חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלב בשמים והעיניים בארץ
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1144 - כל המדורים ברצף
האור יכניע את החושך
יש חדש
הלב בשמים והעיניים בארץ
סולם
ולא יידום
הברכה הגיעה
ייסורי הלידה
גאולה בין כך ובין כך
"נזכור תמיד את האחדות הזאת"
הכאה על הלב

בחלומו ראה יעקב: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". הזוהר אומר שהסולם מסמל את התפילה. התפילה היא כמו סולם, שבאמצעותה הנשמה עולה ומתקשרת עם הקב"ה. השלבים שבסולם מייצגים את שלבי התפילה, שבהם היהודי מתעלה מדרגה לדרגה, עד הדבקות בקב"ה עצמו בתפילת העמידה.

משל הסולם מכיל גם עיקרון מהותי בדבר אופייה של התפילה: אמנם "ראשו" של הסולם "מגיע השמימה", אך עם זה הוא "מוצב ארצה". בעת התפילה היהודי נדרש להתעלות ולהגיע לדבקות בקב"ה עצמו, ועם זה עליו לזכור בתפילתו גם את ענייני הגוף, שכן גם הגוף וענייניו הגשמיים צריכים 'להתפלל' ולעלות בשלבי הסולם.

למה דווקא בפסגת התפילה

על כך אמרו חז"ל שבשעת התפילה יהודי צריך להיות "ליבו למעלה ועיניו למטה". הלב צריך להימשך למעלה, לאלוקות ולקדושה הנשגבה, אך בה-בעת צריך שיהיו "עיניו למטה" – לזכור גם את ענייני הגוף הגשמיים ולהעלותם לקדושה.

הדבר מתבטא בעובדה שבשיא התפילה, בתפילת העמידה, אנו מבקשים גם את הצרכים הגשמיים הפשוטים ביותר. למה אנחנו צריכים לחשוב על דברים ארציים כל-כך דווקא בפסגת התפילה? וכי לא מוטב להתנתק אז מענייני העולם הגשמיים ולחשוב רק על הקב"ה? למה נדרש שהסולם יהיה "מוצב ארצה"?

חיבור הכרחי

התשובה היא, שכל תכלית חייו של האדם בעולם הזה היא להחדיר את הקדושה האלוקית גם בעסקי החולין. גם כשיהודי עוסק בצרכיו הגשמיים עליו לזכור שהכול נובע אך ורק מהקב"ה, וש"הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".

אם לא יהיה החיבור הזה בין ה'ארץ' ל'שמים', עלול להיווצר מצב שבשעת התפילה אמנם יעלה האדם לדרגה רוחנית גבוהה ויגיע לדבקות בקב"ה, אולם אחרי התפילה, כשיחזור לעיסוקיו הגשמיים, ישכח את הדרגה הגבוהה שעמד בה בעת תפילתו. כדי שהתפילה תחדור לכל פעולותיו ואורחות חייו, היהודי נדרש שיהיו 'עיניו למטה' גם כשהוא עומד בשיאה של התפילה.

היכן ההבדלה

ולמעשה, דווקא בכך בא לידי ביטוי ייחודו של עם-ישראל, ועל זה נאמר "המבדיל בין ישראל לעמים". כשיהודי עוסק בתפילה ובלימוד התורה, אין כל מקום לדבר על הבדלה, שהרי לאומות-העולם אין כל שייכות לזה. חז"ל אומרים שהבדלה מחייבת 'דעת', ומכאן שהצורך להבדיל הוא בין דברים שנראים דומים. הדמיון הוא בעיסוקים הגשמיים, ודווקא כאן באה לידי ביטוי ההבדלה בין ישראל לעמים.

כל בני-האדם עוסקים באכילה ובשתייה ובשאר הצרכים הגשמיים, אולם יהודי עוסק בכל הדברים האלה בדרך שונה לגמרי. גם את צרכיו הגשמיים הוא עושה 'לשם שמים', ויתרה מזו – "בכל דרכיך דָעֵהוּ". הכוח לזה בא מהעלייה בשעת התפילה, שאמנם היא מגיעה 'השמימה', אבל בה-בשעה ה'סולם' של התפילה גם 'מוצב ארצה'.

(תורת מנחם כרך כ, עמ' 66)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)