שאלה: למה רבים נמנעים מלאכול את החלק האחורי שבבהמה?
תשובה: לאחר השחיטה והבדיקה כדין, ולפני המליחה או צליית הבשר, חייבת להתקיים על-פי ההלכה פעולה נוספת, הנקראת 'ניקור'. בבשר בהמה יש שלושה עניינים הצריכים ניקור: א) כלי דם. ב) חֵלֶב (סוג שומן האסור באכילה). ג) 'גיד הנשה' (עיקרו בלשון ימינו: עצב השת). עיקר העבודה הזאת היא בחלק האחורי, אם כי גם בקדמי וגם בחלקי פנים דרוש מעט ניקור.
הניקור הוא אחד התחומים ההלכתיים היחידים שבהם ספרי ההלכה אינם ממצים את העניין כל צורכו. אף הציורים, התמונות והמושגים, המופיעים בספרי הניקור, אינם מושלמים. השימוש המעשי של ה'מנקרים' ובדיקת הביקורת בשטח הם הערובה היחידה שהניקור ייעשה כהלכה.
בקהילות הספרדים השתמשו בחלק האחורי וניקרו אותו לפי מנהגיהם, ואילו בקהילות האשכנזיות מכרו, בדרך-כלל, את החלק הזה לגויים. רק בערים גדולות, שבהן הייתה האוכלוסיייה היהודית צפופה ביותר, ניקרו ואכלו גם את החלק האחורי.
כיום, בייבוא הבשר ארצה, מייבאים תמיד רק את החלקים הקדמיים; אולם בבשר הנשחט בארץ, אין אפשרות למכור את החלק האחורי לגויים. חלק זה נחשב הבשר הטוב, והוא תופס כ-60% ממשקל הבשר.
לנוהגים לאכול חלק זה מומלץ להעדיף את הניקור הנעשה בבתי המטבחיים, כמו 'מרבק', בבשר הנשחט שם ונמכר ברחבי הארץ (כשהרבנות המקומית רק מוודאת את אמינות המשלוח), מן הניקור הנעשה על-ידי מנקרים מטעם הרבנות המקומית עצמה בערים, בתוך האטליזים או במחלקות הבשר במרכולים.
מקורות: טושו"ע יו"ד סי' סד-סז. סי' סד ס"ז ברמ"א, באר היטב ס"ק ז, ודרכי תשובה ס"ק מה-מו. אנציקלופדיה תלמודית, ערכים: 'גיד הנשה' (כרך ו טור א) ו'חלב' (כרך טז טור צח). 'מזון כשר מן החי' להרב ד"ר י"מ לוינגר, עמ' 391 ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
