חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסעדות על טהרת הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 702 - כל המדורים ברצף
הידיעה כי הגאולה החלה – נתנה כוח לעמוד בקשיי הגלות
האמונה בביאת המשיח בכל יום מגביהה מעל הטבע
מסעדות על טהרת הקודש
פרשת וארא
מסורה מול הנהגות / ה' אחד / ניקוד חולם בסידורים / סיפור מהרוגצ'ובי / חמישה 'אמנים' בקדיש
הלכות ומנהגי חב"ד

המסעדה שקיבלה 'משקה' מהרבי... * איזו מסעדה נקראה בהסכמת הרבי על שמו של ר' ישראל-אריה-לייב? * שנים רבות לפני שהחל הרבי ב'מבצע כשרות האכילה ושתייה', הוקמו בעידודו של הרבי מסעדות כשרות שבמקצתן גם סייע במימון * התייחסויות הרבי למסעדות

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בחורף תשי"ב נקלע בא-כוחו של הרבי, הרב בנימין גרודוצקי (ע"ה), למדריד, בדרכו למרוקו שם עשה להקמת הרשת המפוארת של חב"ד. הוא שבת שם ולתדהמתו גילה כי הסטודנטים היהודים, שהגיעו למקום כדי ללמוד במוסדות אקדמיים – נאלצים להתגעל במאכלות אסורות, רחמנא-ליצלן.

במקום התגורר יהודי נדיב ושמו משה לבנדה, אשר נדבה רוחו להקים במקום בית-כנסת קטן, בלתי-רשמי. במקום התגורר גם יהודי יוצא הונגריה, שוחט ירא-שמים, והרב גורודצקי נפגש עם שניהם והחליט לעשות מעשה – הקמת מסעדה על טהרת הקודש.

נשכר בניין בן שלוש קומות. הקומה העליונה שימשה ללימוד תורה, והקומה התחתונה שימשה מסעדה. השו"ב ואשתו התעסקו בהכנת מאכלים כשרים, תוך השגחה שהכול ייעשה על טהרת הקודש. לצד זה שימש המקום גם בית-'חם', תרתי משמע, לסטודנטים היהודים, על-ידי הרצאות ושיעורי-תורה שהיתה להם השפעה רבה על הצעירים.

כך נמשך לפחות שש שנים, עד שהשוחט ורעייתו נאלצו לעזוב את המדינה ולהגר לארצות הברית.

כל זאת נעשה כמובן לפי הוראות הרבי, אשר שיגר כמה וכמה איגרות למעורבים בעניין. כגון מכתב ל"הנכבד ונעלה, איש ירא אלוקים, עסקן רב פעלים, הנדיב מו"ה משה שי' לבנדה" (המכתב צולם בספר זכרון גורודצקי עמ' 225, ונדפס גם ב'אגרות קודש' כך ה' עמ' ר) אשר הרבי כתב לו כדברים הבאים (להלן ב'תרגום-חופשי'):

שמחתי לקבל דין-וחשבון מבא-כוחי האישי ומנהל לשכת העזרה שלנו באירופה, הרה"ג והרה"ח ותיק-וחסיד איש-ירא-אלוקים נבון-ומשכיל עוסק בצרכי ציבור באמונה וכו' מוהר"ר בנימין שי' גורודצקי, אודות ביקורו במדריד.

במיוחד נעמה לי הידיעה אודות עבודת כבודו החשובה לטובת הכלל, שהוא ורעייתו תחי' הקדישו בית כנסת לטובת הקהל וכו', ועתה נטל על עצמו לעשות תיקון גדול בקהילה בייסוד מטבח כשר, ולמטרה זו הקדיש בנין מתאים במרכז העיר.

למותר להאריך בגודל הזכות והמצווה להיות ממזכי הרבים, ובפרט בעניינים חשובים שכאלה, הנזכרים בתפילת מי שבירך – מי שמייחדים בתי כנסיות לתפילה וגו' ופת לאורחים וגו', שמתן שכרו בצידו – הקב"ה ישלם שכרם וגו' וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.

הרבי אינו מסתפק בברכה על הנעשה כבר, ותובע המשכיות:

ברם, רצוני להביע תקוותי ולהדגיש, אשר כמו כל דבר חי, עבודתכם הטובה תלך ותגדל, וכב' יגדיל מאמציו בכל העניינים לטובת הכלל, לחזק תורה ויהדות הן בין התושבים המקומיים והן בין הסטודנטים הלומדים.

ושוב מסיים בברכה:

השם-יתברך אינו נשאר בעל-חוב, והוא בוודאי ישפיע לכם בשפע ברכות ויצליחכם הן בעבודתכם לטובת הכלל והן בעניניכם הפרטיים, בגשמיות וברוחניות.

אשמח מאד להמשיך להתבשר חדשות טובות מעבודתכם.

להציל יהודי אחד – לפחות במה שניתן

כשנה לאחר מכן, בא' טבת תשי"ג (צילומו ב'ספר זיכרון' שם; וב'אגרות קודש' כרך ז' עמ' קז), כותב הרבי לעסקן יהודי בספרד ("הו[ותיק] וח[סיד] א[יש] י[רא] א[לקים] עוסק בצ[ורכי] צ[יבור] מו[רנו] ה[רב] יוסף שי' בן מימון" מאדריד – שפאניא):

בעתו קבלתי מכתבו מיום ה' כסלו העבר . . כאשר היה פה זה לא כבר בא-כחי הר[ב] הג[און] . . מוהר"ר בנימין אלי' שי' גאראדעצקי, דברתי אתו עוד הפעם בהנוגע למצב בית האוכל של הסטודענטים במאדריד, וזה כעשרה ימים שחזר הרב גאראדעצקי לפאריז, ובטח יעשה שמה מה שתלוי בו לתקן המצב, ואם בינתים נתחדשו איזה פרטים בזה, מטובו להודיע אודות זה ישר להרב גאראדעצקי, למען למהר את הדבר.

הרבי ממשיך וכותב לו:

אקווה אשר במשך ימי החנוכה נתקבצו הוא וחביריו יחד ונדברו אודות הנס של חנוכה, הימים ההם, ואשר גם עתה מוכרח הדבר שבני ובנות ישראל יעמדו חזק נגד כל אלו שרוצים להשכיח את תורת השם יתברך ולהעבירם מחוקי רצונו יתברך, וסוף סוף מצליח השם יתברך ועושה תשועה גדולה ופורקן גדול לכל אלו ההולכים בדרכיו.

את מכתבו חותם הרבי "בברכת הצלחה ודרישת שלום כל חבריו" (– יתכן ומדובר באחד מראשי קבוצת הסטודנטים). שנים רבות אחר-כך, כשהגיעו שלוחי הרבי – כמו הרב גולדשטיין – לספרד ביוזמת הרב אברהם יצחק גליק (ע"ה), ראשית פעילותם היתה בביסוס מסעדה יהודית במקום.

בעידוד זה והצלת הסטודנטים היהודים היה מעין המשך ל"מעשה רב" של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כפי שסיפר הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת חוקת-בלק תשט"ו ('תורת מנחם' כרך יד עמ' 166):

ידוע ומפורסם, שדעתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה מאוד לא נוחה מלימוד חכמות חיצוניות, שזהו עניין שאודותיו כותב אדמו"ר הזקן ש"מטמא בחינת חב"ד שבנפשו", ולכן התנגד לכך כ"ק מו"ח אדמו"ר – בנוגע לבני ישראל בכלל, ובנוגע לתלמידי תומכי-תמימים בפרט.

ואין זה בסתירה לכך שכ"ק מו"ח אדמו"ר שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו בשווייץ, כדי לסדר מטבח כשר וכדומה – שהרי ברור שכאשר רואים יהודי שהוא חיגר בשתי רגליו, ואפשר לפעול שיהיה חיגר ברגלו אחת בלבד יש לפעול לשם כך בכל הכוחות, אף שלעת-עתה אין יכולים לרפאות את הרגל השנייה . . ו"חיגר" פירושו שהוא צולע על רגליו.

בלימודי אקדמיה חשש לויתורים בכשרות ובכלל

ברור אמנם, שהרבי לא ביקש לתת "הכשר" ללימודים שכאלה מלכתחילה, כפי שעולה גם מהסיפור הבא:

פעם (בשנת תשכ"ב) הובאה לידיעת הרבי כתבה שפורסמה בעיתון, הקוראת לבחורי ישיבות להשתלם בלימודים בקולג' תוך שימוש ב"סקרים מדעיים". הרבי שלל זאת מכל וכל, וכתב לעורך העיתון תזכיר-תשובה (נחתם על-ידי המזכיר הרב מינדל ופורסם בתרגום מאנגלית ב'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 238 ואילך), הפותח כך:

אינני נוהג להתערב בפולמוסים, ובמיוחד לא מעל דפי העיתונות, עם זאת, לאור החשיבות של הנושא ותשומת הלב הרבה שהוא קיבל, אני סבור שיהיה זה לתועלת הציבור להבהיר את עמדתי בנקודות מסויימות שהועלו על-ידי הכתב שלך.

בין השאר מצביע הרבי שבמוסדות אקדמיים אין כמעט מסעדות כשרות:

אין כל צורך בסטטיסטיקות בעניין זה. העובדות מדברות בעד עצמן. כל המעוניין בכך יכול לבקר בקולג'ים או אוניברסיטאות שונות (מחוץ לעיר ניו-יורק), והוא יכול לגלות בעצמו בקלות בכמה קולג'ים יש מסעדה כשרה בקמפוס, או אפילו בסמוך לו, וכמה סטודנטים שומרים בהקפדה על כשרות בשלוש הארוחות היומיות שלהם, או בשתיים מהן, או באחת. כמובן כשמדברים באופן תיאורטי, הדבר יכול להיות אפשרי שסטודנט יהודי יעבור את ארבע שנות חייו האקדמיות ללא ארוחה חמה.

ממשיך הרבי:

באופן תאורטי, יכול להיות גם אפשרי שסטודנט אחרי יום עבודה, יצא החוצה כדי לערוך קניות ולבשל, אבל איננו עוסקים בתיאוריות, העובדה הבלתי ניתנת להכחשה שחלק זניח, אם בכלל, מהסטודנטים היהודים הלומדים בקולג'ים ובאוניברסיטאות עובר את החינוך האקדמאי שלו מבלי לעשות ויתורים בנושאים בסיסיים ביהדות בחיי היום יום שלו. הזכרתי רק את נושא הכשרות, אבל הוא הדין לגבי תפילה בציבור . . ותחומים אחרים של חיי הדת.

הנוער אינו נרתע מאתגרים – המסעדה בבולוניה

כך פותח הרבי את מכתבו העוסק במסעדת הסטודנטים בבולוניה שבאיטליה ('אגרות-קודש' כרך כז עמ' תפז-תפח). האיגרת היא מתחילת אלול, ה'תשל"ב:

מר בני חן שי'

יו"ר ארגון הסטודנטים הישראלים

בולוני[ה]

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו בקשר להמסעדה הכשרה בבולוני[ה]; ומובן אשר תיכף באתי במגע עם גורמים שונים בזה, שדיווחו לי מהתפתחות הדברים והטבה ניכרת וכו'. ותקוותי שהבטחת הגורמים לעזור ככל התלוי בהם יצאה לפועל, וינעם לי לקבל מכתב עם בשורות טובות בזה.

הרבי ממשיך ומרחיב במשל המלך בשדה של תקופה זו, ומסיים:

בודאי למותר להדגיש למר גודל חשיבות הצעירים והנוער בכל ענינים האמורים, וכמדובר כמה פעמים שהנוער עדיין לא רגיל כל כך בפשרות ומוכן לנהל מלחמות על כל אתגר ואינו נרתע אפילו בפני אתגר גדול הדורש מאמצים גדולים וכו'.

ויהי רצון שיבשרו טוב בכל האמור. ומובן שכל הכתוב מופנה לכל חברי הארגון שי'...

בשנת תשל"ט נשלח לבולניה שליח הרבי, הרה"ח הרה"ת וכו' אלי דוד בורנשטיין שי' שריבה שם פעלים לתורה, וקירב עשרות רבות מהם. הציר העיקרי של הפעילות סבב סביב המסעדה שהקים.

מסעדת "אשל ישראל" במילאנו, איטליה

בשנת תשכ"ו נסגרה במילאנו שבאיטליה המסעדה היהודית שפעלה שם עד אז. המסעדה שימשה לא רק את תושבי העיר המקומיים, אלא גם מטיילים רבים, שהגיעו אליה באותה תקופה כאשר שימשה עיר תיירות.

מיד כששמע הרבי על סגירת המסעדה הורה לנגיד ר' שלמה-יוסף ציפעל (מעסקניה הראשיים של יהדות מילאנו, ומגדולי תומכי שלוחי חב"ד שם) שידאג בזריזות לפתיחתה המחודשת (הרבי התבטא אז בלשונו הקדושה: "תיכף").

בנושא זה שוחח מר ציפעל עם הרבי ב'יחידות', וכשהעלה את השאלה: מי יעסוק בתפעולה? הורה הרבי שהרה"ת ר' אברהם שי' ליפסקר, שהגיע אז לעסוק בעבודת החינוך במילאנו, יטפל גם במסעדה (ב'יחידות' לאחר מכן לרב ליפסקר – ביאר לו הרבי מדוע הציע להטיל את התפקיד דווקא עליו). על הרב גרשון מענדל גרליק, השליח הראשי באיטליה, הוטל להכין את הבסיס והסידורים הראשוניים.

באחת השיחות-הטלפוניות שניהל הרב גרליק עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, שהאיץ בו להזדרז בפתיחת המסעדה, ניצל הרב גרליק את ההזדמנות והציע רעיון שהבשיל מכבר אצלו – להעניק למוסד כלשהו את שמו של אחיו של הרבי. הוא אמר לרב חודקוב: אבל המסעדה תיקרא "ישראל" על-שם אחיו של הרבי!... הסתבר שהרבי האזין לשיחה – והסכים, אך הוסיף: שייקרא "אש"ל ישראל".

בהזדמנות אחרת העניק הרבי הוראה מסוימת ואמר שהמסעדה היא "מקום ציבורי" (לפי 'התמים' אייר-מנ"א תשס"ד עמ' 10-7).

מסעדה ליובאוויטש'אית בתל אביב...

בכ' אדר תשל"ד (כאן בפרסום ראשון) כותב הרבי במענה לפתיחת מסעדה:

אזכיר ע[ל] הצ[יון] להנ[זכר] ל[עיל].

מזוזות בדוקות בדלתות המסעדה.

כדאי שיהי[ה] מזומן להרוצים – סידור תהילים חומש וצדקה

פושקע [=קופת צדקה].

ביום ג' כ' שבט תש"ל התקיימה התוועדות מיוחדת, שבה נפרד הרבי מאורחי יו"ד שבט תש"ל – "יו"ד שבט הגדול". בסיומה של ההתוועדות מחלק הרבי בקבוקי משקה לאנ"ש מקצווי תבל. בין הנוכחים נמצא גם הרה"ח ר' חיים ריבקין (ע"ה) מכפר חב"ד. הרבי פונה אליו ואומר לו תוך כדי מסירת בקבוק ('שיחות קודש' תש"ל כרך א' עמ' 474):

תשתמשו בזה במסעדה; מסתמא זה יביא הצלחה בפרנסה.

כמה ימים קודם לכן, כשנכנס ל'יחידות', סיפר לרבי כי הוא ואחיו יבלחט"א, הרה"ח ר' זושא, רוצים למכור את המסעדה שאותה קנו בשנת תשכ"ב. הרבי התעניין בטיבם של הקונים, והוא השיב כי מדובר בשני אברכים, חסידי פולין. הרבי הוסיף לשאול אם רמת הכשרות שבה ינהלו הקונים את המסעדה תהיה באותה רמה שבה נוהלה עד כה. ר' חיים השיב בחיוב, כי מסתמא הם ישמרו כך. שאל הרבי: האם מוכנים אתם לקחת על עצמכם אחריות על-כך? השיב ר' חיים: אינני יכול לקבל על עצמי אחריות על מעשיהם של אחרים.

"אם כך" – סיים הרבי את השיחה: "לא בא בחשבון! זה ליובאוויטש של תל-אביב!"...

ההמשך היה כאמור בהתוועדות כ' שבט. כמה חודשים לאחר מכן ביקר הרה"ח ר' זושא ב'יחידות', וגם אז בירך הרבי את הצלחת המסעדה בצורה מיוחדת ובנוסף לכך צירף פתק בזה הלשון:

ונוסף לזה שהיה ביחידות, גם משקה למסעדה. אזכיר על הציון.

בהזדמנות נוספת, באחרון-של-פסח, כשקיבל מהרבי "כוס-של-ברכה" עבור בית הכנסת "בית מנחם", קרא לו הרבי ואמר לו:

ומהקנקן הזה שהבאתי עבור "בית מנחם" – תקח גם עבור המסעדה.

לימים סיפר לו אחד הסועדים: "הייתי אצל הרבי מליובאוויטש ב'יחידות', וטרם צאתי אמר לי, מכיוון שהנך נוסע לארץ-ישראל ותשהה בתל-אביב – בטח תיכנס למסעדה של ריבקין לאכול שם!".

שם המסעדה "ישורון" (ברח' מאז"ה 4). פעם ביקש ר' זושא מהרבי להעניק למקום שם יותר חב"די, כמו "ופרצת". השיב לו הרבי: כפי שהייתה הצלחה עד עתה תחת השם הזה – תהיה הצלחה גם הלאה תחת השם הזה.

ר' זושא ניצל את המסעדה לפעילות עם הנוער וחילק סוכריות לילדים שהסכימו לברך ולומר פסוקים. פעם ב'יחידות' ביקש מהרבי דולר עבור הילדים, באומרו: רבי אני מעריך דולר אחד של הרבי ב-30,000$, וממילא אם הרבי ייתן לי את הדולר – כל הסוכריות שאקנה יהיו תחליף לדולר של הרבי על סגולותיו! הרבי חייך חיוך רחב והעניק לו שני דולר באומרו: "כפליים לתושיה".

אגב, פעם העיר הרבי (כשר' חיים ע"ה סיפר לרבי על הסוכריות שר' זושא מחלק) שכדאי לתת לילדים גם מיני מתיקה אחרים, כדי שיוכלו (או יתרגלו) לברך גם ברכות אחרות!

הרבי לא שכח להזכיר שוב ושוב את המסעדה. בחורף תשנ"ב כשעובר ר' זושא בחלוקת הדולרים שוב אומר לו הרבי: "הרי יש לך מסעדה בתל-אביב" ("איר האָט דאָך אַ מסעדה אין תל-אביב"). ושוב בחודש אדר א' תשנ"ב פונה הרבי לר' זושא: האם המסעדה פתוחה בפסח? ר' זושא עונה לרבי: בכלל, היא סגורה. אולם, אם רצונו של הרבי בכך – כדי למלאות רצונו, הכסף לא קובע, והיא תהיה פתוחה. שאל הרבי: איך היה בשנה שעברה? ר' זושא השיב: בשנה שעברה היתה המסעדה סגורה. הרבי חייך ואמר: "נו, אם כך – לא נעשה שינויים"!...

על בעלי המסעדה להוסיף במזון הרוחני

בכ"ו אלול תשכ"ח ('אגרות קודש' כרך כה עמ' רמב) כותב הרבי לשלושה יהודים שותפים ("הוו"ח אי"א נו"נ עוסקים בצ"צ מו"ה אברהם יצחק שי' ומו"ה אלעזר קלמן שי' ומו"ה יוסף שי' קורלנדר") שפתחו במשותף מסעדה, את הדברים הבאים:

זה עתה קיבלתי הידיעה שפתחו את המסעדה [רעסטאראן], ויהי רצון שתהיה בשעה טובה ומוצלחת.

ובפרט שהימים ימי סגולה, שאצל יהודי בן עם סגולה הרי עניני גשמיות ורוחניות כלולים ביחד, ולכן כדי שיהיה הצלחה בעסק בגשמיות בודאי יוסיף כל אחד במזון רוחני של עצמו, זאת אומרת בעניני תורה לימודה וקיום מצוותיה בהידור. והאריכות לדכוותייהו אך למותר.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

בשנת תשמ"ט כתב הרבי לתושב אשדוד באה"ק ת"ו, שביקש ברכה לפתיחת מסעדה ('היכל מנחם' כרך ב' עמ' צ):

באם גלאַט כשר [=כשר 'חלק'] – ברכה לפתיחת המסעדה.

אזכיר על הציון.

לסיום, שתי תשובות הקשורות במסעדות (מתוך תשורה סלבטיצקי, ר"ח שבט תשס"ג עמ' 13-12):

בי"א ניסן תש"מ כתב הרבי ליהודי מאנ"ש: "במענה לכתבו, אינו עניין שילווה כמה אלפים דולר בכדי להתחיל עסק (מסעדה), שהרי אין בידו להבטיח שיוכל לשלמה".

"היהי[ה] הרעסטאראן [=מסעדה] פתוח גם בימי החורף – כשיתקרב החורף יתייעץ בזה בידידים שבסביבתו", כתב הרבי בכ"ה בסיוון תשל"ח במענה לשאלת אחד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)