בין הברכות הכתובות בפרשתנו נאמר: "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". על ברכה זו התבטאו חז"ל: "אם פיזרת רגלך על העני ועל המצווה, נתקיים עליך ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". משמעות הדברים בפשטות היא, שאם תסייע לעניים ולענייני מצווה, תתקיים בך הברכה הזאת.
אולם לשון חז"ל דורש הסבר: ראשית, "על העני" הכוונה למצוות הצדקה; מהי אפוא ההוספה "ועל המצווה", וכי אין הצדקה בכלל המצווה? שנית, הביטוי "פיזרת רגלך" אינו מובן. בהקשר הרגליים מתאים להשתמש בלשון הליכה או ריצה, אבל לא פיזור.
ראש, גוף ורגל
דברי חז"ל יובנו על-פי העומק הפנימי הטמון בהם. האדם מתחלק בכללות לשלושה חלקים: ראש, גוף ורגל. הראש מייצג את ההבנה, הגוף את הרגשות, והרגל את כוח העשייה.
גם המצוות מתחלקות לשלוש החלוקות האלה. יש מצוות הקשורות עם ההבנה (ראש), כמו מצוות ידיעת גדולת הבורא, מצוות תלמוד-תורה ועוד. יש מצוות הקשורות ברגש (גוף) – אהבת ה', יראת ה', אהבת-ישראל וכדומה. ויש מצוות מעשיות הנעשות בקבלת-עול (רגל).
כוח בלתי-מוגבל
ההבנה והרגש – מוגבלים. יש גבול ליכולת ההבנה וליכולת ההרגשה. אולם קבלת-עול אינה מוגבלת. קבלת-עול, כפי שהיא בעצם מהותה, אין לה גבולות. האדם המקבל עליו עול מלכות שמים, מוסר את עצמו לעשות כל מה שהקב"ה מצווה, בלי גבול ומידה.
וזו המשמעות של הביטוי "פיזרת רגלך". פיזור מסמל התפשטות בלתי-מוגבלת. התפשטות כזאת יכולה להיות רק ב'רגל' – בקיום המעשי של המצוות, מתוך קבלת-עול. כאשר הרגל פועלת על-פי מידת ההבנה והרגש, תהיה פעולתה מוגבלת למידת ההבנה והרגש; אולם כשהיא פועלת מתוך קבלת-עול, כאן יש 'פיזור', התפשטות בלי גבול.
עני בדעת
אך כיצד יכול אדם בר-דעת להניח הצידה את שכלו ואת רגשותיו ולפעול בקבלת-עול מוחלטת שאין בה גבולות? על כך נאמר בהמשך: "על העני". כשאדם מתבונן במצבו, הוא מוצא שהוא 'עני', עני בדעת, וממילא אין הוא יכול לסמוך על שכלו ועל רגשותיו, אלא הוא צריך להימצא במצב של "פיזרת רגלך" על כל מצווה, ובמיוחד על מצוות הצדקה.
השכר על כך הוא: "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". 'בבואך' – זו ההתעוררות שמעניקים לאדם מלמעלה קודם העבודה, והיא הנותנת לו כוח לעשותה. 'בצאתך' – זו ההתעוררות הרוחנית שהוא מקבל לאחר שהוא פועל בכוחות עצמו. היהודי מקבל אפוא כוחות עליונים, שמסייעים לו בכל מקום שבו הוא פועל, וגם ברכה כפשוטה בכל הדרוש בגשמיות וברוחניות.
(תורת מנחם כרך כג, עמ' 59; לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 309) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
