חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:32 זריחה: 6:01 ט"ז באב התש"פ, 6/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הפטרת מסעי / מאורי האש / חלומות / סמל בשבת
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 737 - כל המדורים ברצף
'לשפוט' את כל האיברים כיצד מילאו את תפקידם במשך השנה
לעשות כל ההכנות לבניין הבית
ה"סטענדר" של הרבי
פרשת שופטים
כל האומר דבר בשם אומרו
הפטרת מסעי / מאורי האש / חלומות / סמל בשבת
מנהגי הלוויה

עוד בעניין הפטרת 'שמעו'

א) בגיליון פ' עקב (תשל"ה) של 'התקשרות' נידון נושא הוספת פסוקי ראש-חודש להפטרת מסעי, ההוראות וההנהגות השונות שהיו בזה, וההכרעה למעשה.

והעירנו חכם אחד, שנעלמה מאיתנו (ומכל הדנים בזה) השיחה המוגהת האחרונה בנדון, והיא בליקוט שיצא לחנוכה תשנ"ב ונדפס בלקוטי שיחות כרך לה עמ' 187 ואילך, ושם מפורש בעמ' 190: "ועל-דרך-זה לדידן, שמפטירין בראש-חודש מנחם-אב 'שמעו' – יש להוסיף פסוקים ד'השמים כסאי'".

ב) עוד העירונו בקשר למה שכתבתי שם אודות הוראה לרבים בשיחה מוגהת, שהיא לדורות, "ולו רצה הרבי לשנותם לרבים – היה עושה גם זאת בשיחה מוגהת",

שלכאורה כך הדעת נותנת, אבל בפועל יש לנו דוגמה שבה הרבי שינה את דעתו, שפירסמה בשיחה מוגהת, ועשה זאת בהתוועדות שלא הוגהה. העניין נדפס ב'התקשרות' לפני כמה שבועות, בגיליון פ' דברים (תשל"ג) בלוח השבוע הערה 9:

בשיחה מוגהת (לקוטי-שיחות כרך יט עמ' 43 הע' 53. הליקוט יצא לאור לראשונה בשנת תשל"ח) נטה הרבי להכריע כפי הדעה שצריך לומר פרקי-אבות בתשעה-באב (וכל-שכן בערב תשעה-באב) שחל בשבת, אולם בהתוועדות שבת חזון, ערב תשעה באב תשמ"א (הנחה בלה"ק סכ"ז) הודיע הרבי שלא יאמר פרקי-אבות ברבים כדי שלא להכריע בזה, וכל אחד יכריע לעצמו...

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר

עוד על בורא מאורי האש

אבקש להוסיף על דברי הרב גינזבורג ב'התקשרות' (גיליון תשל"ו) בעניין הבטה בידיים בברכת 'מאורי האש'. גם בנושא זה כבר עסקתי בעבר. לכן הנני שולח הוספות מאשר עמי בכתובים בתקווה שיהיה לרצון.

א. הטעם להסתכלות בציפורניים דווקא – מובא בטור (או"ח סי' רחצ סעי' ב): "ומצווה מן המובחר לברך על אבוקה. ונוהגין להסתכל בציפורניים, וכן איתא בפרקי דר"א (פרק כ'). וסמך מהא דתנן אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו, וכמה אמר עולא עד שיכיר בין סלע לפונדיון. ועל כן מסתכלין בציפורניים לראות שיוכל ליהנות ממנו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר". כלומר, כאשר מכופפים את האצבעות לתוך כף היד ומחשיך תחתיהן ואחר-כך פושטין אותן, רואים את ההבדל בין האור לחושך (ספר הפרד"ס לרש"י עמ' כז). ובביאור הגר"א (שם) כתב: "איתא בפסיקתא (והביאו ילקוט תהילים תשכ"ג) על הפסוק 'כל עצמותי תאמרנה', ציפורניים לעשות בהם פריעה ומליקת עוף ובהן להסתכל אור להבדלה".

בספר 'אוצר כל מנהגי ישראל' (סי' נד ס"ק ד) כתב שפשיטת היד וסגירתה מסמלת שעד עתה היינו אסורים במלאכה, ואילו עתה לאחר ההבדלה אנו מותרים במלאכה.

ועוד טעם, משום שהציפורניים גדלות, והגידול הוא סימן טוב, לכן מסתכלים עליהן בכניסת השבוע לסימן טוב (רבינו יונה על הרי"ף ברכות לט, א [בדפי הרי"ף]).

האדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר ששמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והיא נשארה על קצות האצבעות בלבד. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון ('השבת בקבלה ובחסידות' ח"ב עמ' 703. וראה שם טעמים נוספים). יש לציין שדברי אדמו"ר הזקן בסדר ההבדלה נתבארו גם בשער הכולל (פל"ב סעי' ג).

ב. הטעם להסתכלות על ארבע האצבעות (ולא על האגודל) – מובא בספר 'השבת בקבלה ובחסידות' (ח"ב עמ' 701 וש"נ) שארבע אצבעות היהודי מכוונות כנגד ארבע מיני ההשפעות האלוקות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהן לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקות.

ג. הקצות השולחן (סי' צו בבדי השולחן סעי' יב) פסק שנשים אינם מביטות בצפורניהן בעת ברכת הנר, אפילו לשיטות המחייבות נשים בברכת הנר [וראה בעניין זה ב'התקשרות' גיליון תקמ"ד עמ' 15].

ד. בספר המנהגים (חב"ד עמ' 39) כשחל יו"ט במוצאי השבת, שאז עושים הבדלה בתוך הקידוש, אין מביטים בציפורניים בעת ברכת "מאורי האש", ומסתכלים בנרות כמו שהם עומדים בפמוטים.

בקשר לחלומות

בנוגע לחלומות (לאחרונה – בסוף גיליון תשל"ה), מצאתי לנכון להפנות תשומת ליבכם לשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' קכא) לאדמו"ר מקלויזנבורג, שביאר את דברי אדמו"ר הזקן בספר התניא (אג"ק סימן כב), ומסיק:

"דלפי זה בשאר אנשים, אף אם ראויים לחוש לחלומותיהם, יש לומר דהיינו רק כשרואים ענייני תורה ויראת שמים, ולא בעסקי ממון וכדומה".

הרב יצחק יהודה רוזן, לוד

עוד על נשיאת סמל בשבת

ב'התקשרות' גיליון תפח עמ' 18 הובאו מספר מקורות מרבותינו נשיאינו אודות נשיאת סמל בשבת ברשות הרבים.

הרה"ח ר' ירחמיאל שי' בנימינסון, יו"ר ארגון 'צבאות ה", ברוקלין, נ.י., ענה לנו לבקשתנו לקבל מידע בנושא זה וסביבו: "לא זכורה לי התייחסות כזו מהרבי בנוגע לעניין זה, ועד כמה שידוע לי אין שום מענה בנושא זה".

אבל יש להעיר ממקור נוסף: בספר 'דבר מלך' (הוצאת 'ופרצת', כפר חב"ד תשנ"ט עמ' 119, ולפני-כן בחוברת באותו שם, מס' 1, שבהוצאה זו משנת תשנ"ב, עמ' 27) נדפס קטע מתשובת הרבי ל"ליובאוויטשער ישיבה" [בשכונת קראון הייטס. או באושן פארקוויי?]. על החומר שהוציאו לאור בנוגע ל'צבאות השם' ועל הסמל (תשמ"א):

"לברר פסק-דין רב על-דבר נשיאת הסמל בשבת-קודש,

ולהוסיף הוראה "שמרו על קדושת הגליון",

כדאי שיפרסם את ההוצאה לאור, ויעורר ברעש וכו' שיעשו על-דרך-זה וכו'" [- שגם אחרים ינהגו כמותם].

אגב, בקשר למסקנה בגיליון הנ"ל, שלכאורה אין לזה היתר ברשות-הרבים אלא בחיבור גמור, בתפירה או בדבק, העירונו שגם הרה"ג ר' שלמה גורן ז"ל (שו"ת משיב מלחמה ח"ב סי' נט) פסק ש'אות סיני' וכדומה וכל תג מקצועי או דרגה נחשבים כתכשיט לחיילים, אבל אסור לשאתם במקום שאין בו עירוב אלא בתנאי שהתג תפור לבגד, או לפחות מהודק אליו בסיכה סגורה".

המערכת


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)