להכניס שמחה בתורה
את שמחת-תורה חוגגים בסוף ימי חג-הסוכות, זמן שמחתנו, כדי להכניס את השמחה בתורה, ולעשות את התורה לתכלית שמחתנו.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
תמצית של שמחה
פעם אחת, בשמיני-עצרת, נכנס איש פשוט לאדמו"ר הזקן וביקשו להסביר לו במילים פשוטות מהו עניינו של 'שמיני-עצרת'. אמר לו הרבי: 'שמיני-עצרת' הוא כמו תמצית שעושים בצלחת קטנה, ואחר-כך לוקחים ממנה מעט-מעט ומערבבים במים. כך שמיני עצרת הוא כללות השמחה של כל השנה, וממנו נמשכת השמחה בכל ימות השנה.
לקחת בהקפה
בשמחת-תורה אמר הרבי הרש"ב מליובאוויטש: לאחר התשלום ב'מזומן' בעבודה של חודש אלול, ראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום-הכיפורים, סוכות, שמחת בית-השואבה ושמיני-עצרת, אפשר לקחת סחורה ב'הקפה' וללכת להקפות.
הכנה לכל השנה
שמחת-תורה נקבעה בתחילת השנה, כדי שתהיה הכנה לכל השנה, שננהג בה על פי התורה.
(שפת אמת)
שהתורה תשמח ביהודי
'שמחת-תורה' משמעותה השמחה של התורה. לא דיי לו לאדם מישראל שהוא שמח בתורה, אלא יהודי צריך להתנהג כך שגם התורה תשמח בו.
(רבי יוסף-דב מבריסק)
התפילות עולות בריקודים
מה הם הריקודים ביום שמיני-עצרת ושמחת-תורה – איני יכול להגיד, אבל זאת אומר: כל התפילות שאין להן עלייה כל ימות השנה, עולות ביום זה על ידי הריקודים.
(רבי שלום מבעלז)
שמחה על להבא
רבי מנחם-מענדל מקוצק אמר: שמחת-תורה היא על מה שנלמד מכאן ואילך, שכן על העבר מי הוא זה שיכול לומר על עצמו למדתי תורה כראוי!
בקשת צורכי הגוף
בראש-השנה וביום-הכיפורים על האדם לבקש ולהתפלל בעיקר עבור מלכות שמים וצורכי גבוה. בשמיני-עצרת ניתנת לאדם האפשרות להעתיר בתפילה גם בעבור צורכי גופו. לכן תיקנו בו את תפילת 'גשם'.
(יינה של תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
