שאלה: מתי מקיימים את סעודת פורים השנה, כשפורים חל ביום שישי?
תשובה: מצד אחד, חובה לאכול ביום הפורים (ולא בליל-פורים) סעודת משתה גדולה, ששמחתה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". מצד שני, "אסור לקבוע ביום שישי סעודה גדולה של משתה שאינו רגיל בה בימי החול, מפני כבוד השבת, שעל-ידי שמרבה באכילה ושתייה ביום זה, אפילו בבוקר, יותר מדרכו בשאר ימות החול, לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי".
בעיקרון, כל סעודת-מצווה שזמנה ביום שישי, כגון מילה, נישואין או פדיון-הבן בזמנו, אי-אפשר לדחותה ליום אחר. לכן יש לקיימה בו-ביום, וגם אם בעקבות זאת לא נוכל לקיים את סעודת ליל-שבת, "אין בכך כלום, כיוון שזוהי גם-כן סעודת-מצווה, ויאכל למחר ביום שלוש סעודות".
למעשה, אם אפשר מתחילים הפעם את הסעודה לפני חצות היום (באזור המרכז: 11:48). אם לאו, ובפרט במקומות שעורכים סעודה זו לציבור "ברוב עם", שרבים מהם לא יוכלו להגיע בבוקר, יש להשתדל להתחיל בה לפני "שעה עשירית" (14:50 בערך). אם לאו, יש לקיימה עד תחילת השקיעה, שמאז ואילך חייבים בקידוש ואסור לאכול עוד, אלא אם-כן יקיימו "פורס מפה ומקדש", כלומר יכסו את הלחם, יעשו קידוש של שבת, ויוסיפו לאכול, ללא נטילה ו'המוציא', את סעודת השבת.
כך אפשר לזכות את הרבים גם בסעודת שבת כהלכתה, ובברכת המזון אומרים הן 'ועל הניסים' הן 'רצה והחליצנו', ויש נמנעים מלומר 'ועל הניסים' מכיוון שכבר קידשו.
כל זה בערי-הפרזות. בירושלים מתקיים השנה 'פורים משולש', המשתרע על שלושה ימים: קריאת המגילה ומתנות לאביונים – ביום שישי; 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת-המזון וקריאת 'ויבוא עמלק' – בשבת-קודש; סעודה ומשלוח מנות (ורצוי גם מתנות לאביונים) – ביום ראשון.
מקורות: שו"ע או"ח סו"ס קפח ונו"כ, ןבשו"ע אדמו"ר הזקן שם (ובנסמן במהדורה החדשה אות קנד). סי' רמט ס"ב ונו"כ, שו"ע אדמוה"ז שם ס"ה-ז. סי' תרצה ס"ב, רמ"א ונו"כ, וע' פסקי תשובות. (וע"ע קצות השלחן סי' מז בבדה"ש כב). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
