נושאים נוספים
	התקשרות גליון 749 - כל המדורים ברצף
	גם בענייניו הגשמיים אין יהודי כפוף לטבע
	הגאולה מחייבת הפצת המעיינות
	צוואת רבי יהודה החסיד ואזהרותיו
	פרשת תולדות
	התוועדויות חסידיות
	אנ"ש בבית-כנסת אחר
	הלכות ומנהגי חב"ד

הקושיה על התוועדות..

...מזמן לזמן, זעיר שם זעיר שם, נמצאים עדיין כאלה ששואלים קושיות על דרכי החסידות (אף שאינם אלא "פריסאַזשנע קשיות פרעגער" (מקשנים מושבעים)).

בין הקושיות על דרכי החסידים – שואלים גם על עניין ההתוועדות ("פאַרבריינגען"): לשם מה מבזבזים ריבוי זמן על התוועדות? יכולים לומר לחיים, לנגן ניגון, ותוך חצי-שעה לסיים את ההתוועדות, ואחר כך להתיישב ללמוד?!

כ"ק מו"ח סיפר אודות אדמו"ר הצמח-צדק, שפעם, לאחרי התוועדות במשך כל הלילה, העביר ידו על מצחו, והתיישב ללמוד "חושן משפט"! – אם הרבי הצמח צדק התנהג כן, בודאי יכולים גם החסידים להתנהג כן. ובמקום זה – טוענים הם – מבזבזים ריבוי זמן על התוועדות, בה בשעה שיכולים לצאת ידי חובה בניגון ואמירת לחיים, כמנהג העולם [כפי שתיאר כ"ק מו"ח אדמו"ר את עניין השמחה אצל "עולם'שע": מוחים כפיהם (כ"ק אדמו"ר הראה בידיו הק' איך הם עושים), שותים חלב... (שהרי על-פי דין נחשב חלב למשקה המשכר), וצובטים את הלחיים עד שיראה חיוך על פניהם, סימן לשמחה...], ומיד לאחרי זה – להתיישב ללמוד!

('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"ב ח"ב (ה) עמ קמד)

לא בריח ה'...

התוועדות חסידית היא עניין של ריח (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר). בשעת מעשה נהנים מן הריח ("מ'גיט אַ שמעק"), זה נהנה ששמע "אַ גוט וואָרט", זה נהנה מהסרת קושיא באיזה עניין, וכיוצא-בזה, ולאחרי זה לא נשאר מאומה בנוגע לפועל. – הכוונה היא, שלא יישאר באופן של ריח בלבד, אלא שיהיה גם באופן של אכילה ושתייה, היינו, שיבוא לידי פועל ממש.

השעה היא כבר קרוב לשתיים, ותיכף ילכו הביתה לאכול "טשאָלנט"... וישכחו על המדובר.

...יש לזכור אפוא את נקודת הדברים בנוגע לפועל – כאמור – שכל אחד יצייר לעצמו איזה עניין היה הרבי מצווה עליו לעשות, ויעשה אותו.

('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"א ח"א (ב) ע' 95)

לעורר על הזזה עצמית

כדאי ונכון לערוך התוועדות חסידית, מתוך אהבה ואחדות, ומתוך שמחה, שכן על-ידי התוועדות יכולים לפעול הרבה יותר מפעולת היחיד שיושב בפני עצמו ולומד מן הספר.

יש לעורר – בהתוועדות – על-דבר הצורך בזעזוע והזזה עצמית ("דער אייגענער טרייסל און הזזה"), ולהוסיף ולהדגיש שבשביל זה אין צורך בתענית של ג' ימים... אלא יכולים לפעול זאת על-ידי אמירת קאַפּיטל תהילים כדבעי למהוי, על-ידי לימוד פסוק חומש עם פירוש רש"י, לימוד שורות אחדות בתניא, קצת חסידות ("אַ שטיקל חסידות") כדבעי למהוי.

– ההתוועדות יכולה להיות פעמים כך ופעמים כך ("ווי אַמאָל") . . העיקר הוא שכל אחד ואחד ישתדל בזה פעם אחת, פעמיים ושלוש, ואם עדיין לא הועיל – לא יתפעל ויעשה זאת פעם רביעית, ואם נעשה הפסק בזה – יחזור וימשיך, ואז ייווכח לפתע ("מיטאַמאָל וועט ער זיך כאַפּן") שעומד בקרן אורה.

(לאחד השד"רים, 'תורת מנחם – התוועדויות' תשי"א ח"ב (ג) ע' 162)