חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ג בכסליו התש"פ, 11/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רואים רחוק
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1113 - כל המדורים ברצף
תהיו קצת יותר בעדנו
יש חדש
להסיר חרון ולהביא טובה לעולם
אמת ושקר
בעלי סוד
רואים רחוק
צריכים לזעוק
אי-אפשר לרמות
אלפיים ספרים בשבעים שנה
ספירה של ספק

בעל האכסניה התהלך אנה ואנה, טרוד במחשבותיו. ציפיות רבות תלה באכסניה שבנה, שתהיה מקור פרנסה לכלכלת ביתו, אך זו, לא דיי שאינה מכניסה רווחים, אלא בקושי מכסה את ההוצאות.

היהודי הזה התגורר בעיירה ליובאוויטש, בירתה של חסידות חב"ד. לצד חסידים בעלי מוחין ובעלי 'עבודה', התגוררו בעיירה גם יהודים פשוטים, בעלי-מלאכה ואיכרים. בעל האכסניה נמנה עם הסוג השני. הסיבה העיקרית לאי-הצלחתה של האכסניה נבעה ממיקומה. היא שכנה בקצה העיירה, ולא הייתה מועדפת על האורחים שבאו לשהות בחצר הרבי.

זה היה בוקר ערב חג-השבועות. החג כבר כמעט כאן, ועדיין אין לו אפילו אורח אחד. היהודי התהלך ברחובות העיירה, ומבלי משים הגיע לפני חצר ביתו של הרבי, המהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש. באותה שעה עמד הרבי במרפסת ביתו, שבקומה השנייה, וראה אותו עומד ברחוב.

הרבי קרא לאיש בשמו. היהודי הופתע מאוד, הן מעצם הפנייה אליו, הן מהעובדה שהרבי ידע את שמו. 'מניין הרבי מכיר אותי', תהה בליבו.

"אתה נראה מודאג, האם דבר-מה אינו כשורה אצלך?", שאלו הרבי.

היהודי השיב בפשטות: "הפרנסה קשה, האכסניה ריקה מאורחים, ובביתי אין כול בעבור צורכי החג".

הרים הרבי את ראשו והביט לעבר האופק. הוא הניח את ידו על עיניו כמנסה להיטיב ראות, ואז פנה אל היהודי: "רואה אני מרחוק עגלות רבות מתקרבות לליובאוויטש. ודאי מגיעה קבוצה גדולה של חסידים לעשות כאן את החג, ובאכסניות האחרות לא יהיה די מקום לאכלסם. רוץ מהר והכן מזון לסעודות החג בעבור האורחים הרבים, וכמובן גם די מקום ללון".

בתמימותו הבין היהודי הפשוט, כי הרבי, העומד במרפסת הגבוהה, רואה עגלות מתקרבות. ליבו עלץ למשמע הבשורה הטובה, אך שוב עלתה עגמימות על פניו: "הלוא אין בידי פרוטה לקנות מצרכים לסעודות החג, ודאי שלא לאורחים רבים".

הורה הרבי לאיש להיכנס לביתו, הוציא עשרה רובלים ומסרם לו, ואמר: "זאת תיקח בהלוואה ממני בעבור סידור האכסניה לחג, וכשיהיה באפשרותך תחזיר לי".

אסיר-תודה נפרד היהודי מהרבי, ומיהר להודיע על כך לאשתו. יחדיו מיהרו לשוק וקנו את כל הדרוש בשפע, בכמות מספיקה למאה איש. בקושי סחבו על עגלתם את המצרכים הרבים, ובהגיעם לאכסניה החלו בבישול בכמויות ענק ובסידור מקומות לינה רבים. בעל הבית ניצח על המלאכה שמח ומאושר.

חלפו כמה שעות. לפי השערתו אמורים היו החסידים להגיע לעיירה בתוך מחצית השעה מאז שיחתו עם הרבי, ועדיין לא נראה שום אורח בפתח. בכל-זאת לא איבד את ביטחונו והמשיך בהכנות.

כשעמד היום לערוב, החלו חששות כבדים לכרסם בליבו. "אם לא יגיעו האורחים, תהיה כל המלאכה הגדולה לשווא. המזון המבושל יתקלקל וההפסד יהיה עצום", חשב לעצמו.

מחצית השעה נותרה לכניסת החג. באין-ברירה לבש היהודי את בגדי החג, ובלב שבור יצא לבית-הכנסת. בקושי הספיק להתרחק מביתו, ולפתע נשמעות שעטות סוסים ועגלות. עוד רגע קט והעגלות הראשונות כבר עצרו ליד ביתו. מהעגלות העמוסות ירדו חסידים רבים, כולם ממהרים מפני החג המתקרב, והם שואלים בתחינה אם יש באפשרותו לאכסנם.

"נסתפק במועט, ואף ללינה נסתדר במה שיש", אמרו החסידים, והוסיפו כי בגלל טעות בדרך התעכבו שעות רבות במסע המייגע, ובקושי הספיקו להגיע ברגע האחרון.

בעל-הבית, שפתאום החל לקרון מאושר, הרגיעם ואמר כי יש לו אוכל מוכן ומקומות ללון עד מאה איש. מספר האורחים היה כשלוש-מאות, אך את החסידים הדבר לא הטריד. "את המנות נחלק לשלושה, וכך תהיה מנה לכל אחד ואחד", אמרו. "ובאשר ללינה, בימים החמים האלה נוכל לישון גם בחצר הבית".

מיהר בעל-הבית להביא מצעים מהשכנים, עד שהייתה האכסניה מוכנה לקבל את כולם, והחסידים יצאו שמחים וצוהלים לעבר בית-מדרשו של הרבי לתפילת החג.

ימי החג עברו על החסידים וגם על בעל-הבית באווירה עילאית, ובמוצאי החג נפרדו ממנו כשפיהם מלא תודות ותשבחות, לאחר שדאגו לשלם לו במיטב כספם, הרבה יותר מן התשלום המקובל, פיצוי לטרחה שטרח בעבורם. בסיכום האירוח התברר, כי הרווח שצבר עלה על כל הכנסותיו מאז פתח את האכסניה...

הוא הודה לה' וחש אסיר תודה לרבי על עצתו. למחרת החג מיהר אל בית הרבי, להודות לו ולהחזיר את עשרת הרובלים. קודם שפנה לצאת מחדר הרבי אזר עוז וביקש לשאול שאלה קטנה: "הלוא בשעה שבישר לי הרבי על האורחים המגיעים, עדיין היו הללו רחוקים מאוד מהעיירה, כיצד אפוא ראה אותם הרבי?"...

חיוך קל עלה על שפתיו של הרבי והוא השיב: "כשעומדים גבוה והשמש מאירה, רואים למרחוק"...

הבין היהודי מה שהבין, ושב לביתו שמח וטוב-לב.

(לרגל יום הולדת הרבי מהר"ש, בב' באייר תקצ"ד)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)