נושאים נוספים
	התקשרות 701 - כל המדורים ברצף
	חיבור אלוקות עם העולם נרמז בשמות הנשיאים
	חמורו של משיח
	במשוך ה"יובל"
	פרשת שמות
	הכנה לתפילה
	נר בתוך השנה / ניקוד 'מלכיות' / נדר ב'מי שבירך'
	הפסקה בנהיגה / נרות במוצאי שבת / טלית בברית מילה / מנהגים להבדיל... / הגומל בטיסת פנים
	הלכות ומנהגי חב"ד

הפסקה בנהיגה כל שעה

ב'התקשרות' גיליון תרע"ה עמ' 15, הובאה הוראת הרבי שיש להתחלף (או לנוח) בנהיגה בדרך ארוכה כל שעה. ובהערת המערכת כתבו שכמדומה שההוראה היתה בעקבות תאונת דרכים של השליח הרב אליעזר אלימלך מאנגעל ע"ה (שהיתה כמדומני בשנת תשמ"ח).

אמנם למיטב זכרוני, ההוראה קיימת זה עשרות בשנים. ואכן היא ניתנה כבר ב'יחידות' של הרב צימענד, השליח בבוסטון, בשנת תשי"ז, כפי שפורסם ב'כפר חב"ד' גיליון 657 עמ' 18 (בראש הטור השמאלי).

להרבות נרות במוצאי-שבת-קודש

בקשר למה שנדפס ב'התקשרות' גיליון תר"פ עמ' 18, שהרבנית היתה מדליקה במוצאי-שבת את כל אורות הבית – כך שמעתי מאאמו"ר הרופא [הרה"ח ר' אברהם אבא, ד"ר זליגסון] ע"ה על הרבנית חנה ע"ה, שהייתה מדליקה במוצאי-שבת את כל מנורות החשמל בביתה, וכן העתקתי בספרי 'תולדות ר' אברהם הרופא' עמ' 126.

הרב מיכאל אהרן זליגזאן, ברוקלין נ.י.

טלית בברית-מילה

אודות הנדפס ב'התקשרות', גיליון תקמ"ו עמ' 16, בעניין "טלית בברית-מילה", חבל שלא נעתק הסיום מאותה יחידות של המוהל הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין ז"ל, ובנדפס הוא: "אשר על כן, במקום שיש 'בליטה' אין כדאי להתווכח על כך, ויש ללבוש טלית. אבל אין זאת שהוא [הרבי] פוסק שצריכים ללבוש טלית, אלא – שיש לנהוג כמנהג המקום. והעיקר הוא שהדבר לא ייעשה ב"בליטות", ולא לומר שזהו מנהג ליובאוויטש, "א חב"ד'סקער מנהג" [להימנע מללבוש טלית]. עד-כאן.

בזכרוני ששמעתי ממנו בנוסח אחר קצת, לאחרי שהרבי אמר שדרכם של רבותינו שאינם מתערבים באם לא שואלים (כנדפס שם), אמר ר' יעקב יוסף: אם כן, שואל אני (בתור מוהל) מה דעתו של הרבי? ואמר הרבי: "אויב מען וועט פאַרלאַנגען (=באם ידרשו שתלבש טלית), אז תלבש טלית".

הרב שלום דובער חייקין, רב דק"ק חב"ד-ליובאוויטש, קליבלנד, אוהיו

מנהגים להבדיל...

בנוגע לכמה דברים שהעולם נמנעים מהם מפני שכך נהוג אצל נפטרים ל"ע (כמובא ב'התקשרות' גיליון תרצ"ב עמ' 17), שמעתי ואף ראיתי:

להימנע מלהדליק נר בודד של שעווה (CANDLE בלע"ז)*.

שלא ילביש איש את חברו בטלית**.

גדליה רוזנברג, תל-אביב

הערת המערכת:

*) הנהגה זו אינה שייכת, לכאורה, לאלה הנוהגים במנהגי ומבצעי המצוות של חב"ד, כיוון שהרבי הנהיג שבנות לפני נישואיהן תדלקנה נר אחד בלבד (שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א עמ' רסא).

**) אולי שייך רק בחוץ-לארץ – שם (גם) קוברים בטלית, כי בארץ-הקודש אין קוברין בטלית (גשר החיים ח"ב פי"ד, נטעי גבריאל ח"א פמ"ז ס"ז) ורק מכסים בה את הנפטר מלמעלה בשעת ההלוייה. ובוודאי בקשישים וכדומה, ייבדלו לחיים טובים, הזקוקים לעזרה, וב'מקורבים' הבאים להתפלל – אין מקפידין בזה.

עוד על ברכת 'הגומל' בטיסת-פנים

ב'התקשרות' גיליון תרס"ו עמ' 17 מובא הספק אם לברך בזמננו 'הגומל' על טיסה פנים-ארצית (ללא מעבר מעל ים או מדבר), ושלמעשה ההוראה היא שלא לברך 'הגומל' על טיסה כזאת.

כך גם מדוייק בלשון 'ספר המנהגים' סוף עמוד 14: "הנוסע מעבר לים באווירון – גם-כן מברך ברכת הגומל" – הרי שאם אינו נוסע 'מעבר לים' – לא יברך.

והנה בקובץ 'הערות וביאורים'¹ מסר הרה"ג הרה"ח ר' יהודה ליב שי' שפירא, רב וראש ישיבה דמיאמי רבתי, שבשעתו שאל זאת בקובץ 'יגדיל תורה' ברוקלין נ.י.² על-פי המכתב שבליקוטי שיחות³ שבו משמע שיש לברך גם על עצם הסיכון שבטיסה (ללא ים ומדבר), והסתפק אם הדברים נכונים למעשה גם בתנאי הבטיחות כיום.

והרבי הוסיף על המכתב הנ"ל את הקטע (הנדפס ב'יגדיל תורה' שם): "זה עתה ראיתי בס[פר] טהרת י[ום] ט[וב] חלק ח (עמוד צ"ז ואילך) ובשו"ת ציץ אליעזר חי"א ס"ד כמה דעות בזה". הרי שהרבי בעצמו כותב שיש להסתפק בזה. וכן מסר שם בשם המשפיע הרה"ח מוהר"ר שמואל דוד רייטשיק ע"ה, שהוא עצמו שאל זאת מהרבי ביחידות, והרבי ענה לו שהאווירונים עכשיו שונים הם מאלה שהיו מלפנים, ואין צריך לברך.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

____________________

1)    גיליון ר"ה תשס"ח עמ' 68.

2)    גיליון כד עמ' תרא.

3)    חי"ב עמ' 152, שעליו נסב הדיון ב'התקשרות' שם.