עינוי בחסרון הדעת
גדול יום הפורים מיום-הכיפורים. ביום-הכיפורים מצווה לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע. וכי יש עינוי גדול בעולם מחסרון הדעת?
(רבי בונם מפשיסחה)
יהודי גם בצורכי הגוף
"עמי הארץ מתייהדים" (אסתר ח,יז). "עמי הארץ" מסמל את צורכי הגוף. יהודי נדרש שגם בשעה שהוא עוסק במילוי צורכי גופו יהיה ניכר עליו שהוא יהודי.
(לקוטי שיחות)
הכול מתהפך
"על-כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט,כו). החג כולו נקרא על שם ה'פור' שהפיל המן. מכאן אנו למדים שאפילו דבר חמור כגזֵרת שמד על כלל-ישראל יכול להתהפך מן הקצה אל הקצה ולהיעשות ימי משתה ושמחה.
(הרבי מליובאוויטש)
כוחה של תפילה
גאולתם והצלתם של ישראל בימי הפורים באה בעקבות תחינתם ותפילתם מעומק הלב אל הקב"ה. על-ידי תחינה ותפילה מקרב הלב אפשר להביא לידי הגאולה השלמה.
(תורת מנחם)
סיפור עכשווי
"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (מגילה ב,א). מי שקורא את המגילה ותופס את הדברים שאירעו בה כעניין ששייך לעבר ולא להווה ולנצח, לא יצא. מסיפור המגילה יש ללמוד בכל עת ובכל מקום.
(הבעל-שם-טוב)
עמי הארץ מתייהדים
לסעודת פורים אצל רבי חיים מצאנז נכנס אחד מקלי העיר שהתחפש לרבי, חבש 'שטריימל' לראשו ולבש בגדי אדמו"ר. אמר על כך הרבי: זהו פורים, כמו שנאמר (אסתר ח,יז) "ורבים מעמי הארץ מתייהדים".
אותו מרדכי
"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש" (אסתר י,ג). מדוע בסיום המגילה מזכירים שוב שמרדכי יהודי? אלא ללמדנו שאף-על-פי שמרדכי נתמנה להיות משנה למלך, נשאר אותו מרדכי היהודי ולא שינה את אורחו במאומה. הוא נשאר אותו מרדכי היהודי המוכן למסור את נפשו על קיום המצוות, קלה כחמורה.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
