חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נדרו של יעקב אבינו
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש. מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1039 - כל המדורים ברצף
מישהו מבין מה קורה כאן?
יש חדש
נדרו של יעקב אבינו
להאיר את הזולת
מעלת אהבת-ישראל
הבלי העולם
מעיין שופע
ישועה קרובה לבוא
הצ'לן החסיד שחיבר 'תפילה סימפונית'
החזקת תינוק בתפילה

כשיצא יעקב מבאר-שבע לחרן נָדר נדר לה'. לכאורה הוא הציב תנאים: "אם יהיה אלוקים עמדי וּשְׁמָרַנִי... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית-אבי", כי-אז "והיה ה' לי לאלוקים. והאבן הזאת... יהיה בית אלוקים".

נשאלת השאלה: איך ייתכן שיעקב מתנה את עבודתו לה' בכך שיגמול עמו טובות? וכי יעקב עבד את ה' כדי לקבל פרס, חלילה, לשם שכר ותועלת?!

השאיפה – לעבוד את ה'

ברור לגמרי שלא כך יש להבין את נדרו של יעקב. הוא לא ראה בברכות שביקש מהקב"ה את המטרה, ואת עבודתו לה' אמצעי להשגת המטרה; בדיוק להפך: חפצו של יעקב היה רק לעבוד את ה', והתנאי שהציב בנדרו היה האמצעי כדי שאכן יוכל לעבוד את ה' כראוי. הוא ביקש לחם ובגד וכו' כדי שיצליח לעבוד את ה'.

"מעשה אבות סימן לבנים". ירידתו של יעקב אבינו לחרן מסמלת את ירידת הנשמה לעולם הזה התחתון. יעקב נדר נדר, כי נזקק לסיוע מיוחד ולשמירה מחטא, ודווקא בחרן בנה את עם-ישראל ובירר את ניצוצות הקדושה שהיו טמונים שם. עבודה זו קיימת גם בחייו של כל יהודי.

תכלית ירידת הנשמה

ירידת נשמתו של היהודי למטה היא לצורך שני סוגי עבודה: סוג אחד – קיום התורה והמצוות, סור מרע ועשה טוב. הסוג השני – בירור ענייני העולם, על-ידי שהיהודי משתמש בענייני העולם הזה "לשם שמים" ובבחינת "בכל דרכיך דעהו".

על-ידי פעולה זו זוכה הנשמה לעלייה גדולה, למעלה מהדרגה שבה עמדה קודם ירידתה למטה, אבל עלייה זו אינה תכליתה המלאה של הירידה. הנשמה לא ירדה לעולם הזה כדי להשיג לעצמה עלייה, אלא כדי למלא את הכוונה האלוקית – "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

בקשת כוח

זו המשמעות הפנימית בדבריו של יעקב אבינו. כשהוא אומר: "יהיה אלוקים עמדי וּשְׁמָרַנִי... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" – הוא מבקש כוח מלמעלה לצורך העבודה של סור מרע ("וּשְׁמָרַנִי"), להיזהר מהעבֵרות, ולעבודה של עשה טוב, לימוד התורה וקיום המצוות (הנרמזים ב'לחם' וב'בגד' – התורה היא בבחינת 'לחם', והמצוות בבחינת 'בגד'). לאחר מכן הוא מדבר על "ושבתי בשלום אל בית אבי", שהיא העבודה עם ענייני העולם, שגם בהם יש לפעול שיתבררו ויתכללו באור האלוקי.

עבודה בשני הצירים הללו מביאה לידי השלמה את תכלית ירידת הנשמה למטה: תחילה "והיה ה' לי לאלוקים" – שהיא העלייה שהנשמה זוכה לה על-ידי העבודה כאן למטה, ולאחר מכן "והאבן הזאת... יהיה בית אלוקים" – הפיכת העולם הזה דירה לו יתברך.

(לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 243)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)