נושאים נוספים
	התקשרות 680 - כל המדורים ברצף
	לא להתפעל מהעולם הגדול
	עקבתא דמשיחא
	עצות והדרכות בענייני פרנסה
	פרשת עקב
	"בן עשרים לרדוף"
	הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
	הסיבה למאמצי הנפש הבהמית
	הנרות בעמוד הש"ץ / נרות במוצאי שבת / השלמות לעירובין / מעשר כספים
	הלכות ומנהגי חב"ד

המשכת הברכה לפרנסה תלויה בקביעות עתים לתורה, ונתינת צדקה * תנאים לקבלת עבודה * עזיבת משרה * הרבי הריי"צ לא אהב צמצום... * כיצד לבחור מבין כמה אפשריות פרנסה * חלק ממענות הקודש בפרסום ראשון

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתייחסות לניסיונות והתמודדויות בענייני פרנסה אמר הרבי בי"ז תמוז תשמ"ג ('לקוטי שיחות' כרך כג עמ' 309):

כאשר יהודי מתנהג על-פי ציווי השולחן ערוך, הנה לא זו בלבד שלא יתכן שמעשה זה יביא לידי חסרון בהמשכת ברכתו של הקב"ה בענין הפרנסה, אלא אדרבה: כאשר הקב"ה יראה שיהודי זה אינו מתפעל מפני המלעיגים ואינו מתפעל מפני המאיימים כו' – יוסיף לו הקב"ה בהמשכת הברכה בנוגע לפרנסה, ובכל המצטרך לו.

מלאכה שיש עמה תורה

לעיתים קרובות תלה הרבי את הסתדרות הפרנסה בקביעות עיתים לתורה. הנה לדוגמה סיום איגרת של הרבי מאסרו חג-הפסח תשל"ה:

נ[כתב] ב[צידו] המענה לשאלתו – כיוון שביחד עם עסקו במסחר יש לו קב[יעות] ע[תים] בתורה בכל יום וגם מלמד תורה ברבים ימשיך באופן כזה (ע[ל] כ[ל] פ[נים] בעתיד הקרוב)

בי"ג תמוז תשל"ה כותב הרבי במענה לשאלה (כנראה) באיזה עיסוק לבחור מבין כמה אפשריות לפרנסה:

מהאפשר[ו]יות שלא נמחקו – יתעני[י]ן באלו:

1)    המותרות ע[ל] פ[י] שו[לחן] ע[רוך] (שמירת ש[בת] ויו[ם] ט[וב]),

2)    שתנאי הפרנסה מתאימים.

כשמישהו שאל את הרבי אם לקבל עליו משרה חלקית כספרן בספרייה, השיבו הרבי (חורף תשל"ה):

באם לא יפריעו לגמור לימודיו הנ"ל וגם לא מקב[יעות] ע[תים] בתורה.

ופעם אחרת (מאוצר המלך עמ' 331):

אולי החסיר לאחרונה – בשיעוריו בתורה וכיו[צא] ב[זה] בעניני מצו[ו]ת.

אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא – גם האמ[י]תית) להעדר ההטבה בהנ"ל.

הכוונה להעדר הטבה בפרנסה.

סגולה לפרנסה – היפך הצמצום

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מאד לא אהב מדידה וצמצום והגבלות, והיה סבור שסגולה לפרנסה היא עמידה במעמד ומצב של היפך הצמצום" – סיפר הרבי בי"ג תמוז תשט"ו (תורת מנחם כרך יד עמ' 196).

במהלך התוועדות י"ט כסלו תשי"ט ניגש יהודי לרבי וביקש ברכה לפרנסתו. הרבי הגיב ואמר לו (תורת מנחם כרך כד עמ' 288 הערה 195) שיאמר לחיים, ויעסוק במלאכתו באמונה ויפסיק לחפש תחבולות (ובלשונו הקדושה: "צופיל קלוג דאַרף מען ניט זיין [=יותר מדי חכם לא צריך להיות] אפילו [ב]י"ט כסלו"...) ויתברך בפרנסה בהרחבה.

לא לעזוב משרה קיימת

מפורסמת הוראתו של הרבי בדבר השלילה בעזיבת משרה אחת קודם שנקבעה משרה אחרת. בשנת תשל"ה כתב הרבי:

אין כדאי, כמובן, לעזוב משרתו עתה כל זמן שאין פרנסה בטוחה נאותה מן המוכן.

וברוח דברים אלו בהזדמנויות נוספות ('מאוצר המלך' עמ' 332):

בכלל אין לעזוב פרנסה של כ[מה] וכ[מה] שנים קודם שמוצאים פרנסה קרוב לבטוחה – במקומה...

כל זמן שלא ימצא בפועל פרנסה מבוססת יותר מאשר פרנסתו עתה – איך יעזבנה?...

בשנת תשל"ז נשאל הרבי על-ידי צעיר יהודי מהעיר סקוקי שבמדינת אילינוי בארצות-הברית, אשר היה מועסק בעסק משפחתי שנוהל על-ידי אביו, ולפי השערת הבן, העסק אינו מקבל את החלק המלא של הכנסתו. הבן החליט אפוא לחפש עבודה אחרת או לפתוח עסק פרטי משלו.

בתגובה כתב לו הרבי באנגלית (כפי שתורגם בספר 'מורה לדור נבוך' עמ' 268):

בוודאי אין צורך להצביע בפניך על כך שאדם השואף לתקן עוול בכל מצב שהוא, כולל עסק, קל יותר להשיג זאת מבפנים מאשר מבחוץ. וקל וחומר שזה נכון במקרה הנוכחי, שבו, כפי שאתה מציין, יש לך משרה חשובה ואחראית.

מאידך, להתחיל עבודה חדשה, או לפתוח עסק חדש, בוודאי ידרוש מידה רב של תשומת-לב מצידך, ולא ניתן לצפות מראש כמה זמן ושלוות נפש יישארו לטפל בבעיה הנוכחית.

בהמשך מדגיש הרבי, שדבריו נאמרו בתור "הערה כללית וקו מנחה כללי", ו"בשביל מטרות מעשיות ופרקטיות, ההחלטה תהיה תלויה גם בפרטים וגורמים שונים הכוללים האפשרויות שלך וכן הקשר עם המשפחה. ולכן, יהיה רצוי להתייעץ . . עם ידידים שמבינים...".

להרוויח פחות ולהישאר בריא...

המכתב הבא (מח' חשון תשל"ה) נכתב ליהודי מברצלונה ושמו שמואל אמסלם, שסייע ביד השגריר הנודד של הרבי, הרב אברהם יצחק (ע"ה) גליק, בהפצת היהדות:

במענה לשאלתו, לכל לראש מובן שפרנסה של יהודי, בפרט שכמה וכמה רואים בו דוגמא לסדר חיים ראויים לשמם, צריכה להיות באופן המתאים לתורתנו, תורת חיים, מתחיל בשמירת שבת ויום-טוב וכו'. ולדכוותי[ה] למותר להדגיש שאין זה ענין הנוגע רק לשכר בעולם הבא, אלא נוגע גם בהעולם הזה. וכידוע בזה המשל, שרוצה אדם להרויח 10 ד[ולר] פחות ולהיות בריא, מאשר להרויח 10 ד[ולר] יותר ולתת אח[ר] כ[ך] 11 ד[ולר] לרופא לרפאותו, וקל להבין.

וזאת צריכה להיות הנקודה הקובעת באיזה מקום להסתדר, ובאיזו עיר ובאיזו שכונה וחוג.

והרבי ממשיך:

אם אפשר לו להסתדר על-פי האמור במקומו עתה, הרי יש למקומו עתה דין קדימה בזה, כי שם פעל בנוגע להפצת היהדות והצליח להציל כמה וכמה מבני-ישראל ועל-פי ששמעתי ממר גליק – הצלה מטמיעה כפשוטה.

"לכתבו אודות הסתדרות בחיים לאחרי השחרור מצה"ל, הרי בהתאם להכתוב ותשועה ברוב יועץ בוודאי יתייעץ בזה עם ידידים על אתר היודעים התנאים והאפשרויות וכו'. והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחהו בטוב לפניו. ובוודאי לאחרי [=תקופת] שירות ארוכה בצה"ל יש לו אפשריות מיוחדות להסתדר כהוגן" – כך כתב הרבי לאיש בכיר בצבא, תושב בת-ים, שסיים את שירותו בשנת תשל"ה.

עשר בשביל שתתעשר

איש עסקים מאנגליה דיווח לרבי בחודש סיוון תשל"ה, שהוצעה לו הצעה עסקית מדרום-אמריקה. הרבי מורה לו להתעניין בהצעה, ומוסיף שהעובדה שמן השמים גלגלו לידו עסקה זו היא תוצאה מהעובדה שקיבל על עצמו לנדב תרומה חדשה בקשר עם הדפסת התניא וכו'.

באשר לסכום הנדרש לתת לצדקה אמר הרבי בליל שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 114):

כלי לפרנסה צריך להיות כלי טהור על-פי תורה. בנתינת צדקה צריך לתת כפי יכולתו ויותר מכפי יכולתו, ביודעו בוודאות שהקב"ה מנהיג את העולם, ומכיוון שהוא כתב בתורה שיש לתת לצדקה חומש, "וארבע הידות יהיה לכם", הרי בשעה שיהודי נותן צדקה, נותן לו הקב"ה את "ארבע הידות".

והיינו כפשוטו: בשעה שיהודי מנדב סכום מסוים לצדקה, ועדיין אינו רואה שום צינורות מניין יוכל לקבל את הסכום – אזי עושה הקב"ה צינורות, שיוכל להשיג לא רק את הסכום שנדב, אלא שיהיה לו גם "ארבע הידות" ש"יהיה לכם". וסוחר שיודע מעט חשבון יבין, שכדאי לו לתת חומש גדול ככל האפשר, כדי שיהיו לו "ארבע הידות" גדולים יותר. וכל זה בא מהידיעה ש"אין עוד מלבדו" ו"הוי' הוא האלוקים" – טבע הוא למעלה מהטבע, והעולם הוא כלי לאלוקות.

הנה תשובה של הרבי מכ' אדר תשל"ד לפתיחת מסעדה:

...מזוזות בדוקות בדלתות המסעדה. כדאי שיהי[ה] מזומן להרוצים – סידור תהלים חומש וצדקה פושקע [=וקופת צדקה].

במה שכותב בעניני עסקיו – הנה צריך הי[ה] להרגיל עצמו בנתינת צדקה מכספו ומרו[ו]חיו, וכן לומר בכ[ל] י[ום] קאפ[טיל] תהלים אחר הנחת תפלין – שכ[ל] ז[ה] הם דרך להמשיך ברכות הש[ם] ית[ברך] בג[שמיות] ור[וחניות].