מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
ברכת אבלים
שאלה: מדוע לא נהוג לומר את 'ברכת אבלים' שמוסיפים בברכת-המזון, כנפסק בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' קפט ס"ח)? האם זה מפני שלא הזכירה רבינו בסידורו?
תשובה: הנה הספרדים נוהגים כפשטות השו"ע (יו"ד סי' שעט) לומר זאת אפילו ביחיד (כמ"ש הגר"מ אליהו שליט"א בהגהותיו לקיצור שו"ע סו"ס רז). וגם הרמ"א לא חולק על זה. אבל כבר כתב שם ה'באר הגולה' ש[האשכנזים] אין נוהגין בזה, כי סמכו על דעת תוס' וסיעתם שאין צריך לומר זאת אלא בעשרה (וראה בס' דברי-סופרים ובהגהותיו 'עמק דבר' שם).
ולגבי דעת רבנו, צריך עיון אם ניתן לדייק ממה שהשמיט ברכה זו בסידורו, שהרי גם בעניין תחנון (לפני 'למנצח') לא הזכיר 'אבל' ו'בית האבל' כלל. וכן לעניין ברכת כהנים דש"ץ ועוד. ואכן בס' פסקי-הסידור שתק מזה, אף-על-פי שהשמיט עניין ברכת אבלים בספרו 'קצות השלחן' הלכות נוסח ברכת-המזון (סי' מז והסמוכים לו). בסידור 'תורה אור' (תשמ"ז עמ' 404) מופיעה ברכה זו, ובקיצור שו"ע של הרב ביסטריצקי ז"ל (שם) העתיק דברי אדמוה"ז בשו"ע ללא כל הסתייגות, אבל בספר דרכי-חסד (מנהגי ח"ק חב"ד, ברוקלין תשל"ה), נשמט לגמרי.
ולמעשה אין זה נהוג כלל בין אנ"ש, וגם אצל רבותינו, כגון ברשימות מההנהגות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בשנות תש"ב ('רשימות' חוברת ה, 'תורת מנחם – מנחם ציון' ח"א עמ' 25 ואילך) לא נזכר מזה מאומה (ואם היו נוהגים בזה – היה בכך משום חידוש גדול) וכן ברשימות מהנהגות הרבי משנת תשכ"ה (פ"ה). וכבר כתב הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"י סוף ה"ו) "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהן ראוי להיתלות".
שני כיסאות בברית מילה
בקשר לדיון בגיליון הקודם על שני כיסאות בברית־מילה, מסר הרה"ח ר' אליהו שיחי' לנדא:
א) אביו הרב ז"ל שמע זאת (שמניחים את הילד על הכיסא של הסנדק ולא על הכיסא של אליהו ממש) מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בברית־מילה, ששם היה הרבי מהוריי"צ הסנדק, ולא ידוע לו היכן היתה אותה ברית.
ב) במענה לשאלה: הרי אדמו"ר הזקן כתב בסידור, שצריך להניח את התינוק "על הכיסא של אליהו"? – על־ידי שכיסו את שני הכיסאות בכיסוי אחד, נעשו שניהם "כיסא של אליהו".
"אוכלין תחת המיטה"
העניין נזכר בשו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש ס"ז (במהדורה הישנה חלק ה-ו עמ' 1773, ובמהדורה החדשה חלק ו עמ' קמג), אבל שם כבגמרא מדובר רק שאסור להניח את המאכלים שם, ולא כתוב מה הדין בדיעבד. ובאג"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (ח"א עמ' שיז) דן בשאלה שאירעה לו בנושא זה (אבל אין שם מסקנה או מענה על זה). וראה בס' שמירת הגוף והנפש סי' יד ס"ה ובהערה ו.
שני דברים מסר לנו הרה"ח ר' אליהו שיחי' לנדא, שאותם קיבל אביו הרה"ג הרה"ח ר' יעקב ז"ל מפי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בנדון:
א) מדובר רק במיטה ממש (ולא, למשל, בכורסא, או כיסא ברכבת או במטוס וכדומה).
ב) רק במיטה שישנו עליה כשהיה שם המאכל (ואולי הכוונה לשינה כשיעור המקובל לעניין נטילת ידיים, דהיינו חצי שעה). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
