חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:26 זריחה: 6:05 כ"א באב התש"פ, 11/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משיח יפעל שלום ואחדות בעולם
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות גליון 650 - כל המדורים ברצף
"חזק חזק ונתחזק" בעבודתנו עד סוף כל הדורות
משיח יפעל שלום ואחדות בעולם
"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"
פרשת ויחי
אמירת 'שמע' ו'עלינו' עם הציבור
'מבצע חנוכה' תשל"ד / אמן ללא כוונה
הלכות ומנהגי חב"ד

אחדות תביא ל"יבוא שילה"

כתיב (בפרשת ויחי מט,י) "עד כי יבֹא שילה" – מלך המשיח שהמלוכה שלו (רש"י). "שילה" בגימטרייה משה, ו"יבֹא שילה" בגימטרייה משיח. "יבֹא" בגימטרייה "אחד". על-ידי אחדות יפעלו את "יבֹא שילה"...

החידוש שיפעל משיח הוא עניין השלום והאחדות, וכמו שנאמר "וגר זאב עם כבש וגו'"... כלומר, גם בעולם החי, שהרי "וגר זאב גו'" פירושו (לא כפי היש-מפרשים שזהו בדרך משל, אלא) כמבואר בחסידות בכמה מקומות, שהכוונה היא כפשוטה, שיהיה שלום אף בעולם החי, עד שגם הנחש הקדמוני, שהוא השורש לכל עניין הרע והפירוד, יפעלו בו את עניין השלום.

(משיחת אחרון-של-פסח תשכ"א, הנחה בלתי מוגה)

איך אפשר לתבוע אמונה כשחושך הגלות שולט בעולם?

יש הטוענים, בשלמא בימים ההם, כאשר בני-ישראל ראו ניסים גלויים, הנס דקריעת ים סוף, ושאר ניסים גלויים שראו בעיני בשר – האמינו בה' ובמשה עבדו; אבל בדורנו זה, שאין אנו רואים ניסים גלויים – כיצד יכולים לתבוע שיאמינו בה' ובמשה עבדו? – אילו היה רואה את הנס דקריעת ים סוף במו עיניו – טוען הוא – בוודאי היה אף הוא מאמין בה' ובמשה עבדו!

ובמענה לזה – כאמור – שבימינו אלו אין צורך בניסים כדי לאמת את הדברים, אלא "ניתי ספר ונחזי"; יפתחו את ספרי דברי ימי ישראל ויראו מה אירע בסופם של עובדי העגל, עובדי הבעלים והעשתרות לאחרי שנכנסו לארץ-ישראל, עובדי עגלי הזהב בימי ירבעם בן נבט, וכיוצא בזה בכל שאר הדורות, מה נשאר מהם בימינו אלה; ולאידך – מה היה עם אלו שהיו נאמנים ל"נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם", אלו שהיו נאמנים להקב"ה, תורתו – "תורה היא נצחית" , ומצוותיה, עליהם נאמר "וחי בהם"...

אמנם מצב הגלות הוא דבר בלתי רצוי, עד להפך מציאותם וטבעם של בני ישראל, כלשון חז"ל: "אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם", ועל-אחת-כמה-וכמה – "אביהם המלך", ופשיטא, שמצב כזה שולל רגש של שביעות-רצון, בנוסח: "שלום עלי נפשי", "שישו בני מעי" וכיוצא בזה; אבל ביחד עם זה, ביודענו ש"לא מרצוננו גלינו מארץ-ישראל ולא בכוחותינו אנו נשוב לארץ-ישראל, אבינו מלכנו הגלה אותנו כו' והוא יגאלנו על-ידי משיח צדקנו" (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), הרי כל זמן שנמצאים עדיין בגלות, מפני רצונו של הקב"ה – יש למלא את התפקיד והשליחות של הקב"ה, ולעשות זאת בתוקף המתאים, מתוך ידיעה שכל אחד ואחד מישראל הוא בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה – גם כאשר נמצא בגלות, אשר אפילו "עבד מלך מלך", ועל-אחת-כמה-וכמה – בן מלך.

(משיחת כ' בטבת ה'תשמ"ה. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ה, כרך שני, עמ' 1047-1046 – בלתי מוגה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)