חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיפור מרבותינו נשיאנו בליל הסדר
אוצרות דור ודור

נושאים נוספים
התקשרות 717 - כל המדורים ברצף
אמונה וביטחון מעוררים את ההבטחה הנצחית
בדורנו הדבר תלוי רק בנו!
סיפור מרבותינו נשיאנו בליל הסדר
הגדה של פסח
הלכות ומנהגי חב"ד

זריזות – בהתיישבות, ובלי להאריך

שנת תרמ"ט היתה שנה מעוברת, שאז יום הפסח ארוך יותר משנה פשוטה. זמן הקימה בערב פסח בליובאוויטש היה בשעה חמש, ובשנה מעוברת – בארבע לפנות בוקר.

הנהגתו של כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] בכל זמני השנה, בחול, שבת, ראש חודש ומועדים, היתה בסדר מסודר, בהגבלת זמן בדיוק, תמיד בשווה.

בערב פסח כל מה שעשו היה בזריזות מיושבת, אלא שכל זה היה עד שהתחילו את אמירת ההגדה ב'סדר'. אחרי זה כבר לא מיהרו, אך גם לא האריכו. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] נהג בסדר לספר סיפור מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, ברובא דרובא – סיפור שבו הוזכרו גם רבותינו הבעל-שם-טוב, הרב המגיד ממזריטש ואבותינו רבותינו הקדושים נשיאי חב"ד לדורותיהם.

בעל הבית על הזמן

הוד כ"ק רבינו הזקן, קודם שנסע למעזריטש, נהג בערב פסח לקום לפנות בוקר, וכל היום מיהר מאוד כדי לאכול את האפיקומן לפני חצות. לאחר שהוד כ"ק רבינו הזקן הגיע למעזריטש, נהג גם לקום בערב פסח לפנות בוקר, אך לא למהר.

המגיד ממזריטש, בשליחותו ובשמו הקדוש של מורנו הבעל-שם-טוב, בירך את הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, שיהיה בעל הבית על הזמן.

להיות בעל הזמן – להיות מסוגל לשמור את הזמן ולהשתמש בו הכול בעתו, רק עבור הראוי, מה שנצרך בכלל ועניני עבודה בפרט – לבד זאת שבכך ממלאים את שליחות הנשמה וירידתה למטה על פי הכוונה העליונה, הרי זה הופך את החיים למתוקים.

אחד – מי יודע

אחד חכם וכו' ואחד שאינו יודע לשאול.

כולם דרגות ב'אחד'. אפילו ה'שאינו יודע לשאול', גם הוא דרגה באחד.

זריזות בהתיישבות, ובלי להאריך

(אחר אמירת שפוך חמתך אמר [כ"ק אדמו"ר הריי"צ]:)

אליהו הנביא הרי הוא שליח להודיע ליהודים על ביאת המשיח. שאכן יבוא בגלוי ויאמר מתי משיח מגיע; הגלות כבר 'נמאסה' גם אצל הקב"ה וגם אצל יהודים.

הקב"ה רוצה את הגאולה השלמה, ויהודים רוצים, אם-כן מי מעכב?...

לשנה הבאה בירושלים

כבר דובר פעם שלשנה הבאה אין הכוונה להמתין עד לשנה הבאה; אלא הכוונה היא, שמשיח יבוא מיד וינהיג את היהודים לארץ-ישראל מיד, ובשנה הבאה נהיה אז ממילא בירושלים.

גאולה על פי טבע

אה! הקב"ה רוצה, יהודים רוצים, ומי מעכב? – אלא באמת, העיכוב האמיתי המפסיק הוא, [הצורך שיהיה] על-פי הטבע. לא בחיל ובכוח, אין הכוונה דווקא לחיל וכוח גשמי, אלא אפילו ברוחניות.   

(ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, תש"ח עמ' 199-200 - תורגם מאידיש)

מצה לחיילים

בעת מלחמת רוסיה-יפן, בשנים תרס"ד-תרס"ה, עסק הרבי הרש"ב בשילוח מצה לחיילים היהודים בחזית. הוא נפגש אז בפריז עם הברון גינזבורג, וביקש ממנו להשתדל להשיג רשיון ממשלתי עבור משלוח המצות.

ענה הברון: הרי יש ליהודים עצה - פסח שני...

ענה הרבי:

בחזית אין ברונים. החיילים הם יהודים פשוטים שאינם יודעים חכמות. הם זקוקים למצה לפסח.

בסופו של דבר הסכימה הממשלה לרעיון ואף עזרה וסייעה בזה.

בעת עריכת הסדר קיבל הרבי מברק מפטרבורג, ובו נאמר שהכול התנהל כשורה ושהמצות הגיעו ליעדן.

קם הרבי מלוא קומתו ואמר: תודה לא-ל.

(ספר השיחות תש"ב עמ' 89)

וכלים מכלים שונים

אצל הבעל-שם-טוב היו קונים לכבוד חג הפסח כלים חדשים רבים, ביניהם כוסות רבים. לכוסות היו קוראים בשמות תורניות, כגון "כוס של רביעית" וכדומה.

הבעל שם טוב היה מסתכל לתוך הכלים והיה אומר, שכלי זה יועמד על השולחן וכלי זה לא יעמידו. הוא לא היה מסביר את טעם הדבר.

(ספר השיחות תש"ב עמ' 110)

התקבצו מלאכים זה אל זה

ב"יהי רצון" שאומרים לאחר תקיעת שופר נאמר: "שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר... ומן קשר"ק... לפני כיסא כבודך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאתינו".

אמר פעם על כך הרב הקדוש רבי לוי-יצחק מברדיטשוב:

אב חנון, אב רחום! אם המלאכים שיצאו מן השופר שתקע לוי-יצחק בן שרה, חלשים, יבואו נא המלאכים הקדושים והבריאים, שנבראו מעבודתם ויגיעתם של בני-ישראל לפני חג-הפסח, שהם "קראַצען, שאַבען, רייבען, קשר'ן" (=לגרד, לקלף, לשפשף ולהכשיר) את הכלים לכבוד פסח לשם הידור מצווה.

(לקוטי דיבורים א עמ' 258)

סוד הבדיקה

אדמו"ר הזקן, בחזרו בפעם הראשונה מרבו, הרב המגיד ממזריטש, הנה כשהגיע יום י"ג בניסן לא אכל כל היום (לא שהתענה, כי אסור לצום ביום זה, אלא שלא אכל), כי היה טרוד בהכנות לבדיקת חמץ, לוודא אשר כל כוונות הבדיקה שקיבל מרבו ייושמו אצלו בבדיקה בפועל.

הבדיקה עצמה נמשכה כל הלילה, וזאת, למרות שלא היה לו אז יותר מחדר אחד.

אז הרבי פירש את המשנה "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר" בעבודת הבורא.

הבדיקה היא בארבעה עשר, לא בשלושה עשר. י"ג בגימטרייה אחד, הוא עניין הדעת, בזה אין שייך בדיקה (או אין צורך בבדיקה). ארבעה-עשר רומז למידות, שבע מידות של הנפש האלוקית ושבע מידות של הנפש הבהמית, ובמידות יש צורך בבדיקה.

והבדיקה היא לאור הנר - "נר ה' נשמת אדם".

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 265)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)