נושאים נוספים
	התקשרות גליון 750 - כל המדורים ברצף
	לחבר דבקות רוחנית עם עשייה גשמית
	"ושבתי בשלום" אל הגאולה
	ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי
	פרשת ויצא
	הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
	עוד על אנ"ש במקום נוסח אחר
	'הגומל' לחולה שאין בו סכנה
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש, פרשת ויצא
ט' בכסלו

יום ההולדת (בשנת תקל"ד) ויום ההסתלקות-הילולא (בשנת תקפ"ח) של כ"ק אדמו"ר האמצעי רבנו דובער נ"ע, דור שני לנשיאי חב"ד, ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין. שנות הנשיאות: תקע"ד – תקפ"ח¹.

יום התוועדות.

כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ינצלו 'עת רצון' זו, כדי להוסיף:

א) בלימוד תורתו של בעל יום-ההולדת וההילולא, ובאופן ד'רחובות הנהר'².

ב) בעבודת התפילה.

ג) בנתינת צדקה, ומה טוב – לעניין השייך לעבודתו המיוחדת או למוסדות העוסקים בעבודתו ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי-מקומו³.

ד) לקיים התוועדות של שמחה, שבה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות⁴. ולדבר גם בקשר להכנות כדבעי להתוועדויות די"ט כסלו, ולהמשיכן בהתוועדויות דחנוכה⁵.

פשוט שאם מאיזו סיבה שתהיה לא נעשה הנ"ל או חלקו ביום השנה, צריך להיות תשלומין והשלמה בימים הסמוכים⁴.

שחרית: בקריאת התורה קוראים תמיד "יששכר" בשי"ן אחת⁶.

הפטרה: "ועמי תלואים... על תלמי שדי. ויברח יעקב... ובנביא נשמר" (הושע יא,ז -יב,יד)⁷.

מנחה: אין אומרים 'צדקתך'⁸.

יום ראשון
י' בכסלו

חג הגאולה – בו נשתחרר כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע ממאסרו בוויטבסק בשנת תקפ"ז⁹, והוא יום שמחה לאנ"ש, ואין אומרים בו תחנון. ונוהגים לערוך התוועדות ברוב עם¹⁰.

"י' כסלו הוא זמן הלידה של חסיד, י"ט כסלו היא הברית; בין י' ו-י"ט כסלו היא הלידה¹¹. ההתחלה היא מי'. התוועדות חסידית היא לידתו של חסיד"¹².

יום חמישי
י"ד בכסלו

יום חתונת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם הרבנית מרת חיה-מושקא ע"ה, בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – ביום ג' פרשת וישלח, י"ד בכסלו תרפ"ט, בעיר ווארשא¹³.

מעלת היום, בלשון הרבי¹⁴: "בכלל, חתונה היא עניין כללי אצל איש פרטי. אולם אצלי, הרי היתה זו הדרך על-ידה הוכנסתי אחר-כך לעניינים הכלליים... זהו היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור השם-יתברך שנראה פרי טוב בעמלנו".

* הכנות לי"ט כסלו: "לפני ראש-השנה של חסידות צריכים גם-כן [את] ההקדמות על-דרך [ההכנות וכו'] דימי הסליחות וחודש אלול"¹⁵.

יום שישי
ט"ו בכסלו

סוף זמן קידוש לבנה לכתחילה – בליל שבת-קודש בשעה 9:48. אך למנהגנו אין מקדשין כלל את הלבנה בליל שבת¹⁶.

_____________________

1)    פרשת חייו וסיפור הסתלקותו נדפסו ב'ספר התולדות – אדמו"ר האמצעי' הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשל"ו.

2)    שיחות-קודש תשנ"ב עמ' 382. ובלקוטי-שיחות כרך כא עמ' 296, בקשר לב' ניסן, גם: ללמוד על-כל-פנים פרק משנה אחד המתחיל באות אחת משמו הקדוש.

3)    ע"פ 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 286, מוגה, בקשר לכ"ד טבת.

4)    ע"פ הוספות לשיחה הנ"ל – שם עמ' 292. וראה לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 276.

5)    שיחות-קודש תשנ"ב ח"א עמ' 389.

6)    ראה תורה-שלמה עה"פ (ל,יח). פסקי תשובות סו"ס קמא, וש"נ. שיחת ש"פ ויצא תשי"ב ס"א ('תורת-מנחם – התוועדויות' (ד) תשי"ב ח"א, עמ' 156. הרבי העיר לבעל-קורא שקרא 'יששכר' בב' שיני"ן, שאומנם יש כמה דעות בזה, ואיך שקוראים – יוצאים ידי-חובה, אבל ע"פ נסתר צריך לבטא בשי"ן אחת דווקא). 'בצל החכמה' (יחידויות) עמ' 117-116 (שם ענה הרבי לאדמו"ר מבעלזא ביום ד' אדר-שני ה'תשמ"א, ששאלו אודות "מנהג המקום" בקריאת שם זה, שמעולם לא התערב בכיו"ב, ובמילא תלוי הדבר בעובדה מיהו ה'בעל קורא'. וצ"ע). סקירות ודיון בענין זה בקבצים: 'המעין' תשכ"ז. 'צפונות' גיליון יז.

7)    ספר-המנהגים עמ' 32. לוח כולל-חב"ד.

8)    לוח כולל-חב"ד. אודות יו"ד כסלו היתה 'משנה ראשונה' לומר תחנון (רק) במנחה שלפניו, ראה המובא ב'רשימת עניינים וסיפורים' (מהרב"ש) מהדורת קראוס הע' 80. כמובא שם, ה'משנה אחרונה' שלא לאומרו, היתה כבר בשנת תרצ"ג – 'רשימות' סט עמ' 6. ב'לוח יומי' של הרבי באנגלית לשנת תש"ג, לא נזכר יו"ד כסלו, אבל בלוח שנת תש"ד הזכירו.

9)    ואף שבש"פ ויצא, ט' כסלו תקפ"ז, נתבשר על גאולתו ('ספר התולדות' הנ"ל, עמ' 113) – לא נקבע בשעתו יום זה ליו"ט כמו בחג הגאולה י"ב תמוז שהוא 'יום בשורה', כשם שחג הגאולה הזה עצמו לא נקבע כל-כך, לפי שבשנה שלאחריה נסתלק אדמו"ר האמצעי, כמבואר בקונטרס 'בד קודש' הוצאת קה"ת.

10)  לוח כולל חב"ד. פרשת המאסר והגאולה – במבוא לקונטרס 'בד קודש' הנ"ל, ב'ספר התולדות – אדמו"ר האמצעי' הנ"ל, פרק ח. 'רשימות' חוברת סט, ובספר דלהלן.

בשנת תשנ"ח יצא לאור תיק המסמכים הממשלתי בקשר למאסר והגאולה ("מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" בהוצאת קה"ת ואגודת שמי"ר), ושם בעמ' 23-21: י' כסלו תקפ"ו – שוחרר לביתו; יא כסלו תקפ"ז) – זיכוי ע"י בית המשפט העליון אשר במוהילוב; כא כסלו תקפ"ח (לאחר ההסתלקות, שלא ידעו ממנה שם) – זיכוי סופי בסנאט אשר בפטרבורג.

להעיר מהשייכות המיוחדת דהתוועדות חסידית ליו"ד כסלו – ע"פ המבואר... שיו"ד כסלו הוא עניין הלידה של חסיד, והתוועדות חסידית היא הלידה של חסיד (משיחת ש"פ ויצא תשמ"ז – ליקוטי-שיחות, כרך כה, עמ' 353 הערה 49).

11)  ייתכן שזה מסביר גם מדוע הברית לכאורה אינה ביום השמיני.

12)  לקוטי-דיבורים ח"ג עמ' 976. ספר-המנהגים עמ' 90. כפל הלשון צריך ביאור. ואולי הכוונה שההתחלה היא ביו"ד, שעניינה ביטול.

13)  (כן הוא הכתיב של שם העיר באג"ק בלה"ק של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ושל הרבי). פרטי העניינים דאז נלקטו בספר 'ימי מלך' (ח"א) פרק עשירי. וראה גם 'תורת מנחם – דרושי חתונה' (קה"ת, תש"ס) מאמרי החתונה, ומאמרי הרבי המיוסדים וכו' על המאמרים הנ"ל.

14)  תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. 'ימי מלך' שם עמ' 272.

15)  ספר-המנהגים עמ' 92.

16)  רשימת הרב יעקב לנדא ז"ל מש"פ בשלח, י"ז [כצ"ל] שבט עטר"ת, 'כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 35, שלמרות שמניעת קידוש הלבנה בשבת גרמה לדחייתו ליממה ה-י"ז אחר המולד, העדיף כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע להורות שלא לקדשה בשבת. [וראה 'בירור' בעניין זה בגיליון תשמ"ז-תשמ"ח].