שאלה: האם מותר להימנע ממתן הלוואה כשיש חשש שהלווה לא יוכל לעמוד בהחזר ההלוואה?
תשובה: מצוות-עשה מן-התורה להלוות לעניי ישראל, ללא ריבית כלשהי (גם לא ב'היתר עיסקא'). וגדולה מצווה זו ממצוות הצדקה.
במיוחד גדולה המצווה אם על-ידי ההלוואה מסייעים ביד הלווה שלא יתמוטט. מצווה להלוות אף לעשיר, הזקוק להלוואה לפי שעה, אלא שצריך להקדים להלוות לעני, ואפילו אם העשיר הוא קרוב-משפחתו של המלווה.
ראוי לייסד בכל בית-כנסת, ובעצם בכל מקום, וכן במוסדות חינוך, ואף בכל כיתה (בין התלמידים עצמם), קרן ציבורית להלוואת כספים או מצרכים, לפי הדרוש.
מצוות הלוואה היא רק אם המלווה בטוח שיוחזר לו כספו. אם הלוֹוה אינו מוּכר בציבור כמי שמחזיר את הלוואותיו במועדן, המלווה רשאי לדרוש ערבויות שיניחו את דעתו. אם גם באמצעות ערבויות או משכון אין ההחזר מובטח – המלווה רשאי להימנע מלהלוות. ודאי שמנהלי קרן ציבורית חייבים להבטיח שההלוואות יוחזרו במועדן וישמשו את כלל הציבור.
כיצד יש להשיב בשלילה? עקרונית, אין המלווה רשאי לשקר ולומר שאין לו כסף, כדי להתחמק מההלוואה. ראוי לו למצוא דרך להשתמט בתואנה כלשהי. אם אינו יכול להשתמט, דנים הפוסקים אם מותר לו לשקר מפני דרכי שלום וכדי למנוע איבה.
כאשר ברור שאם יאמר מדוע באמת איננו מסכים להלוות, ייפגע הלווה מכך, יש לחפש דרך שלא לומר שקר גמור, כגון לומר שלעת-עתה יש סיבות המונעות אותו מלהלוות, או שהכסף נחוץ לצרכים אחרים או לבקשות קודמות וכדומה.
מקורות: שו"ע חו"מ סי' צז. שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' ריח. פתחי חושן ח"א, דיני הלוואה פ"א ס"ה. וראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קנו ס"ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
