חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:20 זריחה: 6:09 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למצוות נטילת ידיים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 691 - כל המדורים ברצף
לחגור מותניים ולצאת לעסוק בשליחות!
לקחת חלק בירושת ארץ עשר אומות
למצוות נטילת ידיים
פרשת לך-לך
אתרוגי כפר חב"ד / 'מקרא קודש' בחול המועד
דין מיץ-ענבים לענין קידוש וכו'
בין שני אלפים תוהו, תורה וימות המשיח
הלכות ומנהגי חב"ד

עדות הרב זוין לגבי זהירות הרבי בכלי הנטילה * באיזה הידור נהג הרבי מאז הבר-מצווה * חיבור על דיני נטילת ידיים שהחל הרבי בעריכתו בקיץ תש"ו * מדוע ציין הרבי לדברי הריב"א ולא לשולחן ערוך עצמו? * הרבי נמנע מלהגיה בפנים * התוועדות ללא נטילת ידיים

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בשנת תרפ"ד או תרפ"ה נזדמן לגה"ח רבי שלמה-יוסף זוין לנסוע עם הרבי ברכבת. מבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נמסר להם אוכל כצידה לדרך הארוכה. הרבי, בצניעות מופלגה, התחמק מליטול ידיים לסעודה. הרב זוין תפס שהרבי פקפק בהידור שבכשרות הכלי לנטילת ידיים. ברור שלא היה מדובר בשום פגם שעל-פי-דין, כי-אם עניין של חומרא ('ימי מלך' כרך א' עמ' 164).

נטילה על-פי שתי הדעות

בסידור רבינו הזקן עם ציונים והערות בעריכת הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק רסקין (קה"ת תשס"ד) במילואים עמ' תשלה מביא מה ששמע מפי הגאון רבי משה-יהודה-לייב לנדא שליט"א, אב"ד בני-ברק:

בשנת תשכ"ג זכיתי להיות נוכח בעת שנטל כ"ק אדמו"ר ידיו הקדושות לסעודות החג בדירת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. שמתי לב לאופן ששפשף כ"ק אדמו"ר את ידיו הק' לאחר הנטילה, שהיתה באופן שונה מהנהגת אנ"ש שיחיו, ואף מהנהגת כ"ק אדמו"ר כשנטל את ידיו בעת ההתוועדות בפני הרבים. והיינו: לאחרי שנטל ידיו עד הקנה היה כופף אצבעות יד ימינו ובאחוריהם היה לוטף את הצד הפנימי של אצבעות יד שמאלו, ואילו כפות ידיו הק' לא היה משפשף כלל.

והסביר הרב לנדא מדעת עצמו, כי בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קסא) יש ב' דעות, אם נטילת ידיים כוללת כל היד עד הקנה או רק אצבעות. וכתב בשולחן-ערוך רבינו: "ונכון להתנות ולומר שאינו מקבל דבר זה בתורת חובה אלא בתורת רשות כו'". וכמובן, תנאי זה צריך להיות ביום ראשון שנכנס לעול מצוות, ולכן בדרך כלל אין הנערים בגיל בר-מצווה יודעים להתנות. אך כ"ק אדמו"ר בוודאי התנה כן ביום הבר-מצווה שלו.

וכיוון שהתנה כן שנטילת כל היד היא רק מצד רשות, אינו יכול לשפשף את כל היד, כמבואר בסימן קס"ב בשולחן ערוך רבינו סעיף וא"ו, בטעם השני למה שאמרו חכמים "הנוטל צריך שיגביה ידיו", ועיין בתשובת הצמח צדק (או"ח סימן כה ד"ה בב"י סימן קסב). אמנם בפני רבים, על-פי המבואר בט"ז סימן קס"א שאין לשנות בפני רבים, נטל כ"ק אדמו"ר כרגיל.

השלמת חיבור נכד ה"צמח צדק"

תקוותי שאולי יהי[ה] בקרוב זמן פנוי אצלי להתעסק בהכנה לדפוס הלכות נטילת ידיים וברכת הנהנין לאדמו"ר הזקן עם מראי מקומות וכו', וכחפץ כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א.

איגרת זו כתב הרבי בכ"ט בסיוון תש"ו ('אגרות קודש' כרך ב, עמ' קמט). באותה תקופה החל הרבי להתעסק בהשלמת חיבורו של נכד הצמח-צדק (הרה"ג הרה"ח הר' שניאור-זלמן-מרדכי (שניאורסאהן) מזיטאמיר, בנו של כ"ק אדמו"ר הר' יוסף יצחק מאוורוטש, בן הצמח צדק), אשר ביקש לערוך מראי מקומות ל"דיני נטילת ידיים לסעודה וברכת המזון ונהנין שבסידור" וקרא שמו "שם הגדולים"; הרבי החל אפוא להכין את החומר לדפוס, בדק והגיה את ציוני הרש"ז ובמקביל לכך החל גם לרשום הערותיו – חלקם על דברי רבינו הזקן, וחלקם על ציוני המראי מקומות של הרש"ז.

בתחילת הערותיו "לסדר נטילה וברכות הנהנין דאדמו"ר הזקן" – מקדים הרבי וכותב:

ברכת הנהנין נשתנה הרבה מלוח ברכת הנהנין, וכמ[ו] ש[כתוב] גם בהקדמה לסדר ברכת הנהנין. סדר נטילת ידיים לא נשתנה).

לאחרי הקדמה זו – מתחילות הערותיו של כ"ק אדמו"ר על "סדר נטילת ידיים לסעודה", סעיפים א-ח. וכנראה שמפני אפס הפנאי וכו', לא המשיך בעריכתם.

בשנת תשנ"ט הדפיסה מערכת אוצר החסידים ספר זה, המכיל את הערותיו הארותיו של הרבי, בשם "תורת מנחם". הספר בן 110 עמודים.

המקור למנהג חב"ד בנטילה ג' פעמים

בלוח "היום יום" – כב שבט מביא הרבי:

ע"פ הגהת אשר"י [=לחולין קיג, א – הובא בבית יוסף לטור יורה דעה סימן סט קרוב לתחלתו] – נטילת ידיים לסעודה ג' פעמים רצופים. כן הי[ה] עושה מהר"ש נ"ע, ומניח משפיכה הג' מעט מים בכף ידו השמאלית, ובזה משפשף ב' ידיו.

על גיליון "היום יום" שלו ציין הרבי מ"רשימותי", והכוונה אכן לרשימות יומנו משנת תרצ"ג, שם מציין שמקור הדברים ב"מכתב אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע להרני"ב מחורף תרנ"ג", נעתק בספר "תורת מנחם – רשימות היומן" עמ' שכו – שכז.

להלן מכתב מעניין בו משיב הרבי להשגתו של מישהו להערת הרבי בשיחת ל"ג בעומר תש"ד, וכן התייחסות לכלי נטילת הידיים:

ובמה שהעיר על שציינתי בשיחת ל"ג בעומר למנהג דנטילת ידיים לסעודה ג' פעמים לדעת הריב"א הובא בבית יוסף יורה דעה ריש סימן סט, וקשה לכ[בוד] תור[תו] דהו[ה] ל[יה] לציין לשו"ע או"ח ר[יש] ס[ימן] קסב דבהיו ידיו מלוכלכות נוטל ג' פעמים כו' – ונימוק שלי:

א) בסקס"ב הוא פס[ק] ד[ין] השווה לכל נפש, ובשיחה הנ"ל מדבר ע[ל] ד[בר] הידור שנהגו חסידים ואנשי מעשה בלבד.

ב) כן שגור בפי החסידים, שהוא המקור שהראה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע להרה"ג וכו' הרמ"מ ז"ל חן כששאלו מפני מה נוטל ג' פעמים לסעודה.

וטעמיה דכ"ק אדמו"ר נ"ע י[ש] ל[ומר] בפשיטות, כי מנהג אנ"ש הוא לבדוק מתחלה שיהיו הידיים נקיות ואחר כך יטול ג' פעמים. ואם כן אין לזה שייכות לריש סימן קס"ב הנ"ל.

וזאת למודעי, אשר בס[פר] לקוטי מהרי"ח [=סאטמער תר"ס-עא] מביא מס[פר] כ[ף] הח[יים] דעל-פי האריז"ל יש ליטול ג' פעמים רצופות, אמנם בשאר ספרים מובא מהאריז"ל רק ב' פעמים. עוד כותב אשר הג[און] הצ[דיק] וכו' מהרי"ש משינאווע נטל ב' פעמים רצופין ופעם ג' בסירוגין. והגה"צ וכו' מהרצ[בי] מזדיטשוב הכלי דנט[ילת] י[דים] שלו הי[ה] בן ג' אזנים [=ידיות]. עכ"ל.

וכן שמעתי גם מזקני החסידים שהרה"צ וכו' הר[ב] ה[לל] מפאריטש הכלי שלו דנט[ילת] י[דים] היה בן ג' אוזניים.

"לא מלאני לבי להגיה בפנים"

בשנת תש"ו עסק הרב ניסן מינדל בתכנון הוצאת ילקוט הלכות, מעין שולחן ערוך, לבני הנוער בארצות הברית. הוא זכה שהרבי יגיה את החומר בהגהה רצינית, בבחינת הדק היטב. גם אחרי שכבר נערך החומר לדפוס הוסיף הרבי עוד הערות שקלא-וטריא.

צילום של עמוד אחד נדפס ב"מבוא" לספר ניצוצי אור (קה"ת תשנ"ט) עמ' 18. הערה אחת סובבת סביב השאלה לגבי מי שלא בירך על נטילת ידיים קודם התפילה, ששוב לא יברכנה אחר התפילה (ומשם הועתק ב'שערי הלכה ומנהג' כרך ה' עמ' כה-כו):

בעניין ע[ל] נט[ילת] י[דיים], כ[ן] כ[תב] בחיי אדם כלל ז' סעיף ה. משנה ברורה ד ס[עיף] ק[טן] א. קצור שו[לחן] ע[רוך]. קצות השולחן ב טז. – אבל בס[פר] עבודת היום (הובא בתוספת חיים על חיי אדם) כותב שאם עדיין לא אמר שאר ברכות השחר יכול לאמר עתה גם ע[ל] נט[ילת] י[דיים]. –

ולכאורה כ[ל] ז[ה] תמוה, דכיוון שסו[ף] ס[וף] יתפלל מנחה הרי מחוייב לברך ע[ל] נט[ילת] י[דיים], מטעם דהעברת רוח רעה, ברי[ה] חדשה, וגם הכנה לתפילה. – ומה שיש הפסק גדול עד מנחה, הרי גם עד תפלת שחרית מתארך כמה זמן ולא מצינו חיוב שיסמיך תפלתו לברכת השחר. ובחיי אדם כתב שימתין עד תפלת המנחה ואז יברך והניח בצ[ריך] ע[יון].

וגם דעת רבנו [=הזקן] (סי[מן] נב סוף סעיף א') מדהביא י[ש] א[ומרים] שלא יאמר אלקי נשמה ולא הזכיר ע[ל] ד[בר] נט[ילת] י[דיים] משמע דיברך נט[ילת] י[דיים], מ[כל] מ[קום] כיוון שלא מצאתי לע[ת] ע[תה] חבר לי בזה לא מלאני לבי להגי[ה] בפנים. והנה בחיי אדם שם סעיף ח' ובק[יצור] שו[לחן] ע[רוך] פסקו דגם אלקי נשמה לא יברך. (ובערוך השלחן סו[ף] ס[ימן] נב מנה עוד ברכות) ובמשנה ברורה [=סימן] וא"ו ס[עיף] ק[טן] יב לא הכריע בין הדעות אבל דעת רבנו (שם) דיברך.

בשל חשש של קושי בנטילת ידיים הורה הרבי הוראה מעניינת:

בשנת תשי"ח ('אגרות קודש' כרך טז עמ' קז) כתב הרבי לוועד כפר חב"ד בקשר לארגון ההתוועדות המרכזית של י"ט כסלו:

ב[מה] ש[כותבים] בהנוגע לסעודה, בכלל ראוי שבעיקר יהי[ה] מיני מזונות... האורחים שלא תמיד נשארים עד גמר ההתועדות, וכמה פרטים בזה בנוגע לבר[כת] המז[ון] וכו', נוסף על הקושי בנטילת ידיים כדבעי, לכן כדאית בשביל כאלה התועדות במיני מזונות פירות, ומשקה כמובן.

עם זה ציין הרבי:

אלא שכיותר ממניין יטלו ידיהם לסעודה כדי שיוכלו לברך ברכת המזון בעשרה, וכן תושבי הכפר אם יטלו ידיהם אין בזה חששא.

מאידך חידש הרבי התוועדות שבה נוטלים ידיים, ביום ב' דראש-השנה, בבית מדרשו.

כמו ברכת המזון

רמ"א זעליגזאן שי' מביא ב"לקט הלכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) עמ' 18 את העובדה הבאה:

אחד שאל את הרבי אם צריכים להיות לבוש לנטילת ידיים בכובע ומעיל, והשיב לו: כמו שנוהגים להתלבש בעת ברכת המזון, כך צריך להיות בעת נטילת ידיים.

מעשה רב

ביומני הרשימות משנת תשכ"ה, שבהם שיחזרו התמימים (הרמ"מ שי' וולף והרח"י שי' אייזנבך) את הנהגותיו של הרבי בענייני נטילת ידיים, נאמר:

"להתוועדות דיום ב' דר"ה נוטל ידיו לסעודה, וכן כל הקהל.

"סדר נטילת ידיים:

"ג' פעמים על היד הימנית, ג' פעמים על היד השמאלית ועוד קצת ומשפשף ידיו, והכול במידה.

"נטילת ידיו שלאחר [שובו מ]האוהל – בתוך הבניין. כשחוזר מלוויה נוטל ידיו בחוץ".

פעם אחת, כששב הרבי מהאוהל, ניגש אל הרבי הרב מאיר הייזלר מירושלים ת"ו והושיט ידו לרבי. הרבי לא החזיר לו, מכיוון שעדיין לא נטל ידיו. רק בסיום מנחה ניגש אליו הרבי הושיט לו את ידו, והתנצל על שלא הושיט לו יד לפני כן.

ביומן שנת הקהל תשמ"א יום ב' דר"ה (עמ' 11) נרשם: "נטל ידיו (לפני הנטילה הביט על הציפורניים)..".

התגלית, ההתייחסות והחידוש ההלכתי

בשנת תשט"ז שיגר הרב אריה לוין איגרת לרבי, שמיהר להשיבו ('אגרות קודש' כרך יב עמ' קה-קו). הרקע לאיגרת זו, בקשתו של הרבי מר' אריה (ראה שם כרך יא עמ' שיב) ש"באם נמצא[ים] אצלו מהני מילי מעלייתא" מרבותינו נשיאינו – ישגרם אליו.

ר' אריה כתב לרבי בקיצור "בהנוגע לענייני רפואה ומבנה הגולגולת" – נושא שעלה בעת ביקורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ט ופגישותיו עם הגאון הרב קוק ז"ל, פגישה שבה השתתף גם ר' אריה.

הרבי מתייחס לשמועה ומאשר אותה כפי ששמעה מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

כשהתפרסם על תגלית חדשה על-דבר מהלך העצבים בראש, ואחד מבני הבית סיפר זאת בהתפעלות, הגיב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שהעניין מופיע מכבר בכתבי חסידות של אדמו"ר האמצעי, והוציא תכריך כתבי חסידות והראה זאת למסַפֵר. וסיים שאדמו"ר האמצעי ידע על כך לא בגלל מומחיותו בענייני רפואה, אלא מפני שידע את העניינים כפי שהם בשורשם אצל האדם העליון – אשר האדם כאן למטה נברא בדמותו ובצלמו.

ומוסיף הרבי וכותב:

וחייב אדם לומר בלשון רבו, שהוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהאמירה מבן הבית הזה היתה בעת שניגב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) את ידיו לנטילת ידיים, ובכלל לא הייתה דעתו נוחה שיפנו אליו אז בדברים, ולכן בשעת האמירה רק הביט על האומר, ולאחרי ברכת המוציא ענה כנ"ל.

ומלתא אגב אורחא קא-משמע-לן, שיש כוונה לא רק בעת אמירת ברכת הנטילה אלא גם בעת הנגיבה, ובמילא דבור זולתו מבלבל.

העתקת קונטרס "שם הגדולים" בכתב יד קודש של הרבי

הערותיו של הרבי לילקוט הלכות על נטילת ידיים

שער "סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין"


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)