בכל שנה, כשמתחילים באמירת ה'סליחות', נזכר הפרופ' מאיר שוורץ בלילה שבו מצא את עצמו אומר 'סליחות' בלב ים. זה היה לפני שישים ואחת שנים, במוצאי שבת, אור לכ"ב באלול תש"ז, על אחת משלוש אניות הגירוש שנשאו את מעפילי 'אקסודוס' בחזרה להמבורג שבגרמניה.
"התחושות היו קשות מאוד", מספר הפרופ' שוורץ. "בחצות הלילה החלטנו לעשת מעשה. לשניים מאיתנו היו ספרי סליחות. אחד נמסר לשליח הציבור, שהתחיל באמירת 'אשרי'. סביבנו הייתה עלטה מוחלטת. האור היחיד הגיע מנר שנעשה ממרגרינה, ובתוכו הושמה פתילה. תחילה היה מניין מצומצם. אך בתוך זמן קצר נעמדו סביבנו מרבית הגברים בגורן עגולה".
שערי השמים פתוחים
"זה היה מעמד מרטיט לב", הוא מתאר. "שלוש ספינות מעפילים, מלוּות ספינות מלחמה של הצי האנגלי, עוגנות בשפך הנהר הרחב, אי-שם בחוף גרמניה הטמאה, שבה ביקשו להוריד אותנו למחרת היום. החזן, בחור בעל קול נעים, אמר את הסליחות מילה במילה ובקול רם, כדי שהציבור יוכל לחזור אחריו.
"באותם רגעים שכחנו לחלוטין את התנאים הסניטריים הקשים שבהם היינו. חשנו כי אלה דקות ששערי השמים פתוחים לפנינו, וכל אחד ואחד מאיתנו התפלל מעומק ליבו. עמדנו שם, שומרי מצוות ומי שאינם שומרי מצוות, ומעומק הלב הפצוע פרצה הזעקה לריבון העולמים: 'שמע קולנו... חוס ורחם עלינו... אל תשליכנו מלפניך... אל תעזבנו... עשה עמנו אות לטובה...'. זו הייתה אחת התפילות המרגשות ביותר שחוויתי, ואין לי ספק שלא תישכח מלב כל מי שהשתתף בה".
ילדות בגרמניה
הפרופ' שוורץ נולד בנירנברג שבגרמניה. כשהיה בן עשר רצחו הנאצים את אביו, שהיה מראשי הקהילה היהודית. בליל הבדולח נהרס בית הוריו, ובית-הכנסת הסמוך הועלה באש. זמן קצר לאחר מכן נפטרה אימו.
לארץ-ישראל עלה כחודש לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה. הוא היה אז בן שלוש-עשרה, וחיפש מוסד חינוכי דתי. כך הגיע לפנימיית בית הספר 'חורב' בירושלים. בהמשך הצטרף למוסד לעלייה ב, זרוע של ההגנה שעסקה בהבאת מעפילים, ונשלח לאירופה כדי להעלות משם פליטי שואה באמצעות דרכונים מזויפים. כך הגיע ל'אקסודוס'.
גידולים על מצע מנותק
עם שובו לארץ השתתף במלחמת השחרור, ולאחר מכן פנה ללימודים אקדמיים. הוא למד ביולוגיה ועסק במחקרים בתחום הגידולים על מצע מנותק וגידולי מים - תחום שבו עסקו בקיבוץ חפץ-חיים, בשל שנת השמיטה. מחקריו של שוורץ נמשכו לאחר מכן במסגרת המכון לחקר הנגב בבאר-שבע, ותרמו לפיתוח תחום הגידול באמצעות מצע מנותק. כיום נעשה שימוש נרחב בשיטת גידול זו ברחבי העולם, וחלק ניכר מהירקות בעולם גדלים על בסיס המחקרים שהוא הניח להם את היסודות.
לפרופ' שוורץ ולרעייתו נולדו שבעה ילדים, ובהמשך נכדים ונינים. לפני שש-עשרה שנה פרש מעולם המחקר הבוטני ופתח במפעל חיים חדש – הנצחת זכרם של כאלפיים בתי-הכנסת והקהילות היהודיות שפעלו בגרמניה ובאוסטריה. עבודת מחקר זו נעשית בעמותת 'בית אשכנז' בירושלים, בשיתוף הרשויות בגרמניה.
הפרופ' שוורץ: "אחת התפילות המרגשות שחוויתי" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
