שאלה: מי שהחל להניח תפילין בבית-הכנסת, ובינתיים החלו לומר קדיש, האם עליו לענות בעודו עומד בין תפילין של יד לשל ראש?

תשובה: יש להשתדל להגיע לבית-הכנסת מוקדם, כדי להיות עטוף בטלית ועטור בתפילין לפני הקדיש הראשון. מי שנתאחר וכבר החלו באמירת קדיש, ימתין ויניח את התפילין לאחר סיום הקדיש.

לכתחילה אין להפסיק בשום דבר בין הנחת תפילין של יד לשל ראש. אם החזן החל לומר קדיש או קדושה וכדומה, לפי סידור בעל-התניא יענה רק על "דבר שבקדושה" (בקדיש: 'אמן יהא שמיה רבא', ואמן של 'דאמירן בעלמא'. בקדושה: 'קדוש', 'ברוך', 'ימלוך'. וכן על 'ברכו'). אולם אם כבר הפסיק לאלה, יש מקום להתיר הפסק לכל עניית חובה, כדין פסוקי דזמרה. לאחר מכן יברך 'על מצוות תפילין', על של-ראש.

לפי הבית-יוסף לא יענה מאומה, אלא ישתוק וישמע ויכוון למה ששליח-הציבור אומר, ונחשב לו כאילו ענה. גם אם הפסיק לעניית אמן, לא יברך ברכה נוספת על של-ראש. ואם שכח והפסיק בדברים אחרים, יברך 'על מצוות' על של-ראש לפני ההידוק.

לפי ה'משנה-ברורה' לא יענה מאומה, ואם ענה - מברך על של-ראש כמנהג האשכנזים תמיד. אבל אם הפסיק בדברים אחרים ימשמש בשל-יד ויברך 'להניח', ועל של-ראש יברך 'על מצוות' לפני ההידוק.

לכל הדעות, בין הברכה ובין הידוק התפילין על הזרוע (ובין הברכה על של-ראש להידוק על הראש), אסור להפסיק כלל.

אם כבר סיים להדק את התפילין של-ראש על הראש, יענה כל 'אמן' ויסיים את כריכת הרצועות על האצבעות וכף היד לאחר הקדיש או הקדושה וכו'.

מקורות: טושו"ע סי' כה ס"ט-י, רמ"א ונו"כ, ומשנ"ב. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סכ"א-כב, ו'משנה אחרונה' בסידורו, הל' תפילין, ד"ה בד"א (נדפס בסוף השו"ע שלו ח"א, במהדורת תש"כ עמ' 312, ובמהדורת תשס"א ס"ע תריח). שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' כד. 'ילקוט יוסף - שארית יוסף' סי' כה סמ"ב-מג ובהערות, 'הפסק בתפלה' פ"ד ס"ב, וש"נ.