שאלה: מדוע חולצים את התפילין לפני תפילת מוסף של ראש-חודש?

תשובה: המתפללים בנוסח עדות המזרח או בנוסח החסידים אומרים בקדושת מוסף 'כתר ייתנו לך', ואין ראוי להיות מוכתר בתפילין באותה שעה, לכן נהגו לחלוץ את התפילין לפני מוסף. אף המתפללים בנוסח אשכנז, שאינם אומרים 'כתר', נהגו כך, וכן בתפילת יחיד, מפני שזמן מוסף ראוי ל'כתר'.

ה'לבוש' פירש שבתפילת מוסף דומה ראש-חודש לחול-המועד, שעל-פי הזוהר אין מניחים בו תפילין, כמו בשבתות ובימים-טובים, שאינם צריכים את 'אות' התפילין, כי הן עצמן 'אות'. יש החולצים אותן לפני הקדיש, ויש - לאחריו.

המניחים תפילין דרבנו-תם, יניחון קודם תפילת מוסף. יש החולצים תפילין דרש"י לפני 'אשרי', ואומרים 'אשרי' ו'ובא לציון' בתפילין דרבנו-תם. למנהג חב"ד חולצים תפילין דרש"י רק אחרי הכנסת ספר-התורה, ואז מניחים תפילין דרבנו-תם ואומרים בהם כנהוג תמיד, ורק אחרי חליצתן אומר הש"ץ (איזה מזמור ו)חצי קדיש, ומתפללים מוסף. מי ששכח להניחן, רשאי להניחן אחרי מוסף.

הממהרים לחלוץ תפילין, ייזהרו שלא לחלוץ של-ראש מול ספר-תורה, לפי שאין זה כבוד הספר, אלא יהפכו פניהם לצד אחר או יעשו זאת תחת הטלית.

אין לחלוץ או לקפל את התפילין בשעת אמירת קדיש (ואחרי 'דאמירן בעלמא' יש להקל). באין-ברירה, אפשר לחלוץ תפילין בחזרת הש"ץ, אך לא לקפלן אז. בוודאי אין להניח תפילין בחזרת הש"ץ.

השומע 'כתר' בעודו עטור בתפילין, יכסה את התפילין של-ראש בטלית או בכובע (אם אפשר), ויענה כרגיל.

מקורות: שו"ע סי' כה סי"ג, וסי' תכג ס"ד, ונו"כ. ב"ח סו"ס כו. שו"ע אדמו"ר הזקן סו"ס כה (ובהוספות לח"ג-ד עמ' 1310). שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' פ. מנהג ישראל תורה שם ס"ק ח וסי' תכג ס"ק ג, וש"נ. משנ"ב נו,א מפר"ח סו"ס סח. מאסף לכל המחנות כה,קלו. 'תפלה למשה - אוצר הל' תפילין' פכ"ח, וש"נ.