ימים שלמים
"ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכול" (בראשית כד,א). אברהם בא עם כל הימים. כולם היו שלמים, ללא פגם או חיסרון, שכן אברהם לא בזבז לבטלה אף לא יום אחד.
(זוהר)
יום-יום והארתו
'יום' רומז לאור ולגילוי, כנאמר (בראשית א,ה) "ויקרא אלוקים לאור יום". בכל יום ויום האירה לאברהם הארה מיוחדת, וכשמת הביא עמו את כל הימים, יום-יום והארתו; הוא לא איבד אפילו יום אחד.
(חידושי הרי"ם)
שני גילויי אור
'ימים' לשון רבים, רומז לשני סוגי גילוי אור: האור האלוקי הנמשך בעולם על-ידי העבודה בתורה ומצוות, והאור הנמשך על-ידי ההתעסקות בדברי הרשות לשם שמים. אברהם עבד את עבודתו בשלמות בהמשכת שני סוגי האור הללו, וגם דברי הרשות שלו היו בבחינת "חולין שנעשו על טהרת הקודש".
(אור תורה)
בלי 'לילה'
במדרש רבה נאמר: "ויקרא אלוקים לאור יום" – אלו מעשיהם של צדיקים; "לחושך קרא לילה" – אלו מעשיהם של רשעים. אברהם "בא בימים", שלא הייתה בו כלל בחינת 'לילה'.
(מי מרים)
דאגה לכול
יש צדיקים שעיקר דאגתם לעצמם, לתורה ולמעשים הטובים שלהם. לא כך הייתה דרכו של אברהם אבינו, שעליו נאמר "וה' בירך את אברהם בכול" – הוא נתברך במידה של 'בכול', שדאגתו הייתה לא רק לעצמו, אלא לכלל בני-האדם.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
שאפתנות מיותרת
למדרגה של 'בכול', שיהיה האדם שמח בחלקו, אין אדם יכול להגיע אלא כשהוא "זקן בא בימים". כי כשהוא צעיר, לעולם איננו אומר דיי, וכל מה שיש לו, תמיד זה מעט בעיניו.
(עיטורי תורה)
עבד בכול
אברהם אבינו עבד את הקב"ה בבחינת "בכול", כפי שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
(החוזה מלובלין)
אברהם העליון
"ואברהם זקן" מכוּון כנגד אברהם העליון, שנקרא 'זקן' משום שהוא במדרגה שלמעלה מהזמן. "בא בימים" – הארה זו נמשכה ונתלבשה בבחינת אברהם התחתון. דרגה זו נקראת 'ימים', על שם שהיא בעולם הזה, תחת גדרי הזמן. אברהם אבינו, על-ידי מעשי החסד והצדקה שלו, המשיך על עצמו את בחינת אברהם העליון.
(אור תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
