חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ד בסיון התשע"ט, 27/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משיח בשמן
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1092 - כל המדורים ברצף
אותו ויכוח, אותם טיעונים
יש חדש
להאיר את השמאל
חנוכה
למטה מעשרה
נס חנוכה אוסטרלי
משיח בשמן
ההתלהבות היא התכלית
לומר לקרח להאיר
על הניסים

גואל ישראל בגאולה האחרונה נקרא 'משיח'. בפשטות הכוונה למשיחה בשמן, כמו שנאמר (תהילים פט,כא): "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו". אמנם כל מלכי בית-דוד נושאים עמם את המעלה הזאת של המשיחה ב'שמן המשחה', אבל דווקא הגואל האחרון נקרא על שמה. מכאן, שהשמן מבטא את מהותו הפנימית.

על משמעותו הרוחנית של השמן אפשר לעמוד תוך התבוננות באירועי חנוכה. בחנוכה היה ניצחון גדול ביותר של עם-ישראל על היוונים, אולם כאשר הגמרא (שבת כא,ב) שואלת "מאי (מהו) חנוכה?", אין היא מזכירה כמעט את ניצחון המלחמה ומתמקדת בנס פך השמן: "כשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית-חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול; ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".

המאבק על השמן

בתורת הקבלה והחסידות השמן מסמל את החכמה. למעשה הדבר רמוז גם בגמרא (מנחות פה,ב): "מתוך שרגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם" – הרי לפנינו הקשר בין שמן לחכמה. שמן בעם-ישראל מסמל את חכמת התורה – "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". וכאן נטושה המלחמה בין עם-ישראל ליוונים – על טהרתה של חכמת התורה.

מאבק זה בא לידי ביטוי בכך שהיוונים "טימאו כל השמנים". ההקפדה של עם-ישראל להדליק את המנורה בשמן טהור, אין בה לכאורה היגיון. לוּ היו אוכלים את השמן או אפילו מקריבים אותו על-גבי המזבח, יש מקום לדבר על טומאה וטהרה; אך כאשר השמן משמש למאור בלבד – וכי יש הבדל בין אור של שמן טהור לאור של שמן טמא?! הרמב"ם אומר שטומאה וטהרה בכלל "אינם מדברים שדעתו של אדם מכרעתם, והרי הם מכלל החוקים". על-אחת-כמה-וכמה שההקפדה על הדלקת המנורה בשמן טהור דווקא היא דבר על-שכלי לחלוטין. נגד זה התקוממו היוונים – נגד היסוד העל-שכלי שיש בשמן של עם-ישראל, קרי: בחכמת התורה.

גילוי רזין דרזין

אולם היהודים ידעו שיש לשמור על טהרתו של ה'שמן'. אמנם התורה היא חכמה, ובתור שכזו היא נתפסת בכלי השכל. היא עצמה אף מחייבת ללמדה ולהבינה כשם שלומדים ומבינים כל דבר-חכמה: צריך ללמוד, להתעמק, להקיש דבר לדבר, להקשות, לתרץ וכו'. כשרב פוסק הלכה, הוא חייב לנמקה בשכל ובהיגיון; אבוי לו אם יפסוק הלכה על-פי השראות 'על-שכליות'.

אף-על-פי-כן יש בתורה יסוד על-שכלי מובהק. יהודי שלומד תורה יודע, שהצד המובן והמושג בתורה אינו אלא חלק ממהותה. התורה, במהותה האמיתית, היא חכמתו של הקב"ה, שלמעלה לגמרי מהשכל ומההבנה האנושיים; אלא שהקב"ה הלביש את חכמתו העצמותית בלבוש שכלי, שאף אנו נוכל להבינה ולתפסה בשכלנו. הכרה זו משנה מהותית את גישתו של יהודי לתורה. הוא אינו ניגש אליה כאל כל חכמה ושכל. יש בגישתו יסוד של קדושה, של התבטלות, של טהרה.

דבר זה לא יכלו היוונים לקבל. הם ביקשו לראות בתורה חכמה ושכל ככל החכמות. הם טימאו את השמן, המסמל את התורה. ניצחון החשמונאים הוא ניצחון הקדושה והטהרה, ולאורם אנו לומדים תורה ומקיימים מצוות עד היום הזה.

יסוד זה שבתורה ובמצוות הוא שיתגלה על-ידי משיח-צדקנו. בגאולה תתגלה פנימיות הדברים והכול יראו את המהות האלוקית שבכל דבר, שזה עניינו של השמן. שמן גם רומז ל'רזין דרזין' (סודי-סודות), שאף דבר זה יתגלה על-ידי משיח. לכן שמו העיקרי הוא 'משיח', על שם השמן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)