חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:02 זריחה: 6:49 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מאותו יום לא היו נפגעים"
חיים יהודיים


מאת: זלמן רודרמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1041 - כל המדורים ברצף
חג של אור ושל אמונה
יש חדש
ההדלקה עצמה היא התכלית
חנוכה
קופסת טבק
קול מאופל
פך השמן הפנימי
הכנה לחנוכת המקדש השלישי
"מאותו יום לא היו נפגעים"
הדלקה ושבת

כבר שלושים ושלוש שנים שומר אפרים מזרחי, כעל בבת-עינו, ספר תהילים זעיר ומטבע של עשר אגורות שמזמן יצא מהמחזור. סיפורם של התהילים הקטן ושל המטבע הישן מחזיר אותו לימים ההם, בזמן הזה.

אפרים (55), תושב בני-ברק, אב לשלושה, שבשנים האחרונות מתחזק בשמירת תורה ומצוות, זוכר את צהרי יום-הכיפורים תשל"ד כאילו זה היה אך אתמול: "בשעה שתיים בצהריים נשמעה אזעקה וידענו שפרצה מלחמה. הייתי זמן קצר אחרי סיום שירותי הסדיר, כחייל בסיירת-גולני, וציפיתי לקריאה. בשעה חמש וחצי אחר הצהריים צלצלו מהפיקוד, ומיד יצאתי לדרך. הבלגן חגג ואנו, חיילים קרביים ומנוסים, נשלחנו לבקעה במקום לחזיתות הבוערות בדרום ובצפון. רק עשרה ימים לפני סוף המלחמה נשלחנו להחליף לוחמים מותשים בשדה-התעופה המצרי בפאיד. נכנסנו ללחימה והגענו לעיר סואץ. השתלטנו על בניין בית-ספר, וממנו חלשנו על הסביבה. העובדה שהוריי נולדו בקהיר ושאני דובר ערבית-מצרית על-בורייה, סייעה לנו בחקירת שבויים ועוד.

מראה תלוש מהמציאות

"צרנו על סואץ, והיינו חלק מהכוח שכיתר את הארמייה השלישית. בשלהי חודש תשרי נכפתה על הצדדים הפסקת-אש והחלה מלחמת-התשה. המצרים ירו לעברנו, בעיקר בנשק קל, מבין בתיה וסמטאותיה של העיר סואץ. לא היה כמעט יום שבו לא נפלו או נפגעו חיילים שלנו.

"זה היה באחד מימי החנוכה. לפתע הגיעו לאוזנינו צלילים של מוזיקה חסידית עליזה. היינו צריכים לצבוט את עצמנו כדי להאמין למראה עינינו: קבוצה של חסידי חב"ד הגיחה לפתע מתוך טנדר, שעל גגו מערכת הגברה. זה היה כל-כך תלוש מהמציאות, וגם מסוכן!... הם יצאו אלינו עם סופגניות, חנוכיות ונרות. עד אותו רגע לא הייתה לנו חנוכייה. בלילות הראשונים של החג הדלקנו נרות בקסדות מצריות שמילאנו עפר, ובתוכו נעצנו בד יוטה ספוג דלק.

נעשינו "שלוחי מצווה"

"החב"דניקים לא הסתפקו במפגש עם החיילים שבתוך הבניין, אלא התעקשו לעלות גם לנקודת התצפית שעל הגג. הם שרו ורקדו והשמיעו דברי תורה. לאחר שחילקו לנו חנוכיות, נרות וסופגניות, הוציאו ספרי תהילים קטנים וצמד מטבעות של עשר אגורות מהרבי מליובאוויטש. מטבע אחד ניתן לנו כ'דמי חנוכה', לעשות בו כטוב בעינינו. את המטבע השני הורו לתת לצדקה עם שובנו מהמערכה.

"המטרה היא – הסבירו החסידים בשמו של הרבי – לעשות כל אחד ואחד מאיתנו 'שליח מצווה', שהרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. היו בינינו כמה חיילים ספקנים שהקשיבו לדברים בחיוך, אך לבסוף לקחו מהחסידים את התהילים והמטבעות ששלח הרבי.

התהילים והמטבע

"וראו זה פלא: מאותו יום והלאה לא היו נפגעים, לא מקרבנו ולא מבין הכוחות האחרים שפעלו בשטח. אני זוכר את תחושת ההשתאות שליוותה אותי אז, לצד האמונה החזקה שפיעמה בי, כי ערכת ההגנה הרוחנית ששלח לנו הרבי אכן פעלה את פעולתה.

"עם שובי לבית הוריי, כשבוע לפני חג-הפסח, נתתי מטבע אחד למקבץ הנדבות הראשון שפגשתי. המטבע השני נשאר עמי. ספר התהילים והמטבע ששלח לנו הרבי ליווה אותי שנים רבות לאחר מכן, בימי מלחמת לבנון, ועד עצם היום הזה".

"מזרחי: "אמונה חזקה פיעמה בי"


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)