חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כגודל הטעות, גודל ההפרשה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1120 - כל המדורים ברצף
התיקון לחטא המרגלים
יש חדש
כגודל הטעות, גודל ההפרשה
ארץ-ישראל
פירות בארץ
הזדמנות שהוחמצה
השפע העצום
גשמיות ורוחניות
מאוהב בפירות הארץ
קבלת קדושת שבת

בפרשתנו מפורטת מצוות הפרשת חלה: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". כשיהודי מכין עיסה, עליו להפריש ממנה תחילה 'חלה' ולתיתה לכוהנים.

מה הכמות שיש להפריש? בתורה לא נקבע שיעור להפרשת חלה, ודיי להפריש הפרשה כלשהי. חכמים קבעו שיעור ומידה: "בעל-הבית – אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום [=אופה] – אחד מארבעים ושמונה". כלומר, מי שמכין עיסה לצרכים פרטיים, צריך להפריש קצת יותר מארבעה אחוזים מהעיסה; ואילו האופה למטרות מסחריות יכול להסתפק בהפרשה של קצת יותר משני אחוזים.

עבודה זרה בדקות

מצוות הפרשת חלה מופיעה בסמוך לעניין הקשור בחטא עבודה זרה.  אומר על כך המדרש: "למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה? לומר לך, שכל המקיים מצוות חלה, כאילו ביטל עבודה זרה; וכל המבטל מצוות חלה, כאילו קיים עבודה זרה".

מצוות חלה נועדה לשלול ולבטל את עניינה של עבודה זרה במובן הפנימי יותר. החשבת גורמים טבעיים למקורות של שפע וחיות אף היא סוג של עבודה זרה. הלוא האמת היא שכל מקורות השפע אינם אלא כלים של הקב"ה, ורק הוא מעניק את ההשפעה. לכן כשיהודי מפריש "מראשית עריסותיכם" תרומה לה', הוא מבטא את הכרתו שכל השפע שניתן לו בא מאת הקב"ה.

נקודת האמונה

כאן יש שתי דרגות. מצד עצם עניין האמונה, אסור שיהיה אפילו 'משהו' של עבודה זרה. לאיסור עבודה זרה אין שיעור, וכל תפיסת מקום למציאות כלשהי מלבד הקב"ה פסולה בתכלית. כך גם למצוות חלה מן התורה אין שיעור – שכן כל הפרשה היא ביטוי לנקודת האמונה, הבאה מעצם הנפש.

אבל "חכמים נתנו שיעור". כאשר הדברים באים לדרגת החכמה והשכל, כאן כבר אפשר למדוד את מידת הסטייה מהאמת ואת הטעות של העבודה הזרה. ולכן בהפרשת חלה, שהיא התיקון והביטול של עבודה זרה, נתנו החכמים שיעור.

בעל עסק רואה השגחה

בקביעות השיעור נעשתה הבחנה בין 'בעל הבית' ובין 'נחתום'. תורת החסידות מסבירה שבעל עסק רואה את השגחתו הפרטית של הקב"ה יותר מיושב אוהל, המסוגר בד' אמות של תורה. בעל עסק, שפרנסתו תלויה במחירי השוק ובתהליכים בעולם העסקים, רואה במוחש כיצד הקב"ה מסובב את העניינים ומעניק לו את הצלחתו. לכן הנחתום דיי לו להפריש "אחד מארבעים ושמונה", כי גם השיעור הזה מספיק כדי לשלול את הטעות כאילו "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".

לעומת זאת, 'בעל הבית', או ליתר דיוק בעלת הבית, שהיא העוסקת בדרך כלל בהכנת העיסה, מעורה פחות בפרטי הדרכים שבהן הגיעה ברכת הפרנסה, ולכן יש צורך שההפרשה תהיה גדולה יותר – "אחד מעשרים וארבעה". וזו הדרך לקבל את ברכת ה' – "להניח ברכה אל ביתך".

(לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 183)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)