מדורים נוספים
	התקשרות 730 - כל המדורים ברצף
	כשיודעים שאין זה אלא ניסיון – מתבטלים כל הקשיים
	ממשיכים להכריז ולפרסם ש"לאלתר לגאולה" ממש
	שיעורי לימוד הדת (של"ה)
	פרשת פנחס
	בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת..
	בימת הקריאה בבית הכנסת
	הלכות ומנהגי חב"ד

מקום הבימה באמצע בית-הכנסת

א. אימתי צריך לפחות שורה אחת של מקומות ישיבה לפני הבימה?

בגליון תשכ"ו דן הרב גינזבורג בדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע¹ לדייק ש"בין מקום קריאת התורה לארון הקודש" יהא הפסק של "לפחות שורה אחת של יושבים".

ומדברי כת"ר נשמע שדרישה זו שייכת לכל בית-כנסת. ומעיר מדברי הפוסקים – שיש ששללו כל מקומות ישיבה בהשטח שלפני הבימה עד ארון הקודש, ומכל שכן שלא נמצאה [בדברי המלקטים] דרישה לשורת מקומות ישיבה לפני הבימה. עוד מעיר מבית המדרש בבית-חיינו, שאין מקומות ישיבה לפני הבימה, ובזאל הקטן למעלה גם אין מקום למושבות כאלה.

אך לענ"ד אין בדברי הרבי דרישה גורפת לכל בית-כנסת, כי אם מענה להשאלה המסויימת [והפרטים בזה מופיעים בדברי המו"ל בשולי-הגיליון של האג"ק שם]. והיינו שאברך רצה להתקבל כרב של בית-כנסת מסויים, ובין הספקות שלו היתה העובדה שהבימה לא היתה באמצע בית-הכנסת, כי אם צמוד לארון הקודש. ובכדי לאפשר את היכנסו של האברך למשרת הרבנות שמה, ויחד עם זה שלא לוותר על דרישת הפוסקים שהבימה תהא באמצע [שלא כהטועים המתעים – וכפי שתואר היטב ב'התקשרות'], ולאידך: באם ידרוש המועמד שינויים גדולים ביותר בבית-הכנסת, היה מקום לצפות שלא יקבל את המשרה כלל, ולכך מחדש הרבי², שעל-ידי הצבת לפחות שורה אחת של מקומות ישיבה לפני הבימה, אז יוצדק לומר שהבימה היא "באמצע".

ואילו במקום שהבימה היא אכן באמצע בית-הכנסת, אז אין כל צורך למקומות ישיבה לפניה.

ב. אמצעות הבימה בבית-הכנסת מקבילה למזבח הפנימי או למזבח החיצון?

על דברי החתם סופר שמצטט שם, שהבימה באמצע היא בדוגמת מזבח הזהב שבאמצע ההיכל, להעיר משו"ת מכתב סופר³ (למוהר"ר שמעון סופר, בנו של החתם סופר, אב"ד קראקא) שמצביע על מקום המזבח החיצון, שמשער ניקנור עד המזבח היו כ"ב אמה [י"א אמה עזרת ישראל, וי"א אמה עזרת כהנים] וגם מן המזבח עד ההיכל היה מרחק של כ"ב אמה⁴ [והיינו ממזרח למערב. וגם בין צפון לדרום, לדעת רבי יהודה⁵ המזבח היה ממוצע. והוא כפשטיה דקרא⁶: "והמזבח לפני הבית"].

ג. עזרת הנשים לאורך בית-הכנסת:

ומדי דברי רציתי לברר, אודות מה שראיתי ושמעתי שבכמה מקומות הציבו את המחיצה שבין עזרת הנשים למקום תפילת האנשים לאורך בית-הכנסת, סמוך להבימה, כך שאמצעות הבימה מצפון לדרום היא רק אם נחשיב גם את עזרת הנשים ברוחב בית-הכנסת.

לא ידוע לי המקום הראשון שחידש דבר זה. וברוח מכתב הרבי⁷ שהובא ב'התקשרות' שם:

ומה שכתב אודות מקום העמדת הארון [=קודש, באופן שיהיה בולט מחוץ לכותל], יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו עד עתה, הרי אין לחדש עניין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בענייני בית-הכנסת אפילו בדברים קלים ⁸, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה אומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל.

ולהעיר מדברי הקיצור שו"ע⁹: "כשבונין בית-הכנסת – צריכים להוראות תלמיד חכם, איך ובאיזה ענין לבנותו".

על כן יש לברר אודות החידוש הנ"ל (וגם תוך הבאה בחשבון של סיבתו, האם נעשה כדי לאפשר גם לנשים לשמוע קריאת התורה, או שנעשה כדי לפייס את הדוגלות בשיוויון זכויות וכו') – האם תואם הוא לדרישת הפוסקים שהבימה תהא באמצע בית-הכנסת. ואף אם-תימצי-לומר שהוא תואם, האם אין בזה חשש שינוי בצורת בית-הכנסת – שעליה מזהיר הרבי במכתב קודש הנ"ל [לגבי שינוי שהוא לכאורה קל פי כמה משינוי זה].

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ קהילת ליובאוויטש, לונדון

____________________

1)    אגרות קודש חכ"ג עמ' קנו, והמשכו שם עמ' קצג. והציון ב'התקשרות' הע' 12- שגוי.

2)    הרב גינזבורג כתב לשער שדברי הפוסקים, כולל המנחת יצחק, הם היסוד לדבריו אלה של הרבי. ברם המעיין בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' ו) יראה אדרבה, שהוא שולל ההיתר של שורה אחת של מקומות ישיבה. [ומכל מקום אין בדבריו סתירה לדברי הרבי, כי הוא מיירי בתוכנית בנייה – לכתחילה, ודברי הרבי הם ביחס לתיקון לבית-כנסת שעד אז היתה בו הבימה לפני ארון הקודש ממש].

3)    ח"ב סי' א, הועתק בס' משנת יוסף שמזכיר ב'התקשרות' (בסי' כא). ועיין גם שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' מא).

4)    מדות פ"ד מ"ח.

5)    יומא טז, א, זבחים נח, ב.

6)    יחזקאל מ, מז.

7)    אגרות קודש חי"א עמ' שיח.

8)    הדגשת המעתיק.

9)    סוף סי' יג.