כשהתפלל אברהם אבינו על אנשי סדום, התבטא במילים: "ואנכי עפר ואפר", ביטוי שנועד להביע את ענוותנותו של אברהם. המגיד ממזריטש מסביר, שבמילים האלה ביטא אברהם את המרחק העצום בין מידת החסד המלובשת בו לבין שורשה העליון, ספירת החסד שבעולם האצילות.
נדמה-נא עץ גדול ומרהיב, עמוס פירות, שנשרף ונהפך לאפר. מצד אחד, האפר הוא מה שהיה קודם לכן העץ, ועם זה אין שום דמיון בין העץ המקורי לבין האפר. זה מה שביקש לבטא אברהם אבינו: מידתו הייתה מידת החסד והאהבה, אבל לעומת מידת החסד העליונה היא דומה ליחס שבין האפר לעץ הנהדר שנשרף. אמר אפוא אברהם, שכל עבודתו באהבת ה' ובעשיית חסד כמוה כאפר לעומת מידת החסד האלוקית.
מידת החסד מתקנאת
אולם מצאנו בדברי חז"ל מאמר המבטא את ההפך. מובא בספר הבהיר, ש"אמרה מידת החסד לפני הקב"ה: מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי".
כלומר, אברהם אבינו, בהיותו בעולם הזה, הצטיין להפליא בעשיית חסד ובאהבה בוערת לה', עד שהחליף את מידת החסד שבעולם האצילות, ועד שהיא קינאה בו ובאה בטענה לקב"ה, על שנעשתה, כביכול, מיותרת.
הערך העצמי
אולם אין סתירה בין הדברים. כאשר מדובר על ערכם העצמי של הדברים, ברור שמידת החסד האלוקית עומדת בדרגה גבוהה לאין-ערוך מהשלמות העליונה ביותר של החסד שיכולה להתקיים בעולם הזה, כפי שהתגלמה בדמותו של אברהם אבינו.
לכן כשמודדים את ערכה העצמי של מידת החסד המלובשת באברהם אבינו לעומת מידת החסד שלמעלה – היחס ביניהם הוא כמו היחס בין עץ גדול ומניב פרי לבין האפר שנותר ממנו לאחר שרֵפתו. את היחס הזה ביטא אברהם באומרו: "ואנכי עפר ואפר".
הכוונה העליונה
אולם מצד תכלית הכוונה של הקב"ה, מתהפכים היוצרות: דווקא מידת החסד המלובשת בבן-אדם בשר-ודם, בעולם הזה הגשמי והתחתון, יכולה למלא את הכוונה העליונה ולהיות כלי לגילוי עצמותו של הקב"ה. על-ידי הירידה למטה דווקא מידת החסד שבעולם הזה הגשמי יכולה לגלות את עצמותו יתברך, עד שמידת החסד העליונה מתקנאת בה.
זה הכוח המיוחד של לימוד התורה וקיום המצוות דווקא כאן, בעולם הזה הגשמי. אמנם התורה שלמעלה היא בדרגה גבוהה לאין-ערוך מלימוד התורה האפשרי למטה, וכמו-כן המצוות שלמעלה הן בדרגה רוחנית עליונה לאין-ערוך; אולם דווקא על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות בעולם הזה התחתון אפשר להגיע לדבקות בעצמותו יתברך ממש, דבקות שתתגלה בשיאה בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.
(תורת מנחם כרך כח, עמ' 303) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
