מלכים פרק יא הלכה ג) הוא קובע פסק-הלכה: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו". לעומת זה, ב'איגרת תימן' (פרק ד) הוא כותב: "האותות והמופתים שייעשו על-ידו הם יהיו הראיה על אמיתת טענתו ואמיתת ייחוסו".
כשמעיינים בשני המקורות האלה רואים, שדמותו ומאפייניו של המשיח שונים תכלית שינוי. ב'יד החזקה' דמותו של המשיח היא דמות מנהיג ישראל גדול שמחזיר את עם-ישראל לדרך התורה, נלחם באויבי ישראל, מנצח את כל האומות שסביביו, בונה את בית-המקדש ומקבץ את כל נידחי ישראל, ורק אחרי כל זאת מתברר שהוא 'משיח בוודאי'. לעומת זה, ב'איגרת תימן' הופעת המשיח היא בגדר אירוע על-טבעי לגמרי: מופיע אדם בלתי-מוכר, מחולל אותות ומופתים, כל העמים נחרדים מול נפלאותיו, והעולם כולו מקבל בבת-אחת את מלכותו.
שתי אפשרויות
יש לומר שאין כאן סתירה, אלא שתי אפשרויות של הגאולה. אין ספק שבימות המשיח יהיו נפלאות וישתנו סדרי עולם. השאלה היא, אם הדברים הללו יתחוללו מיד עם הופעתו של המשיח, או שההתחלה תהיה כאילו טבעית, ורק בשלב מאוחר יותר ישתנו סדרי העולם. ובעצם, זה תלוי בדרך בואה של הגאולה: במצב של 'זכו' תהיה הגאולה על-טבעית מיד בראשיתה, ואם חלילה תבוא כש'לא זכו' – ייתכן שבתחילה לא יהיו אותות ומופתים, והם יבואו רק בתקופה השנייה.
בספרו ההלכתי הרמב"ם מגדיר את הדברים הגדרה הלכתית 'יבשה', ולכן הוא קובע את הגדרים ההכרחיים של המשיח. מבחינה זו, אין הכרח שיעשה אותות ומופתים; אין הכרח לצפות לתהליך פתאומי ועל-טבעי דווקא. ייתכן שהמשיח יופיע כמנהיג ישראל, שעושה פעולות בעם-ישראל ובעולם, ורק אחרי בניין בית-המקדש וקיבוץ הגלויות על-ידו נדע שהוא המשיח (ראה ליקוטי-שיחות כרך כז, עמ' 204 ואילך).
אבל ב'איגרת תימן' – שנכתבה ליהודים שהיה צורך לעודד את רוחם ולהחיותם בתקוות הגאולה – הרמב"ם מתאר את התגלות המשיח לא רק במונחים מינימליים, אלא כפי שאנו מצפים שהיא תבוא – כשעם-ישראל במצב של 'זכו' – בפתאומיות, בהתגלות אלוקית גדולה, באותות ובמופתים, כאשר העולם כולו יחרד למשמע קולו של המשיח.
מתפללים לניסים
ואולי אפשר להוסיף, שגאולה בלי אותות ומופתים (בתחילתה) יכולה לבוא רק לאחר שמתרחשים כל התהליכים המקדימים המתוארים בדברי חז"ל. צריכה לבוא תקופת 'עקבתא דמשיחא' ואחריה שינויים בעולם, שיכינו אותו להופעתו של המשיח. כאשר כל זה עדיין לא קרה, לא היה אפשר לצפות לגאולה המלובשת בדרך הטבע.
לכן ב'איגרת תימן', שנכתבה לתקופתה, הרמב"ם מתאר את הגאולה בדרך ניסית ופתאומית, כי זו הייתה האפשרות היחידה של הגאולה אז. אבל בספרו ההלכתי, שנכתב לכל הדורות, הרמב"ם חייב להתייחס לאפשרות, שיגיע זמן שבו יתקיימו כל סימני חז"ל והעולם יאפשר את הופעת המשיח בלי אותות ומופתים. לכן הרמב"ם מציין את סימני המשיח ההכרחיים, כדי שנדע להאמין בו מיד עם הופעתו, קודם בואה של התקופה השנייה, תקופת הניסים ושינוי סדרי העולם.
אך כולנו מתפללים ומקווים כי התגלותו של המלך המשיח תהיה מלוּוה ניסים והתגלות אלוקית גדולה, שגם יקֵלו את בוא הגאולה וגם יעשו אותה מהירה ומופלאה יותר. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
