פרשת שופטים
פרשתנו נקראת לעולם בחדש אלול.
מבואר בספרים ש"שעריך" רומז לגוף, שנקרא "עיר קטנה" (נדרים לב), ו"בכל שעריך" רומז לשבע שערי הגוף (ב' עיניים, ב' אוזניים, ב' נחירים והפה), ובאמצעות "שופטים ושוטרים" עושים מהגוף "עיר אלוקינו" (תהילים מח). והרי זוהי עבודת חדש אלול – "משפט" וחשבון צדק בנוגע לכל העניינים דמחשבה דיבור ומעשה שהיו ב"עיר קטנה" במשך כל השנה כולה.
זהו גם הקשר למה שנאמר בתחילת פרשת תצא "ובכתה . . ירח ימים", שקאי על חדש אלול, כידוע: ה"משפט" מעורר בכייה של תשובה.
(משיחת ר"ח אלול תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו חלק ד, עמ' 348)
שפטים ושטרים תיתן לך בכל שעריך (טז,יח)
"שעריך" – רומז לכוח הבינה שבנפש, כמאמר (ראש השנה לא) "חמישים שערי בינה נבראו בעולם". כשם ששער גשמי משמש הן לכניסה והן ליציאה, כן גם כוח הבינה: כניסה – השגת המוח חודרת אל הלב ומעוררת את המדות. יציאה – התעוררות המידות מביאה לזיכוך הגוף ובירור המידות הטבעיות.
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" – כשם שיש חמישים שערים בקדושה כך יש חמישים שערי טומאה, ולכן יש צורך ב"שופטים ושוטרים", כלומר: להכיר כל דבר לאמיתותו ולדעת אם אין בו מעצת היצר ותחבולותיו.
(ספר המאמרים תרצ"ט עמ' 247)
ראשית דגנך (יח,ד)
עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד משישים, עין בינונית אחד מחמישים (רש"י)
עין יפה אחד מארבעים – אדם ששוקד בתורה שניתנה לארבעים יום זוכה להתקשר לחכמה עילאה.
עין רעה אחד משישים – מי שמברר את המידות הרעות של הנפש הבהמית מתקשר לשש המידות העליונות, כפי שכל אחת כלולה מעשר.
עין בינונית אחד מחמישים – מי שמתבונן בגדולת ה' מגיע לחמישים שערי בינה.
(אור התורה במדבר עמ' קנה)
ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תיתן לו (יח,ד)
דגן תירוש ויצהר, שהם מיני אוכל, מסמלים את הכוחות הפנימיים, השכל והמידות; ואילו ראשית הגז, שממנו עושים בגדים, מסמל את הכוחות המקיפים, כוח הרצון וכוח התענוג. את הראשית והמובחר של שני הסוגים יש להקדיש ל"כוהן" שבאדם, הנפש האלוקית.
(לקוטי שיחות ב עמ' 326)
תמים תהיה עם ה' אלקיך (יח,יג)
אמר הבעל שם טוב:
האות ת' היא האות הרחוקה ביותר מן האל"ף, הרומז להקב"ה, אלופו של עולם. האות ת' רבתי של תיבת "תמים" רומזת לכך שיש לקשר ולחבר גם את ענייני העולם "עם ה' אלקיך" – אהבה או יראה בענייני העולם צריכות להביא לאהבת ה' וליראתו.
למה הדבר דומה, לאדם שמגיע אליו שליח המלך, המודיעו שהמלך קורא לו. אם השליח מראה לו פנים שוחקות – אין טעם להשתעשע עמו אלא יש ללכת אל המלך, שהוא מקור האהבה; וכמו-כן אם השליח כועס עליו, אין לנסות לפייסו אלא יש ללכת ישר אל המלך לרצותו.
(כתר שם טוב)
תמים תהיה עם ה' אלקיך (יח,יג)
"תמים תהיה" – תהיה תמים ושלם על-ידי שתתאחד עם כלל-ישראל מתוך אהבת-ישראל. שכן כל ישראל הם כגוף אחד גדול, וכשם שאיברי הגוף כלולים זה מזה (שלכן אפשר לרפא איבר אחד על-ידי רפואת איבר אחר) כמו-כן כל הנשמות כלולות זו מזו ומשלימות אחת את השנייה. הרי שאדם ששונא את חברו הוא "בעל מום", שכן חסרה לו השלמות של נשמת חברו, ורק על-ידי אהבת-ישראל לכל ישראל ניתן להגיע לתמימות.
"עם ה' אלקיך" – רק אז תוכל להתחבר עם ה' בעת התפילה, שכן תפילה חשובה כקרבן, ובעל מום אסור להקריב קרבן.
לכן נהוג לומר קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצוות-עשה של ואהבת לרעך כמוך".
(אור התורה דברים עמ' תתלט)
תכין לך הדרך (יט,ג)
מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים (רש"י)
המצב של העם היהודי בזמננו מחייב כל יהודי להתייצב ב"פרשת דרכים", שם נמצאים יהודים שאינם יודעים באיזה דרך ללכת, ולהפנותם לדרך התורה, שהיא מקלט רוחני מפני "גואל הדם", השטן המחטיא והמקטרג. כמאמר רז"ל (מכות י) "דברי תורה קולטין".
(לקוטי שיחות ב עמ' 365)
על-פי שני עדים . . יקום דבר (יט,טו)
"דבר" – רומז לדיבור התפילה.
"שני עדים" – היינו אהבה ויראה.
"על-פי שני עדים יקום דבר" – רק על-ידי אהבה ויראה יש קיום לתפילה.
(אור התורה דברים עמ' תתקצז)
הירא ורך הלבב (כ,ח)
רבי עקיבא אומר כמשמעו . . רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו (רש"י)
מדוע אין רבי עקיבא מפרש את הכתוב כרבי יוסי הגלילי?
כי העובדה שאדם ירא מללכת למלחמה בגלל העבירות שבידו, מוכיחה שיודע שעשה דבר רע ומגיע לו עונש על זה, וידיעה זו חייבת להביא בסופו של דבר לחרטה והרהור תשובה; רבי עקיבא סובר שהרהור תשובה גרידא הופך רשע גמור לצדיק גמור (גם כאשר התשובה טרם הביאה לשינוי בהנהגה בפועל). אם-כן נתכפרו עוונותיו ושוב אין לו לירא מללכת למלחמה.
(לקוטי שיחות ט עמ' 128)
כי האדם עץ השדה (כ,יט)
אדמו"ר הזקן אמר לאחד האברכים, שהיה למדן מופלג, ב"יחידות" הראשונה:
"כי האדם עץ השדה". אילן שאינו עושה פירות הוא אילן סרק; וכך אפשר להיות בקי בש"ס ולהיות אילן סרק ח"ו. מה התועלת בתורתך ועבודתך, אם לא הארת אור ביהודי אחר?
והרבי סיים:
"דרחים רבנן", מי שעושה מ'יודע תורה' – 'אוהב ה'', ומראה לו דרך בעבודת הבורא, "הוויין ליה בנין רבנן" (שבת כא).
(לקוטי דיבורים א עמ' קלב)
והורידו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה (כא,ד)
עריפת העגלה נועדה לבטל את הקטרוגים שהתעוררו על ישראל בגלל הרוצח. לכן נעשתה העריפה במדור הקליפות דווקא, מקום ש"לא יעבד בו ולא יזרע", כדי לתת יניקה לכוחות הטומאה ובכך לסתום את פיהם מלקטרג על ישראל.
לכן נערפה העגלה דווקא ולא נשחטה, שכן יניקת החיצונים אינה אלא מבחינת "אחוריים" דקדושה.
(דרך מצוותיך עמ' קיא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
