רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון בן יוחאי אומר: הנוי והכוח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים – נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר, עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תימצא. ואומר, תפארת בחורים כוחם והדר זקנים שיבה. ואומר, עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר, וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר, אלו שבע מידות שמנו חכמים לצדיקים – כולם נתקיימו ברבי ובבניו (פרק ו, משנה ח)
פירוש רבנו עובדיה מברטנורא:
עטרת, זה העושר. תפארת, זה הנוי והבנים. ותפארת בנים אבותם, והכוח תפארת בחורים כוחם, והכבוד ונגד זקניו כבוד, ובחכמה דזקנים טובא איכא הכא וחד מינייהו לזה שקנה חכמה.
ביאור כ"ק אדמו"ר:
השאלות במשנתנו: א) מאחר שמידות אלו הן "נאה לצדיקים", פשיטא שגם נתקיימו בפועל, ומאי קא-משמע-לן. ב) "אלו שבע מידות" – מנינא למה לי. וביותר יקשה: הרי לפנינו שמונה מידות! ג) הדיוק "שבע מידות". ד) הדיוק "כולם נתקיימו". ה) הקשר לבעל המאמר – רבי שמעון בן מנסיא.
והביאור: אלו שבע מידות – היינו רק דברים שהם בגדר מידות, לאפוקי "בנים" שאינו מידה. ולכן מדייק "אלו שבע מידות".
כולם נתקיימו ברבי ובבניו – החידוש הוא שכל מידות אלו נתקיימו ברבי ובבניו, למרות היותם סותרים זה לזה. שהרי "כוח" ו"חכמה" מידות מנוגדות הן, כמאמר רז"ל "התורה מתשת כוחו של אדם"; "עושר" ו"חכמה" הפכים הם, ככתוב "לא לחכמים לחם"; ועל-דרך זה בשאר המידות.
והנה, מזה ששלושת התנאים שנזכרו במשנתנו נקראים בשם "שמעון" (רבי שמעון בן יהודה, רבי שמעון בן יוחאי, רבי שמעון בן מנסיא), מובן שתוכן משנתנו שייך לשם זה.
ביאור הדברים: רבי שמעון בן יוחאי היה נעלה מענייני העולם, וכן שם אביו הוא "יוחאי" ("חיים"), שרומז על ספירת החכמה שהיא מעל העולם, ולכן לא נאמר במשנתנו שהוא אומר בעצמו "הנוי והכוח כו' נאה לצדיקים ונאה לעולם", אלא שבכל זאת המאמר מתייחס אליו ("משום רבי שמעון בן יוחאי"), כי בכוח תורתו השפיע גם על ענייני העולם.
ובעל המאמר הוא רבי שמעון בן יהודה: גם הוא נקרא בשם "שמעון", המורה שהיתה תורתו אומנתו, אך ביחד עם זה היה "בן יהודה", מלשון הודאה, הרומז לספירת המלכות, שהיא שייכת לעולם.
ועל-דרך זה לגבי רבי שמעון בן מנסיא: העובדה שנתקיימו בפועל המידות שמנו חכמים היא מצד השפעת התורה ("שמעון"); וביחד עם זה היה "בן מנסיא", מלשון נס והרמה, הרומז על רוממות הטבע, כי מצד טבע העולם מצד עצמו אי-אפשר שיתקיימו כל המידות ההפכיות הללו בחדא מחתא.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת בלק תשכ"ח – בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
