בזמננו, כשלכל אחד ואחד האפשרות לסוכה וד' מינים משלו – מתקיימת המצווה בחביבות ובהידור יותר * אתרוג שנקנה כדי לזכות בו אחרים – נחשב לכל אחד כ"לכם" * הרבי דאג שמצוות החג יתקיימו גם בבית * כיצד ביטא הרבי באוזני אימו את קורת-רוחו על החידושים שנעשו בסוכה * וכיצד הגיב כאשר שיבחו לפניו את פעילות אנ"ש במבצע ד' מינים
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
באחת מהערותיו ('לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 373 הערה 31) מצביע הרבי בדרך אגב על הסיבה שבדורות קודמים השתמשו כמה משפחות ב"סוכה" אחת וכן קהילות שלימות במערכת אחת של ארבעת המינים:
...מפני מצב הפרנסה הדחוק דרוב בני-ישראל, ובלשון אדמו"ר הזקן "צוק העתים אשר נתדלדלה הפרנסה" (אגרת הקודש סימן טז. ועל דרך זה בכמה ספרים ושאלות-ותשובות במשך כמה וכמה דורות) – ולא רצו לגזור על הציבור כו'. ועל-פי-זה מתורץ גם-כן דבכמה-מקומות – סוכה אחת לכמה וכמה משפחות (דלא כ"תדורו" דכל השנה), אתרוג ומיניו דהקהל וכו'.
לימים (וא"ו תשרי תשמ"ז – 'תורת מנחם' התוועדויות תשמ"ז כרך א' עמ' 67) הצביע הרבי על מהפך שחל לטובה בנוגע לשמירת דיני התורה והידורים שלפנים משורת הדין:
דוגמא לדבר: בחג הסוכות – שבו מתגלים עניני ראש השנה, "בכסה ליום חגינו" – שכמה וכמה עניני הידור בנוגע לד' מינים נעשו מנהג פשוט אצל כל ישראל..
ואכן, בש"פ האזינו תשמ"ט (תו"מ התוועדויות תשמ"ט כרך א' עמ' 97) ביקש הרבי לזרז ולהזכיר עוד הפעם אודות ההשתדלות לספק את צורכי החג לכל הזקוקים מבעוד מועד, הן בנוגע לסעודות החג – "והן בנוגע לסוכה וד' מינים, ובפרט שבנוגע לד' מינים מודגש החיוב שצריך להיות 'לכם' משלו דווקא, ומה טוב שגם בנוגע לסוכה ישתדלו שתהיה לכל אחד ואחד סוכה משלו – אף שמעיקר הדין יכול לאכול בסוכתו של חבירו, כפי שלמדו חז"ל (סוכה כז, ב) ממה שנאמר 'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות' ש'כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת' – שאז שמחת החג היא בשלמות יותר".
ובדרך אגב: בכמה מקומות נזכר הקשר שבין חג-הסוכות וחנוכה. ואכן, בשתי ההזדמנויות הנ"ל מזכיר הרבי גם את ההנהגה בחנוכה:
ב'לקוטי שיחות' (שם) נאמר: "..ולהעיר גם-כן מהדלקת-הנרות דחנוכה בתוך הבית מפני שדרים בין אומות-העולם וכו'. ואין כאן מקומו".
ובשיחת תשמ"ז שם: "ועל דרך זה בנוגע לחנוכה . . שהמנהג ד"מהדרין מן המהדרין" נעשה "מנהג פשוט" אצל כל ישראל".
עוד הדגיש הרבי:
כידוע (ראה תורת מנחם ספר המאמרים מלוקט כרך ב' עמ' קסב ואילך) ששמונת ימי חנוכה הם ההמשך והגילוי דסוכות ושמיני עצרת, ומרומז גם במשנה בנוגע להבאת ביכורים "מן החג ועד החנוכה".
כיצד יוצאים ידי חובה ב"אתרוג הקהל"?
באחת משיחותיו (נדפסה גם בספר 'חידושים וביאורים בש"ס' כרך ג' סימן כ"ז) הביא הרבי את ההסבר כיצד מתקיימת מצוות נטילת ד' מינים ב'ערכה' אחת של ארבעת המינים:
בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרנח סעיף ז נאמר: "שותפים שקנו לולב או אתרוג בשותפות אין אחד מהם יוצא ידי חובתו ביום הראשון [=של סוכות] עד שיתן לו חלקו במתנה". עד-כאן-לשונו.
והיינו שעל האתרוג ומיניו להיות "כולו שלו" כלשון הרשב"ם בבא בתרא קלז, בדיבור-המתחיל 'יצא'. אף-על-פי-כן נפסק בשולחן ערוך שם סעיף ט: מה שנוהגים שאין אתרוג מצוי שכל הקהל קונים אתרוג בשותפות, הטעם מפני שכיוון שקנאוהו לצאת בו, מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנים חלקם לכל מי שנוטלו לצאת בו על מנת שיחזירו להם.
ובאחרונים הובאו דברי הרמ"א בסימן תרנח שם, שאם קנו אתרוג לצורך מצווה יוצאים בו מסתמא (היינו שאין צורך להתנות בפירוש שנותן לחבירו במתנה על מנת להחזיר) דעל דעת כן קנאוהו.
ובאתרוג מועיל מתנה על מנת להחזיר, מכיוון שהאתרוג צריך שיהא שלו רק בשעת נטילתו.
ראשי התיבות של "אתרוג"
במהלך חלוקת השטרות לצדקה עבר לפני הרבי רב שהיה אחראי על ענייני הדת בבית הרפואה 'תל השומר'. הוא דיווח על פעילות מבצע ד' מינים במהלך חג הסוכות על-ידי פעילי וחסידי חב"ד, ושיבח אותם מאוד. הרבי הגיב בשביעות רצון אך הוסיף מיד: בוודאי ידוע לך הנאמר בספרים ש'אתרג' הוא ראשי תיבות של הפסוק בתהלים (לו, יב) "אל תבואני רגל גאווה"...
לא טעם טעם שינה
בפי חסידים מפורסם שמשך שנים רבות מיעט הרבי לישון בחג הסוכות. זה היה 'מיעוט אחר מיעוט' – מכיוון שגם בכל לילות השנה כבר מיעט הרבי בשינה. אמנם בחג-הסוכות מיעט כמעט כליל בשינה. בהקשר זה ציינו חסידים למאמר חז"ל, שהיה שגור בפי הרבי לגבי השמחה הנדרשת בלילות אלו – "כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה . . לא טעמנו טעם שינה" (סוכה נג, א. מתוספתא שם פ"ד, ג. ירושלמי סוכה פ"ה ה"ב).
בזיכרונות הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין (ז"ל) מחג הסוכות תשט"ז ('כפר חב"ד' גליון 731 עמ' 67) מעיד, כי ראו כולם שבמשך ט' ימי ולילות החג לא עצם הרבי את עיניו הק'. עדות מיוחדת זו התאפשרה אודות לכך, שבשנה ההיא נשאר הרבי בסוכתו ב-770 במשך לילות החג וחול-המועד, ולכן ניתן היה להבחין כיצד היתה הנהגתו הקדושה.
"כדאי להיכנס לסוכה לראות..."
על שכלולה של סוכת הרבי ב-770 – סח המשמש בקודש הרה"ח ר' שלום-בער גנזבורג ('בקדש חזיתך', בעריכת הרה"ח ר' יוסף שי', בן הגה"ח הרב מרדכי שמואל שליט"א אשכנזי, עמ' 74-72):
"הסיפור הבא התרחש באחת השנים שבהן עוד סעד הרבי בימים-טובים בדירתו של הרבי הריי"צ.
"מתפקידיי באותה תקופה היה לבנות את הסוכה של הרבי, שליד 770. עד אז היו קירות הסוכה עשויים עץ פשוט, ללא כל יופי גשמי. אמנם, כשבניתי קודם חג הסוכות באותה השנה, פרסתי "פנלינג" על הקירות [פנל מיוחד המייפה אותם], וכן הוספתי "אנינג" ["כיסוי"] מעל הסוכה. נוסף לכך, סגרתי חלק מהסוכה לפינה נפרדת, ובה התקנתי ברז מים – כדי שלא יצטרכו להביא לרבי קערה וספל עם מים, כפי שהיה עד אז בעת שהיה צריך ליטול את ידיו הק' – ואף הוספתי דלת הסוגרת את הפינה.
"כאשר הבחין בכך המשב"ק הרה"ח ר' בערל יוניק ע"ה – שהיה קשור מאד לכל ענייניו הק' של הרבי ואף זכה ל'קירובים' רבים – אמר לי: 'הרבי לא ישמח מהדברים שהוספת בסוכה. שכן הרבי לא 'אוהב' שמישהו אחר מוציא עבורו כסף...'.
"דברים אלה – מכיוון ששמעתי אותם מר' בערל ע"ה שכאמור היה משב"ק נאמן – הפריעו לי מאוד, וחששתי מתגובתו של הרבי.
"הנוהג באותן שנים, בחייה של הרבנית חנה ע"ה – אימו של הרבי, שלאחר שהיו מסיימים בלילות הימים הטובים את תפילת 'מעריב', הייתי מקיש על דלת חדרו של הרבי ומודיע שהנני הולך לביתה של אימו, ללוותה בדרכה ל-770.
"בדרך כלל, כשהיינו מגיעים ל-770 בליל חג הסוכות, הייתה הרבנית חנה נכנסת אל הסוכה של הרבי שליד 770, ומדליקה בה את נרות החג. אחר שהדליקה הייתה נכנסת לחדרו של הרבי ולאחר מכן עולה אל דירתו של הרבי הריי"צ, שם סעדה את סעודת ליל החג בחדר שבו סעדו הנשים (כמנהגה בלילות כל הימים הטובים).
"מנהגי (בלילות כל הימים הטובים) היה להקיש אחר כך על דלת חדרו הק', ולהודיע שהכול מוכן לסעודה. אחר הודעה זו היה הרבי עולה אל דירתו של הרבי הריי"צ, לסעוד בה את סעודת ליל יום-טוב.
"בדרכי עם הרבנית חנה ל-770, בלילו השני של חג הסוכות באותה שנה, אמרה לי לפתע: 'בני שאל אותי אם הבחנתי ב'חידושים' של המים שבסוכה. עניתי בשלילה. בני הגיב שכדאי לי להיכנס אל הסוכה במיוחד כדי לראות זאת'. את שמחתי בשומעי את הדברים אין לתאר (בשאר ה'חידושים' אפשר היה להבחין בקלות, אך את ברז המים קשה היה לראות, כי דלת הפינה שהוספתי בסוכה הייתה סגורה). אכן, מאז יש בסוכה שליד 770 פינה ובה ברז מים, וכן "פנלינג" ו"אנינג" כפי שעשיתי אז, ואף נוספו חידושים במשך השנים".
סוכה וד' מינים עבור הבית ברח' פרזידנט
עוד סיפר הרש"ב גאנזבורג על סוכתו הפרטית של הרבי במרפסת ביתו ('בקדש פנימה' עמ' 49-48):
"את סוכתו של הרבי, במרפסת ביתו שברח' פריזדנט, נהגתי להקים מידי שנה בהתקרב יום-הכיפורים, מאחר שאחר הצום הייתי טרוד. [המשב"ק ר' חיים ברוך שיחי' הלברשטאם בנה את חלקי הסוכה הזו, שהייתה נאה וגרמה לרבנית קורת-רוח מרובה]. הרבנית הורתה לי לכסות את הסוכה ב'הרבה סכך'.
"גם לאחר יותר משנה מעת הסתלקות הרבנית (שמאז סעד הרבי ולן בחדרו שב-770) המשיך לבקר בסוכה זו במשך חג-הסוכות. בביקוריו היה הרבי סועד בה, שותה תה, מקיים בה 'נענועים' עם ד' המינים שהיו בביתו וכו'.
"אמנם, באחת השנים לא ביקר בסוכה זו. בראותי זאת חשבתי בליבי שהואיל והרבי אינו מגיע לסוכה, אין בה עוד צורך. ואכן, בשנה הבאה כבר לא הקמתיה קודם יום-הכיפורים.
"אולם, במוצאי יום הכיפורים לאחר ה'הבדלה', אמר לי הרבי: "מוצאי יום-כיפור, דאַרף מען דאָך ריידען מענייני סוכה. מן הסתם וועסט דו דאָרטן מאַכן אַ סוכה און לכל הפחות זאָלסט דו דאָרטן עסן איין סעודה" [=הרי צריך לדבר במוצאי יום הכיפורים מענייני הסוכה. מסתמא תקים שם סוכה, ותשתדל לאכול שם סעודה אחת, לכל הפחות].
"אף שהזמן היה לחוץ מאד, בעזר ה' הספקתי לסיים את הקמת הסוכה, ואף לסעוד בה לפחות סעודה אחת.
"בשנת תשנ"ג, בהתקרב חג-הסוכות, שאלתי את הרבי אם עלי להקים את הסוכה גם השנה, ונעניתי בהנהון ראשו הק' לחיוב, תוך חיוך רחב. הקמתי את הסוכה, הן באותה השנה והן בשנת תשנ"ד, והקפדתי לסעוד בה לפחות סעודה אחת כפי שהורה לי הרבי".
ההכנות לחג והשהייה בסוכה
את חג הסוכות וההכנות לקראתו סיכם הרש"ב גנזבורג ('בקדש פנימה' עמ' 22 – בשילוב הערות המו"ל הרה"ח ר' יוסף שי' אשכנזי):
א. הקמתי מידי שנה את סוכתו של הרבי במרפסת ביתו שברח' פרזידנט, והרבנית הורתה לי לכסותה ב"הרבה סכך". עם זאת, לא הורתה לי ליצור חור בעובי הסכך, שדרכו יהיה ניתן להבחין בכוכבים [ – בליל ד' חול המועד סוכות תש"נ, סיפר הרבי בשיחתו הק' שהרבי הרש"ב והרבי הריי"צ הרבו אמנם בסכך, אך תחבו מקל שיצר חור בסכך שדרכו הבחינו בכוכבים].
ב. במשך כל ימי החג היה סט "ד' מינים" בביתו של הרבי (נוסף לסט ד' המינים שהיו אצל הרבי ב-770). על סט זה בירכה הרבנית, ואף הרבי היה מקיים בו 'נענועים' בסוכת ביתו.
אחר הסתלקות הרבנית, היה הרבי מעביר באמצעותי – קודם החג, מידי שנה – סט "ד' מינים" לביתו ופעמים שקיים בו 'נענועים' בסוכת ביתו אף בשנים אלו. בפעם הראשונה שהעביר דרכי, הורה לי לעשות זאת מבלי לעורר את תשומת ליבם של אחרים.
אכן, בווידאו מערב חג הסוכות תשמ"ט (לאחר הסתלקות הרבנית), ניתן להבחין כיצד נותן הרבי לר' דוד שי' רסקין שני לולבים. אחד מהם מורה לו הרבי לאגוד עם 36 הדסים, ואת הלולב השני עם 18 בלבד.
ג. נוסף לסעודות, במהלך ימי החג היה הרבי שוהה בסוכה רבות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
