חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלוש עליות בהליכה לחרן
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1089 - כל המדורים ברצף
ראש בשמים ורגליים על הקרקע
יש חדש
שלוש עליות בהליכה לחרן
ניסיונות
אחריות ליהודי
חוב שנפרע
גאולה בכוח הרוח
שתיים נגד אחת
"ללא חשש" עם הרבה חשש
פרי הגינה בשמיטה

על יציאתו של יעקב אבינו מבאר-שבע והליכתו לחרן אומר ה'אור החיים', שזה רמז לכללות ירידת הנשמה למטה, שהיא ירידה לצורך עלייה. כשם שבעבור יעקב הייתה ההליכה לחרן ירידה גדולה, אך דווקא מהירידה הזאת הקים את בית-ישראל והגיע לעלייה גדולה ביותר, כך ירידת הנשמה למטה מטרתה להשיג עלייה לדרגה גבוהה לאין-ערוך מזו שבה עמדה הנשמה קודם ירידתה.

העלייה של יעקב אבינו באה לידי ביטוי בשלושה תחומים: א) הימצאותו בחרן ובבית לבן, בלי שיושפע מהם, הביאה אותו לדרגת "שלם מן החטא". ב) דווקא בחרן נשא את נשותיו והקים את בית-ישראל, ובאופן ש"מיטתו שלמה". ג) על-ידי העבודה עם צאנו של לבן, בירר והעלה את ניצוצות הקדושה שהיו טמונים שם, עד ש"ויפרוץ האיש מאוד מאוד".

עליות של יהודי

"מעשה אבות סימן לבנים", ועל-כן קיימים שלושת העניינים האלה גם בעבודתו של כל יהודי:

א) ירידת הנשמה למטה היא בבחינת הליכה ל'חרן', וכאשר היהודי עומד בניסיונות ובפיתויים של העולם, מגיעה הנשמה לשלמות עליונה ביותר. ב) בהיותו בעולם הזה הגשמי מקיים היהודי את הציווי "פרו ורבו", וקיום התורה והמצוות בכלל. ג) על-ידי שהוא עובד את קונו באמצעות הדברים הגשמיים, הוא עושה את העולם הזה הגשמי "דירה לו יתברך".

יתרון העלייה

העלייה הנוצרת על-ידי העניין השלישי, העבודה באמצעות הדברים הגשמיים, יש בה יתרון על-אף העלייה שנעשית בנשמה על-ידי קיום המצוות והעמידה בניסיונות העולם. כאשר יהודי מקיים מצווה, המצווה נעשית למעשה על-ידי הנפש האלוקית, ואילו יצרו הרע של היהודי אינו משולב בקיומה, ולכל היותר הוא אינו מפריע.

גם כשיהודי עומד בניסיונות ונדרש להילחם עם יצרו הרע, הרי לאחר שהוא מכניע את היצר ("תשש יצרו") מתגלה הרצון האמיתי של הנפש האלוקית, ש"רוצה הוא לעשות כל המצוות". נמצא אפוא שהנפש האלוקית לבדה היא המעורבת בקיום רצון ה', ואילו ליצר הרע אין לזה כל שייכות.

הנפש הבהמית משתתפת

אולם כשיהודי עובד את הקב"ה באכילתו ובשתייתו ובשאר דברי הרשות, בבחינת "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" – כאן גם הנפש הבהמית משולבת בעבודת ה'. הלוא הרצון לאכול ולשתות ולעשות את כל שאר ענייני העולם הזה הוא דבר טבעי שקיים בנפש הבהמית, וכאשר רותמים את התאווה הזאת לעבודת ה', מתחולל כאן מהפך בנפש הבהמית, שגם היא, מצידה, מתמסרת לעבודת ה'.

דווקא העבודה הזאת מביאה לידי ביטוי את עוצמת הקשר של יהודי עם הקב"ה. הוא קשור עם הקב"ה לא רק בכך שהוא מתגבר על פיתויי הגוף והנפש הבהמית, אלא שגם הדברים שבהם הנפש הבהמית 'חיה' ומתרגשת נעשים חלק מעבודת ה'.

(לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 244)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)