שאלה: אמרו חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה". האם יש למעט בשמחה בכל החודש?
תשובה: חז"ל אמרו "מרובה מידה טובה ממידת פורענות". לכן הדין "משנכנס אדר מרבים בשמחה" אמור על כל ימי החודש, ככתוב (אסתר ט,כב) "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה". לעומת זה, מיעוט השמחה בחודש אב מצומצם יותר.
לכתחילה אין עורכים נישואין במוצאי תשעה באב, אלא במקום צורך ועל-פי הוראת חכם. במקרה כזה מותר לכל המשתתפים לאכול בשר ולשתות יין, אבל אסור לרקוד ולשמוע כלי-זמר. והספרדים מתירים גם זאת.
מחצות יום עשרה באב דיי בקצת צורך להתיר עריכת נישואין, ומותר לרקוד ולשמוע כלי-זמר. אך יש שמחמירים להמתין עד שבת נחמו או ט"ו באב – הראשון מבין שניהם.
אם מועד החתונה סמוך לתשעה באב, וקשה לחתן, ובמיוחד לכלה, לצום ביום החופה, יצומו לפחות כמה שעות.
מה שנאמר בגמרא שמי שיש לו דין עם גוי בחודש אב - ידחנו משום ש"רע מזלו" של ישראל בחודש זה, רבים פוסקים, על-פי הזוהר, שהעניין נמשך רק עד אחרי תשעה באב (או עשרה באב). יש אומרים עד ט"ו באב, ויש אומרים עד ראש-חודש אלול.
בדבר מועד מתאים לכניסה לדירה, היו מקרים שהרבי מליובאוויטש העדיף לדחות זאת לחודש אלול, והיו מקרים שהסתפק בדחייה לט"ו באב. בעניין נישואין – בשנים האחרונות דרש הרבי לערוך את הנישואין בהקדם האפשרי, בכל זמן המותר לפי ההלכה, ולא לדחות זאת כלל.
מקורות: תענית כט, סע"א. זוהר ח"ב עח,ב. מג"א, א"ר ומחזיק ברכה ר"ס תקנא, ערוך השלחן שם סי"א והגהות חתם סופר שם. ילקוט יוסף מועדים (ה) עמ' תקנג, תקנח, ונטעי גבריאל הל' בין המצרים, פרקים: כז ס"י, צ, צח ס"ב, וש"נ. תורת מנחם כב,197. לקוטי-שיחות: ט,78. יד,303. יט,66. כד,462. שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' שה, ואה"ע עמ' צט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
