חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:15 זריחה: 6:11 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בריאות שלמה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 667 - כל המדורים ברצף
"אבנים שחקו המים" – חקיקה דתורה בלב האבן
"שכינה עמהם" – בגלות ובגאולה
בריאות שלמה
פרשת אמור
והווי שפל-רוח בפני כל אדם
ח"י פרקי משנה ביום / ציפור בכלוב
הלכות ומנהגי חב"ד

"בתור רופא, בוודאי לא נצרך להסברה שבריאות הגוף ובריאות הנשמה תלויות זו בזו", כותב הרבי לרופא פלוני * "למותר להסביר לה באריכות, אשר הנהגה יום-יומית על פי רצון ה', המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית והוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, הרי זה הצינור לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך" – תשובה לשואלת בענייני בריאות * לרגל חודש אייר, שראשי התיבות שלו הם "אני ה' רופאך"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בחודש מרחשוון תשל"ד ציין הרבי על גיליון מכתביו של אחד ממנהלי מוסדות חב"ד החשובים באירופה, את הדברים הבאים:

"בטח מסרה להם בתם תי' – שלדעתי עליה לבקר אצל רופא מומחה בהנוגע להגב והרי אמ[רו] ח[כמינו] ז[כרונם] ל[ברכה] שהתורה נתנה רשות (ובמילא – כח) לרופא לרפאות".

כשיש חילוקי דיעות בטיפול הרפואי

"באם יש חילוקי דעות בנוגע לטיפול הרפואי – יש להתייעץ ברופא שהוא גם ידיד", כתב הרבי לאישה שפנתה אליו בבקשת ברכה.

קודם לכן כתב:

ובוודאי למותר להסביר לה באריכות, אשר הנהגה יום-יומית על פי רצון ה', המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית והוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, הרי זה הצינור לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך.

רפואה ומשפטים

לשופט הפרופ' יעקב בזק כתב הרבי בשנת תשל"ה:

בוודאי ידוע למר פירוש הכתוב, המדבר בבריאות הגוף, כל המחלה גו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, שעיקר תפקידו של רופא הוא לסדר חיי אלה שהשפעתו עליהם, באופן שמלכתחילה לא יבואו לידי חולי ולא יצטרכו לרפואה. והוא הדבר, כמובן, בנוגע לבריאות הנפש ולתפקידו של שופט...

"ארוכה ורפואה לכל הפונים אליו"

בט' באלול תשל"ג (איגרות-קודש, כרך כח, עמ' שי) כתב הרבי ל"ד"ר [דניאל ע"ה] קראסנוקוקי מח[לקת] רדיום, הדסה".

בזה הנני להודות לכ[בודו] בעד שימת לבבו להודיעני על דבר מצב הבריאות של...

בהזדמנות זו אאחל לו ולכל אשר לו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכלל, ובפרט שיצליח להביא ארוכה ורפואה לכל הפונים אליו.

ויהי-רצון שיצליח גם בשטח רפואת הנפש של הנצרכים לזה, כלומר לחזקם בענייני אמונה ותורה ומצוות, ובתור רופא בוודאי לא נצרך להסברה שבריאות הגוף ובריאות הנשמה תלויות זו בזו.

מכתב זה, אגב, היה מהדברים שהמריצו את התקרבותו של הד"ר קראסנוקוקי לחב"ד.

תורה ומצוות מביאות רפואה

מכתב דומה קיבל הפרופסור א"ר בונדהיימר, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי תל-השומר, לאחר שפנה אל הרבי בעניינו של מטופל. הרבי כותב לו בין השאר:

בהזדמנות זו אביע תקוותי אשר עוסק מר בהטבת המצב של הפונים אליו – גם בנוגע לשמירת התורה ומצוותיה שניתנו מרופא כל בשר ומפליא לעשות, וכמאמר חכמינו ז"ל שהתורה והמצווה מביאות רפואה.

הרבי ממשיך וכותב לו:

ואם בחוץ-לארץ עשה מר בהאמור, על-אחת-כמה-וכמה בארץ, אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ויהי-רצון שממנו יראו וכן יעשו רבים, כיוצא בו.

את מכתבו חתם הרבי לאחר איחול "בברכה להצלחה ולבשורות טובות".

"יגעת ומצאת"

חייל שהשתתף בקרבות במלחמת 'יום הכיפורים' כתב לרבי כי מאז שובו מהמלחמה איננו מסוגל להתמסר ללימודים וכוח הריכוז שלו נחלש. בתגובה ציין הרבי (בחודש ניסן תשל"ד):

"לכתבו ע[ל] ד[בר] ריכוז בלימודים – בכיו[צא] ב[זה] הובטחנו: יגעת ומצאת.

נ.ב. ע[ל]-פ[י] רקע המשפחתי שכותבו, אקווה שלמותר להדגיש אשר הנהגה...

בסוף המכתב מעודד הרבי את החייל להקפיד על הנהגה יום-יומית על-פי שולחן-ערוך.

כוח התענוג יכול לסייע

ומעניין לעניין:

לפרופ' בנימין קירזון היו קשרים הדוקים עם הרבי. מלבד קשר מכתבים זכה הלה גם לבקר ב'יחידות' אצל הרבי. בי"ז אדר תשל"ה כותב לו הרבי (איגרות-קודש, כרך ח, עמ' שב) בין השאר:

אתעני[י]ן לדעת באם הי[ה] המשך לתוכן שיחתנו אודות מהדורה חדשה לספרו בחימיא (באופן שיקל על הזיכרון וכו')...

אודות הזיכרון שלו, הנה בעניינים אלו אין כדאי להתעקש, היינו להעמיס על הזיכרון, אלא אדרבה להקל מעליו. ועוד זאת, ללמוד במקום שליבו חפץ, שאז גם כוח התענוג מסייע לכוח הזיכרון ובמילא סוף כל סוף חוזר הוא לאיתנו.

עצה לבריאות – "יעסוק בתורה"

בעת שהגאון החסיד רבי ישראל-יצחק פיקרסקי (ז"ל) בא לנחם את הרבי לאחר פטירת הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה, הוא אזר אומץ ואמר:

"ברצוני לומר משהו. אולי זוהי קצת חוצפה – מעולם לא אמרתי זאת – אבל עכשיו מוכרחני לומר, ואקווה שהרבי לא יקפיד עלי: הוסמכתי לרבנות ב"ה על-ידי גדולי הדור, ובכוח זה, מעז אנוכי לבקש ולומר לרבי שליט"א, שמכיוון שרבים צריכין לו, עליו לשמור על בריאותו כו'".

על כך הגיב הרבי באומרו ('תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ח, כרך ב, עמ' 567):

כ"ק מורי וחמי אדמו"ר היה אומר, שהסימן על אדם בריא הוא – שאינו מרגיש את עצמו, דאם לא כן, הרי עצם ההרגשה, "חש בראשו", מוכיחה, שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב, אפוא, שלא אצטרך לשמור על בריאותי, מכיוון שמלכתחילה אהיה בריא-אולם.

והעצה לזה – "יעסוק בתורה". זאת למדים אנו במכל-שכן וקל-וחומר מהעובדה שאפילו "חש בראשו יעסוק בתורה", ועל-אחת-כמה-וכמה שהעסק בתורה מועיל שמלכתחילה לא יהיה "חש בראשו".

לקח ממזרק רפואי

בחודש תשרי תשל"ח, לאחר אירוע הלב הידוע בשמחת-תורה, שוחח הרבי עם רופאיו על היבטים שונים הקשורים לתחומי הרפואה. בין השאר אמר:

פעולת מזרק היא זריקה תת-עורית של מחט, שמטרתה לשאוב דם לצורך איבחון וטיפול. אולם אין זו המחט השואבת דם מן הוורידים. אלא השאיבה באה בעיקבות הוואקום שנוצר במזרק.

והמורם מזה בעבודת ה':

כשיהודי רואה את עצמו "כלי ריק" (חס ושלום), כשפל-ערך בבואו לעבוד את ה' – הנה אדרבה, כלי ריק הינו 'כלי' לשאוב לתוכו תוכן כלשהו, בעוצמה רבה יותר מאשר כלי שהוא כבר מלא.

ועל-כן – אדם המכיר בחסרונותיו שלו, יכול לנצל הדבר יותר מאחרים, להוסיף חילים בלימוד תורה ובתוספת מעשים טובים.

על-דרך זה כאשר אדם חש במצב של כאב עמוק על העדר או אבדן של מישהו, חס ושלום שיהיה בעצבות. עליו לנצל מחסור זה כמנוף להישגים גדולים עוד יותר.

"אזכירו בתפילה"

בשנת תשל"ה כתב הרבי ל"מר אליעזר יחיאל שי' ארליך":

ידידינו הנכבד והנעלה, עוסק בצרכי ציבור, הרב אפרים שי' וואלף מסר לי על דבר מצב הבריאות של מר. ואזכירו בתפילה להטבה בזה ולהצלחת הטיפול הרפואי.

וזכות פעולותיו – כמו שהרב וואלף כותב לי – שמסייע בכמה עניינים הקשורים במוסדות חינוך החב"דיים וגם בתי-כנסת, מיסודו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעל הציון שלו יזכירוהו בתפלה, תעמוד לו בזה למילוי משאלות לבבו לטובה.

"ידוע לי ברור"...

בשנת תשל"ה פנתה אל הרבי מרת יפה שמר מקיבוץ מעגן-מיכאל וביקשה את ברכתו לרפואת אמה. הרבי שיגר לה מכתב ארוך (נדפס ב'כפר חב"ד' גיליון 991 , עמ' 165), אך כאן הוא מובא בתוספת ההשלמה על-פי העתק המזכירות, עם הגהות הרבי.

מתוכן התשובה ניתן להבין כי האישה ביקשה לשמוע את חוות-דעתו של הרבי על טיפול מסויים באמה, שאמור היה להתבצע בחו"ל. הרבי שולל את הרעיון כשהוא מנמק את דבריו ותורם רעיון חלופי שיסייע לרפואת האם:

ב"ה, כ' אייר ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

מרת יפה תחי' שמר

מעגן-מיכאל, ד.נ. מנשה

ברכה ושלום!

מאשר אני קבלת מכתבה (בלי תאריך), בו כותבת על-דבר מצב בריאות אמה תחי'.

ולפלא שכנראה מסגנון מכתבה לא ביאר לה הרופא אשר ישנם הרבה מקרים דומים לזה בכלל, ובפרט בגיל אמה תחי', ולכן גם הסיכויים והטיפולים בזה במידה חשובה יכולים לשערם מראש.

ובהיפך לסדר מכתבה, להתחיל מסיומו: הסברה שכותבת שתסע האם מעבר לים וכו' אינה נראית לי כלל, ומכמה טעמים, ואחדים מהם:

החששות לטלטול הדרך ושינוי האקלים והרגילות וכו' ברורים, מה-שאין-כן התועלת בספק, וכל זה אפילו בנוגע לאדם בגיל צעיר יותר.

במצב כפי שמתארת אותו דרוש טיפול ממושך, ועל-כל-פנים לא חד-פעמי, ושלא יהיה בחיפזון. מה שאי-אפשר כל זה כשנמצאים שלא על יד הדירה התמידית וכו' וכו'.

עוד טעם, וגם זה עיקרי, צעד רדיקאלי כזה כנסיעה מעבר לים וכו' מעורר צפייה ותקווה גדולה ביותר להצלחה גדולה ומידית, שעל-ידי זה גדול פי כמה החשש לאכזבה וכו'.

ועוד יש להוסיף בזה, אבל די גם בהאמור.

כפי שידוע מכמה מקרים דומים, מהעצות הכי יעילות לשיפור המצב ולהוספה בהצלחת הטיפול הוא היסח הדעת של החולה ממצבו ומענייניו עד כמה שאפשר, על-ידי שמעסיקים אותו באיזה עניין שיהיה ובלבד שלא יאמר החולה שהעניין נעשה לטובתו-הוא בתור רפואה ולא שיכול לעזור למישהו אחר.

בעניין האמור יכולים בני המשפחה בקלות יותר למצוא או ליצר מצב כזה או מאורע כזה להסיח דעת החולה כנ"ל, מאשר הרופא, שאינו בקי כל-כך בהסביבה וכו' ואין דעתו פנויה להתבונן בזה.

ומובן גם כן שבאם הניסיון הראשון בזה אינו מצליח, יש לנסות עוד הפעם, להביא אדם אחר שיבקש "עזר"...

ממשיך הרבי וכותב, כאשר חלק זה במכתבו פונה אל האפיק הנפשי-רוחני-יהודי:

כיוון שרגיל להזכיר בתפילה שם החולה בצירוף שם האם, הרי אם תודיע זה בנוגע לאמה תחי' יזכירוה בתפילה להמצטרך לה.

ארשה לעצמי להוסיף בזה איזו נקודות, לאחרי שכותבת ומדגישה שעצם כתיבתה אלי הוא דבר בלתי רגיל בשבילה, שזה נותן מקום לכתוב גם אליה עניין שאולי תאמר שהוא יוצא מדרך הרגיל ואין מקום לזה וכו', אף שכמובן גם מבלעדי זאת הייתי חושב שזה מחובתי לכתוב.

בני משפחה אחת, על-אחת-כמה-וכמה הורים וילדים, לא רק שייכים זה לזה אלא בכמה עניינים הם גם בדוגמת גוף אחד. ואם תמצא לומר, הרי גם עצם כתיבת מכתבה ורוחו מעידים על זה. מזה מובן, שהחיזוק באחד מחלקי הגוף מוסיף חוזק בשאר חלקי הגוף, על-אחת-כמה-וכמה כשהחלקים כל-כך קרובים והדוקים כהורים וילדים.

נקודת יסוד שנייה היא, כשרוצים להשתמש בטיפול רפואי וסממני רפואה, הרי זה הדואג לריפוי החולה אינו מעוניין ב"החכמה" שברפואה, כלומר איך ובאיזה אופן פועלת הרפואה, כי אם לדעת האם כבר הועיל טיפול זה במקרים דומים, ובאיזה אחוז, אם תמיד ובמאה אחוז, או פחות מזה, וכו'. ובאם נודע לו ממקור נאמן ממי שאינו נוגע בדבר שהטיפול הועיל במספר אחוזים חשוב – משתמש הוא בטיפול זה, ובפרט כשההיזק בדבר רחוק הוא או מינימלי או שאין כל היזק בדבר.

והנה ידוע לי ברור מכמה מקרים דומים, שבאחוז הכי חשוב, הוספה בהתנהגותם של הרוצים בטובת החולה מתאים לרצונו של נותן התורה ומצווה המצוות, כפי המבואר בשולחן-ערוך, הועילה להטבת מצב החולה. כאמור לעיל, לא חשוב בזה איך להסביר את התופעה או לעמוד על החכמה שבדבר, ובלבד שנדע המציאות, וממי שאינו נוגע בדבר, מצד הנאה גשמית וכיוצא בזה, אף שבוודאי אחשוב לי לזכות והנאה גדולה באם כותבי יועיל שתסדר חייה מתאים לרצון הבורא כמבואר בהשולחן-ערוך. ואף שכמובן שסדר חייו של כל יהודי צריך להיות כנ"ל אך ורק מפני שכך רצונו של בורא האדם ומנהיגו, שלא על-מנת לקבל פרס, אבל בנידון זה לא באתי להרצות על-דבר השקפת עולם בכלל, כי אם בהמשך לכתבה אודות הטבת מצב בריאת אמה שתחי'.

מובן שקשה לאדם לשנות הרגילות שלו והנהגתו משך זמן חשוב, ובפרט שאולי יימצאו בסביבתה מלעיגים ושואלים מה יום מיומיים וכו'. אבל בטוחני שהדרים בארץ-ישראל במצבה עתה ולקחו חלק בבניינה וממשיכים בזה – אינם זקוקים להסברה שהדרך הקלה ברוב הפעמים איננה הדרך הרצויה, ובכמה פעמים היא גם מזיקה. ובנידון דידה הרי גם מורשת אבות מסייעת להתגבר על הלעג והקושיים.

ובוודאי יודעת אשר נמצאים אנו בימי ההכנה לחג השבועות, הוא זמן מתן תורתנו, וההכנה בימי ההכנה עיקרה להכין עצמו לקבל התורה בקבלה אמיתית, שפירושה על מנת לקיים לשמור ולעשות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)