חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יעשה כל אחד ואחד חשבון-צדק בנפשו
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות 656 - כל המדורים ברצף
ברכה ממקור נעלה ביותר הנמשכת בבחינת האורות והגילויים
יעשה כל אחד ואחד חשבון-צדק בנפשו
כפר-חב"ד שני
פרשת משפטים
"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
לוח השבוע

מתי בפעם האחרונה חשב אודות משיח צדקנו אליבא דנפשיה...

ישנם כאלה שמתעוררת אצלם התמיהה:

יושב לו יהודי ומדבר באדישות גמורה – "קאַלט-בלוטיק'ערהייט" – אודות ביאת משיח צדקנו, כדבר מציאותי העומד להתרחש בפועל ממש ברגעים הקרובים, בה בשעה שכל אחד – הן המדבר והן קהל השומעים – עשה כבר תכניות מפורטות בקשר להנהגתו ומעשיו ביום ראשון, ביום שני וכו', ולאו דווקא שכולם לקחו בחשבון את האפשרות של ביאת המשיח...

בספר היד – פוסק הרמב"ם: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין", "מיד" כפשוטו, תכף ומיד ממש (כמובן מהמשך דברי הרמב"ם – "מיד כו' טרם יקראו").

ומובן שעניין זה נפעל אפילו על-ידי עבודת התשובה של יהודי אחד בלבד – כפסק-דין הרמב"ם: "צריך כל אדם שיראה עצמו כו', עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה"...

אצל כל אחד ואחד מישראל – "מאמינים בני מאמינים" – צריך להיות מונח בפשטות שמשיח צדקנו יכול לבוא בפועל ברגע זה ממש, ועד שזהו דבר המובן ומתקבל בשכל הפשוט, אפילו בשכל דנפש הבהמית...

ומכיוון שכן, הרי השאלה היא לאידך גיסא:

מהי הסיבה שהדיבור בסגנון האמור – דיבור על הגאולה כדבר מציאותי העומד להתרחש תכף ומיד – נשמע מוזר, ומעורר תימהון! הרי בוודאי שכל אחד ואחד מאמין באמונה פשוטה בכל פרטי ההלכות האמורות לעיל, אשר, תוכנם מכריח באופן ברור ומוחלט שמשיח צדקנו יכול לבוא בפועל תכף ומיד ממש!

והמענה לזה – שסיבת התימהון אינה מפני שהעניין עצמו תמוה, חס ושלום, כי אם, מפני שלא רגילים לחשוב על זה כלל!

אדם שרגיל לעסוק בעניינים מסויימים, ולפתע שומע אודות עניין שאינו שייך אליו – עלול הדבר להישמע כמוזר ותמוה.

ועל-דרך זה בענייננו:

כל אחד ואחד עסוק בענייניו הוא – עניינים כשרים וטובים, "גלאַט כשר", אבל עניינים שאין להם שייכות עם עניין הגאולה, ובאופן כזה הולך ומתרגל, עד שהרגל נעשה טבע שני, ולמטה מזה – טבע סתם.

ובמילא, כאשר לפתע פתאום "פאָרט מען אַריין" עם עניין הגאולה – הרי מכיוון שאינו רגיל לחשוב על זה כלל, אזי נשמע הדבר מוזר ותמוה, ועד כדי כך שנדמה לו כאילו אין הדבר שייך אליו כלל, לא בעבר, לא בהווה, וגם לא בעתיד חס ושלום!

אדרבה: יעשה כל אחד ואחד חשבון-צדק בנפשו, מתי היתה הפעם האחרונה שחשב אודות משיח צדקנו אליבא דנפשיה, "אז אים מיינט מען טאַקע" (שהדברים אכן מכוונים אליו), שהקב"ה – על-ידי משיח צדקנו – יוציא אותו מגלות זו בפועל ממש, והוא ביחד עם משיח צדקנו, ילכו ויבואו לארץ-ישראל!...

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת משפטים, מברכים החודש אדר א ה'תשמ"ו. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ו, כרך ב, עמ' 557-553 – בלתי מוגה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)