נושאים נוספים
	התקשרות 655 - כל המדורים ברצף
	עלייה של יהודי היא עלייה אמיתית רק כשנמשכת למטה, בעולם המעשה
	הקב"ה רוצה את הגאולה תיכף ומיד!
	סמינר בית-רבקה וכפר-חב"ד ב'
	פרשת יתרו
	מים בדוד השבת
	לוח השבוע

סמינר בית-רבקה וכפר-חב"ד ב'

המוסד הגדול לבנות, שהוקם בשנת תשי"ז וזכה להדרכה צמודה של הרבי * "בברכת הצלחה בעבודתו בקודש, חינוך בנות ישראל, שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה", כתב הרבי למנהל המוסד * "מובן וגם פשוט דעניין שמטיל ספק בהנקודה דיראת-שמים ויהדות מסורתית, אין כדאי כלל להיכנס בזה", כתב הרבי להורי תלמידות שביקשו לשנות בצביון הסמינר, בשנותיו הראשונות * ניצוצות והדרכה – רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"למה לא ייסדו הורי התלמידות סמינר לבנות, והלא הוא אחד מהם..." – כך כתב הרבי בשאלה ובתביעה, בקיץ תשט"ז, לרה"ח ר' משה-צבי סגל, תושב כפר-חב"ד באותם ימים, שבנותיו, כמו עוד בנות תושבות הכפר, סיימו את לימודיהן בבית-הספר היסודי.

התגייסו אפוא עסקני אנ"ש באותם ימים, הרה"ח ר' פינחס (פיניע) אלטהויז ורעייתו, מרת ג' גינזבורג ומרת ח' זלמנוב, הרה"ח ר' שמריהו גוראריה, הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן – והחליטו על הקמת הסמינר. בהמלצת המרא דאתרא, הגה"ח הרב שניאור-זלמן גרליק, נתמנה מקבל המכתב הנ"ל מהרבי (ר' משה-צבי סגל) למנהל הסמינר החדש.

"ממה שמכירו אני"

בכ"ז בסיוון תשי"ח עבר ניהול המוסד לידי הרה"ח ר' לייב זלמנוב. הרבי עודד והדריך, התערב בפרטים ותבע שהמוסד יהיה לשם ולתהילה ולתפארת.

המוסד לא העפיל לפסגות המצופות ואף כמעט נסגר, וכמה שנים אחר-כך נקרא לנהל אותו הרה"ח ר' שמואל הלוי שיחי' חפר. הוא נכנס לעבודה בשלבים, עד שכעבור זמן-מה הועמד בראשו.

"בהכירי את מר ש[מואל] ח[פר] זה זמן רב", התבטא הרבי במכתב (מראש-חודש שבט תשל"ה) לעורך עיתון מסויים. במכתב נוסף מאותם ימים כתב הרבי:

ממה שמכירו אני ממכתביו, יש כל הסיכויים אשר בעזר ה' יתברך יצליח בעבודתו בקודש, חינוך על טהרת הקודש בסמינר.

"אחיין של גיסי"

בשנת תשכ"ו ביקר מר שז"ר אצל הרבי. כשמשלחת מתושבי כפר-חב"ד באה לבקרו לאחר מכן (בערב ראש-חודש אלול), סיפר שז"ר לחבריה את הדברים הבאים (שתוארו על-ידי הרה"ח ר' לייב כהן – במכתב לרבי – תשורה י"ב בסיוון תשס"ו עמ' 3):

"הרבי דיבר אתי בנוגע לבניית כפר-חב"ד ב' ושיעבירו לשם את הסמינר שמנהלו הוא חפר. 'איר קענט עם מסתמא, ער איז מיין שוואָגערס פלימעניק' [=מן הסתם מכיר אתה אותו, הוא אחיין של גיסי – הרש"ג ע"ה], אמר. והרבי נתן (או אמר שייתן) עשרת-אלפים דולר על-החשבון לבניית כפר-חב"ד ב'...".

עזרה באתערותא דלעילא

לימים הורה הרבי באופן של אתערותא דלעילא להרה"ח ר' אברהם שיחי' שמטוב להשיג תקציבים מממשלת ארצות-הברית לבניית כפר-חב"ד ב'. היה בכך חידוש גדול, שכן הרבי בעצמו כתב כמה שנים קודם לכן לרב חפר:

כתבו שעל... המל"ח [המרכז לענייני חינוך] להכין הדרוש למגביות וכו' – אינו מובן כלל, שהרי יודע שאין למל"ח כל שטח "עבודה" זו כלל, לא מנגנון מסוג זה וכו'. ולכל היותר מסייע בהשגחה או בקורת משרד או ב"כ [בא-כח] של מוסד פ' [פלוני].

מדוע להפחית שעות?!...

עד כמה היה הרבי מעורב בפרטים, יעיד המכתב שכתב הרב חפר לעמיתו הרב לייב זלמנוב – מובא כאן כלשונו:

"לידידי הרה"ח ר' לייב יחי'

"שלום וברכה,

"את מכתבך קיבלתי ותכף ומיד הכנסתי אותו לכ"ק. בערב נכנסתי ל'יחידות' ובין היתר הזכרתי את עניינך וההצעה שר' נחום גולדשמיד יקבל על עצמו את לימוד החסידות ואתה את הוראת הדינים. אצל כ"ק לא התקבל הדבר ביותר. תחילה שאל מה פתאום [ר'] נחום ומי מלמד עד עתה? עניתי שאתה ושאתה מסכים שר' נחום יחי' ילמד חלק ואתה חלק ויש מספיק שעות לשניכם. הוא [הרבי] שאל באם נחום מתאים לכך ומדוע אתה רוצה להפחית שעות. תשובתי לא הניחה דעתו הק' ואמר לי בזו הלשון: 'מכוח לייבל זלמנוב וויל איך נאָך טראַכטן' [=מצד לייבל זלמנוב רוצה אני עדיין להתבונן]. וזכית שכ"ק יעלה אותך על דעתו הק' וניכרו בדבריו חיבה אליך וכינה אותך בשם לייבל...

"למחרת כשהכנסתי את מכתבך קיבלתי תשובה לא על שאלתך אלא כהמשך למדובר ב'יחידות'.

"וזה תוכן הכתוב: 'בהמדובר אמש בנוגע לתפקידו של הר"ל שיחי' זלמנוב בבית-רבקה כו' – לע[ת] ע[תה] אין לשנותו עד שאקבל מהר"ל השקפתו בזה'.

"לאור הכתוב מאת כ"ק אבקשך באופן דחוף לכתוב מכתב דחוף לכ"ק ולהרצות השקפתך בנידון לעבודתך בסמינר ונקווה שהכל יהיה לטובה...

"ידידיך דורש בשלומך, שמואל".

"בת שרה, רבקה, רחל ולאה"

"בעניין הנהלת הסמינר – הכל תלוי במנהל, באם יפעול כדבעי – יוכל (באופן דיפלומטי ונועם) לרתום כו"כ [כמה וכמה] מאנ"ש שי' לעבוד ולסייע בזה. וזכות העניין הזה הכי נעלית מסייעתו" – כתב הרבי להרב חפר ביום כ"ח בסיוון תש"כ.

קצת יותר מחודש ימים קודם לכן (בי"ג באייר תש"כ) דיווחה ההנהלה לרבי על המצב ("לפועל נמצאים ג' מנהלים, אבל אף אחד מהם אינו מסור כולו לעניין... ר' משה סגל... ר' לייב זלמנוב... ר' שמואל חפר...")

"ר' שמואל חפר, שמוסר שיעורים בתנ"ך דברי הימים ופדגוגיה בסך-הכול – 19 שיעורים לשבוע. הוא גם המייעץ והמדריך של סדרי ההוראה במוסד ומחנך התלמידות המבוגרות. אילו נשאר רק בסמינר והיה נוטל העניין לידו בשלימות, נראה לנו שהיה מצליח... אם כ"ק ירשה לרש"ח לעבור רק לסמינר וכולו יתמסר כדבעי, ולהרחיבו כראוי...".

אבל הרבי רצה שהרב חפר יעבוד בכמה תחומים גם יחד ובמכתב מימי הסליחות תשכ"א חותם: "בברכת הצלחה רבה בעבודת-הקודש בסמינר ובמקצועי ומתוך שמחה וטוב-לבב – המצפה לבשורות טובות".

בכ"ב באלול תשכ"א חותם הרבי מכתב להרב חפר במילים האלה:

בברכת הצלחה בעבודתו בקודש, חינוך בנות ישראל, שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה, ומתוך שמחה מנוחה וטוב לבב דווקא...

"כמנהג בית-יעקב דבני-ברק"

בשולי מכתב ממחרת ימי הגאולה יב-יג תמוז ה'תשכ"ט, כותב הרבי בכתב-יד-קודשו לרב חפר:

בנוגע לבחינות בגרות –

כמנהג "בית יעקב" דבני-ברק.

ובהזדמנות נוספת כתב לו:

"הלקבל מורות מסוג פ[לוני] כו' – מובן שזהו תלוי באופי המועמדת, אבל פשוט (ונזכר גם בשיחתנו) שסותר יסודי החינוך דהסמינר שביקורת המקרא היא כפירה וכו' כשהמורה מתפאר ומתגאה שלמד במוסד שהנ"ל הכרח לדעת אותה וכו' וכו' ועד ל"ביטול" ערכו התרבותי של הקול נוע וסרטים הידועים בציבור – בה בשעה שרואים המדריכה נוהגת כן...

התאמת "חכמתם" לדרישות המקצועיות

בנושא הנ"ל – בחינות הבגרות – האריך הרבי באיגרת מי"א בתמוז תשי"ח (איגרות-קודש, כרך י, עמ' רלג-רלה); איגרת זו נכתבה ונשלחה כתשובה למכתב ששיגרו אל הרבי הורי התלמידות וזה לשונו:

"ב"ה, ו' תמוז תשי"ח, כפר-חב"ד

"אל כ"ק אדמו"ר שליט"א

"התאספנו היום, הורי תלמידות הסמינר "בית רבקה" בכפר-חב"ד לדון על מגמת ותכנית הלימודים של הסמינר.

"עד עתה היתה התכנית של המקצועות ברמה גבוהה יותר מ'בית יעקב', פרט לספרות והיסטוריה, שלמדנו לפי התכנית של 'בית יעקב'. אנו הורי התלמידות מעוניינים בהמשך התכנית הקיימת כדלעיל. מובן שרצוי להגביר את החינוך היהדותי–חסידותי, וגם לימודי קודש, בכמות יותר גדולה, אולם לא לצמצם את יתר המקצועות, הנחוצים גם-כן להכשרת הבנות שתהיינה מתאימות בידיעותיהן המלאות, לפי הדרישות של משרד-החינוך, וזה גם יקצר את שנות הלימוד. ברור שבהתאם להנ"ל, אנו מעוניינים במורות ומורים מתאימים להנ"ל, שאמנם יראתם קודמת לחכמתם, אלא שגם "חכמתם" תתאים לדרישות המקצועיות.

"נ.ב.

"הורים אחדים עוררו את השאלה, אם יש להימנע מבחינת בגרות של משרד החינוך כדי לקבל תעודת בגרות על המקצועות שלמדו אצלנו".

יראת-שמים – קודמת לכול!

על כך השיב הרבי במכתב ארוך ומנומק (נדפס באג"ק כרך יז, עמ' רלג):

ב"ה י"א בתמוז תשי"ח

ברוקלין

הנהלת סמינר בית רבקה אסיפת הורי התלמידות הסמינר

אשר בכפר-חב"ד. שם ציווה ה' את הברכה

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביהם והפ"נ של ההנהלת ואסיפות ההורים, ונעם לי לקרות בהם אשר כולם לבבם שלם ובפה אחד שמוכרח שבסמינר רצוי להגביר החינוך היהדותי והחסידותי גם יותר ממה שהיה עד עתה. וכן להוסיף בלימודי קודש, וכתוצאה מזה כמובן שהרי תלוי בסגל המורים-ות, מעוניינים שיהיו גם המורים-ות מתאימים לנ"ל, שיראתם קודמת לחכמתם.

אשר בודאי על-פי האמור הרי כל אחד ואחד, הן מההנהלה והן מההורים, יעשה כל התלוי בו להשגת המטרות האמורות, אשר אם בכל מקום ובכל זמן אמרו רז"ל יגעת ומצאת, על-אחת-כמה-וכמה בזמננו זה, שרואים אנו הצלחת השתדלות בענייני תורה ויראת-שמים באם רק מתעסקים בתום לבב ובמרץ הדרוש, ובפרט שבארצנו הק' ת"ו על-ידי משיח צדקנו, הרי כל הנ"ל מוכרח ביותר וביותר, ולכן מובן שכל יגיעה והשתדלות כדאיות הן בזה.

ומפני גודל ערך הדבר, כוונתי לכל העניינים אשר בשטח החינוך, שהרי שינוי בהמחונך פועל פעולתו במשך כל ימי חייו לאחרי זה. מובן וגם פשוט דעניין שמטיל ספק בהנקודה דיראת-שמים ויהדות מסורתית, אין כדאי כלל להיכנס בזה, וכדוגמת העניין – אשר ספק-ספיקא בגדרי פיקוח-נפש גם-כן אסור הוא. והוא מובן גם בשכל הבריא דשכל האנושי.

שמזה מובן יחסי לספרים המפוקפקים מנקודת מבט דיראת-שמים, והוא הדין למורים-ות אשר יש ספק איך ישפיעו על המחונכים בעניינים של יראת-שמים, וליתר שאת – אוסיף עוד נקודה, שאף שכאמור לעיל יש לשלול ספרים ומורים-ות כהאמור אפילו במצב דלית ברירה דספרים ומורים-ות אחרים, שהרי לכל לראש על ההנהלה, ופשיטא דעל ההורים, לראות שהמחונכים שלהם יהיו נאמנים לד' ולתורתו והרי זהו אושרם בגשם וברוח, הרי בוודאי עתה יש למצוא מורים וספרי לימוד אשר שלמים יהיו מהנקודה דיראת-שמים (וכלשונם במכתבם) וגם חכמתם תהיה ברמה מתאימה. והרי כמה מבתי-ספר בית-יעקב נמצאים באה"ק ת"ו, שלאחרי שעברו תקופת ההתחלה וההתלבטות והספיקות, הרי על יסוד הניסיון של כמה שנים הראו דרך לפתרון בעיות האמורות. ובטח גם הסמינר דבית-רבקה יכול לנצל תוצאות ניסיון האמור. וע"פ כתבם גם הם – החלטתם פה אחד שהיראה צריכה להיות קודמת לחכמה וכדברי חכמים במשנתם, בוודאי למותר להוסיף שקדימה זו היא לא רק בזמן אלא גם במעלה, זאת אומרת שבמקום בחירה בין מורה למורה ובספרי לימוד, שנפקא-מינא בין יראתם לחכמתם הרי – על-פי האמור – דין קדימה להראשונה. מובן גם-כן שבהנקודה שמזכירים – שבאיזה מקצועות היה הלימוד בבית-רבקה ברמה יותר גבוה מבית-יעקב, הנה בכל האמור לעיל – אין הכוונה להשפיל רמת הלימודים באם אין זה נוגע לענייני יראת-שמים, ובוודאי גם בזה אין חילוקי דעות ביניהם, שלכן אין מובן קצת, מה שמזכירים במכתבם כאילו איזה ספק בדבר.

כן אין ברור מהמכתבים בהנוגע לנקודה דתכנית בית-ספר תיכון, שמוזכרת איזה פעמים. והרי הסמינר הוא בראשית היוסדו ולמרות זה הצליח – לפי ערך, על-כל-פנים, ואין סברא לתת לו דמות בית-ספר תיכון וכו'. וכמדומה שכתבתי זה מכבר שאין זה נראה לי כלל וכלל. ויהיה הסמינר בצביונו של סמינר למורות וגננות ועל-דרך הסמינר של בית-יעקב, תפקיד אשר בזמננו זה חיוני הוא ביותר. והחשש שמזכירים שאפשר ממשרדים המתאימים לא יסכימו שתהיינה מורות מוכרות מבלי תעודת בגרות, יש סיכויים טובים שגם זה ישתנה. והעיקר – אשר גם בלא הכרה האמורה, שטח פעילי רחב ביותר למורות ולגננות מבלי ההכרה האמורה וכנ"ל – הרי העיקר ונוגע ביותר שתהיה התאמת המורות והגננות במאה אחוז לתפקידן הכי נעלה, ואין להפחית אפילו במידה קטנה התאמתן זו על-ידי שינוי תכנית הלימוד, שינוי צביון הסמינר וכו'.

בהמשך מכתבו הארוך מוסיף הרבי וכותב:

ומגלגלין זכות ליומין זכאין, אשר כותב הנני מכתב זה ערב ימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבנו נשיאנו, אשר לחם – מבלי להביט כל העלמות וההסתרים לניצחון יהדות מסורתית חסידותית ותורה תמימה, וניצח בגלוי לעיני בשר, אך שבדרך הטבע לא היה לזה כל מקום.

הרבי ממשיך ותובע:

שכל אחד ואחד מחסידיו מקושריו והשייכים אליו יילכו בדרך זו הורה לנו, ובפרט בעניינים אשר אין נדרש למסירות-נפש כלל וכלל, כי אם מסירת רצון של נפש הבהמית, להיות שלמים עם ה' בורא עולם ומנהיגו... שאז שלם יהיה לבב כל אחד ואחת ללכת בדרך התורה והמסורה, מוארים אור וחום חסידותי, ולהינזר ולהיבדל מכל סטייה ומכל עניין של ספק וספק-ספיקא בחוסן וטהרת העניינים... אשר ההורים שיחיו והמורים וההנהלה שיחיו ירוו רוב נחת אמיתי הוא נחת יהודי חסידותי מכל חניכות הסמינר, ובצדק ובגאון דקדושה יוכלו לומר, ראו גידולים שגדלנו".

אחרי חתימת-יד-קודשו הוסיף הרבי את הקטע הבא (כאן בפרסום ראשון):

מסיבה נתאחר השילוח, ונתקבל ז"ע [זה עתה] מכתבם ע[ל] ד[בר] תביעות מפקח עליית-הנוער – ובאם יסכימו על תביעות צודקות אלו, הנה בעזהשי"ת אעורר אנ"ש לסלק מהמגבית המיוחדת רביע האחרון של הוצאות הקמת הפנימייה והקמת הגן ופינה שמזכירים.

"ללכת בדרכי אבות"

באיגרת להנהלת בית-רבקה מ"ימי הגאולה יב-יג תמוז, ה' תשכ"ג" מאשר הרבי "קבלת ב' התמונות". לאחר דברי חיזוק וברכה ברוח הימים, מוסיף הרבי בכתב-יד-קודשו את המילים:

הצלחה בעבוה"ק בחעטה"ק [בעבודת הקודש בחינוך על טהרת הקודש] של בנות ישראל שתליט"א.

בשולי איגרת מימי הסליחות ה'תשכ"א מוסיף הרבי בכתב-יד-קודשו: "בברכת הצלחה רבה בעבודת הקודש בסמינר ובמקצועי ומתוך שמחה וטוב לבב – המצפה לבשורות טובות".

בשולי איגרת מי"ג מרחשוון ה'תשכ"ה. הרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: "בברכת הצלחה בעבודת הקודש בסמינר בית-רבקה והמקצועיים – והעמידו תלמידו הרבה בכמות (ובמילא אחר כך גם) באיכות".

בשולי איגרת לרב שמואל חפר מ"עש"ק אחר חצות, כ"ד טבת ה'תשכ"ז". הרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: "בברכה להצלחה נוספת על הצלחתו עד עתה ובבית-רבקה ובעניני כפר-חב"ד והלואי שיוסיף בשמחה וטוב לבב ויתוסף בהנ"ל כהנה וכו'".

איגרת הרבי מאור לו' באלול תשכ"ה, שבה הוסיף בכתב-יד-קודשו: "ות"ח ת"ח על הבשו"ט ביותר מקליטת מספר נכון של תלמידות חדשות תי' – כן תרבינה". הרבי מוסיף ושואל: "איך נסתדר סופית (בקשר לרשימות ששלח) 1) קליטת הת' מהרשת? 2) סידור בוגרות הסמינר תי'?

איגרת הרבי שנחתמת במילים "שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה"

איגרת הרבי מראש-חודש כסלו תשכ"ה, שבה הוסיף בכתב-יד-קודשו לפני החתימה: "מתוך הצלחה רבה ביותר בבית רבקה סמינר ומקצועי". הרבי מוסיף ב"נ.ב.": "זה עתה נתקבלו ב' מכתביו מיום ח' כסלו. ובדרכי נועם – ופשוט מבלי לוותר בעניני יראת-שמים – סוף-סוף וצעד אחר צעד יצליח בביתו ובמשרדים וכו', שהרי אמרו רז"ל מסייעין אותו".