חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבהוב הנרות / היתר יציאה מאה"ק / נוסח חב"ד ותפילת ש"ץ בנוסח אחר
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 689 - כל המדורים ברצף
נצחיות הגוף על-ידי הנשמה
סעודת הלוויתן לעתיד
עליות אין קץ, ותענוג העצמי ללא עליות
פרשת בראשית
דין ומשפט על המשכת אלקות
מקרא בליל הושענא רבה
הבהוב הנרות / היתר יציאה מאה"ק / נוסח חב"ד ותפילת ש"ץ בנוסח אחר
הלכות ומנהגי חב"ד

הבהוב הנרות / היתר מרב ליציאה מאה"ק

א. ב'התקשרות' (גיליון תרפ"ב עמ' 19) בעניין הבהוב הנרות, מובא הסיפור מהגמרא בתענית שרבי חנינא בן דוסא ראה את בתו עצבה כיוון שטעתה והדליקה נר שבת בחומץ, ואמר לה "מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק", והוסבר בסוגריים "הרי שהבת הדליקה נר לשבת", אבל כוונת הרבי בזה במענה לפנייה דלעיל היא להוכיח שהאב אינו חייב לתקן את נרותיה של הבת, מכיוון ששם מסופר שהבת בעצמה "תיקנה" (הכינה) את הנרות, ולא אביה! ופשוט.

ב. בנוגע ליציאה מאה"ק – בשיחות המובאות ב'בירור' (שם עמ' 20) משמע שהרבי חוזר על הוראה שניתנה בעבר, ואכן שמעתי שבשנים הראשונות1 פורסמה בריכוזי אנ"ש (כנראה ע"י הרה"ח ר' אפרים וולף ע"ה) הוראת המזכירות, שלשם כך יש לקבל היתר מרב.

הרב ישראל הרשקוביץ, רב קהילת חב"ד, אופקים

_____________

1)    נשמח לדעת פרטים מלאים ככל האפשר - המערכת.

 

תפילה בלחש בנוסחנו, ובקול – בנוסח הציבור

באגרות קודש כרך י' עמ' רח, במענה לאחד מאנ"ש ש"לפעמים מוכרח לירד לפני התיבה בבית הכנסת אשר מתפללים שם לא בנוסח האר"י", מביא הרבי בהערה את דעת שו"ת משיב דבר (להנצי"ב) סי' יז, שיתפלל בלחש כרגילותו ובקול רם כהציבור. ומסיים "וצריך-עיון-גדול, דאין זו הכנה לתפילה בתור ש"ץ, ואדרבה – שו"ת נזר הקודש ח"ב או"ח סי' יב" עכ"ל.

ב'התקשרות' גיליון תרפ"ד עמ' 16 הערה 4, כתב הרב גינזבורג שי' על ה'צע"ג' שהוא של שו"ת נזר הקודש, ולא של הרבי, "דלא כמו שכתב בגיליון תקל"ד". כנראה שלא השיג הנ"ל את הספר 'נזר הקודש', ממנו יווכח שהקושיה בנידון אינה מופיעה שם כלל. ואעתיק בזה מה שרשמתי אצלי בשולי מאמרי שהופיע באדיבותכם בגיליון תקל"ד:

"משמעות הדברים היא שה'צע"ג' מיוחס לשו"ת 'נזר הקודש' (לה"ר משה ראזין, נ.י. תשי"ג). אבל שם מסיק [רק] שאין איסור של 'לא תתגודדו' בש"ץ המתפלל נוסח האריז"ל בבית הכנסת של נוסח אשכנז. ואילו ההערה הנ"ל של "אין זו הכנה..." אינה מופיעה שם כלל, ואם כן צריך לומר שהציון לשו"ת נזר-הקודש הוא על כללות הנושא, וה'צע"ג' היא של כ"ק אדמו"ר בעצמו1".

ברם, טענת "אין זו הכנה..." כבר כתבה האגרות משה (או"ח ח"ב סי' כט), ולכן מסיק האגרות משה שגם בתפלת לחש על הש"ץ להתפלל בנוסח הקהל, אם כי ה'שערים מצויינים בהלכה' על הקיצור שולחן ערוך (סי' כו ס"ק ג שמציין באג"ק שם, ובקו"א שם) מביאו ומשיב על טענותיו של האגרות משה [ומביא שכבר פסקו כדעת הנצי"ב בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ג ח"א סי' רמז), ו-שיבת ציון (סי' ה)]. ואם כן צריך-עיון-גדול אמאי לא אשתמיט באגרת קודש זו לומר שקושייתו זו של "אין זו הכנה..." כבר הקשו באחרונים שציטט בספר 'שערים מצויינים בהלכה'2.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ דקהילת חב"ד, לונדון

__________________

1)    הערת המערכת: המסתכל בפנים המכתב באגרות קודש, יראה מקף גדול (המשמש כסוגר) לפני הציון לשו"ת נזר-הקודש, ואולי קאי על הכתוב בפנים המכתב בסופו "לעשות מחלוקת בשביל זה אין כדאי* [=הציון להערה זו], כי יצא שכרו בהפסדו...",  ואכן [לאחר שהביא הרבי את הפתרונות המוצעים לנושא באחרונים, מסיים בכך אשר] בשו"ת נזר הקודש מדובר על העניין שלא לעשות מחלוקת, עיי"ש.

2)    הערת המערכת: היחיד מהמובאים שם שמזכיר טענה זו במפורש הוא ה'אגרות משה', שהיא תשובה משנת תשכ"ד (דהיינו 9 שנים אחרי תאריך אג"ק זו – תשט"ו!). והנה הרב ראסקין שי' ציין במכתבו ל'קונטרס אחרון' ושל ה'שערים מצויינים בהלכה', אבל במהדורה שתחת-ידי (משנת תש"ל) אין לחלק זה (כרך א) קו"א כלל, וגם העמוד שאליו ציין הרבי (קיב) אינו מתאים למהדורה זו (בה נמצא הנושא בעמ' קלח), ומסתבר שחלו שם הוספות רבות ממהדורה אחת לחברתה, וכמובן גם תשובת האג"מ נכנסה שם רק במהדורה מאוחרת יותר. ובודאי אפשר למצוא בספריות את כל המהדורות של הספר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)