עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים; עשר מכות הביא הקדוש-ברוך-הוא על המצריים במצרים ועשר על הים; עשרה ניסיונות ניסו אבותינו את הקדוש-ברוך-הוא במדבר שנאמר, וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי (פרק ה, משנה ד)
פירוש רבנו עובדיה מברטנורא:
עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים – שניצולו מעשר מכות, וכולם היו במצרים ולא בישראל.
פירוש כ"ק אדמו"ר:
צריך ביאור: הניסים במצרים היו בזה שניצלו בני-ישראל מעשר המכות. נמצא שהניסים היו רק לאחר שבאו המכות, ומדוע מקדים התנא את עשרת הניסים לעשר המכות? וביותר יוקשה מה שהתנא מקדים גם את הניסים שעל הים למכות שבמצרים.
והביאור בזה:
העובדה שבה-בשעה שהמצרים לקו לא הזיקו המכות לישראל (אף שגם הם היו אז עובדי עבודה-זרה) היתה אפשרית רק על-ידי גילוי אור נעלה, שלמעלה מהשתלשלות. מצד סדר ההשתלשלות לא היה אפשר להיות "נגוף למצרים ורפוא לישראל" בבת-אחת. וזהו "עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים" – הקב"ה העלה את ישראל לדרגה שלמעלה מהשתלשלות ("נס" מלשון הרמה).
ומשום זה הקדים התנא את עשרת הניסים במצרים לעשר המכות. כדי שהמכות ימלאו את תפקידן, וישמשו הכנה ליציאת מצרים (היינו לא זו בלבד שלא יפגעו בישראל, אלא אדרבה – יבטלו כליל את קליפת מצרים ועמה את גלות ושיעבוד מצרים), היתה צריכה להיות הקדמת ה"ניסים" – העלאת ישראל לדרגה שלמעלה מהשתלשלות.
הביאור בטעם קדימת הניסים שעל הים למכות שבמצרים:
העלאת ישראל על-ידי הניסים במצרים היתה התחלת העלייה בלבד, כנראה מזה שגם לאחר יציאת מצרים רצה חלק מבני-ישראל לשוב למצרים. רק על-ידי הניסים שעל הים הגיעו לשלימות העלייה – הם נתעלו למדרגה כזו ששם אין מקום כלל לקליפת מצרים. וכן ביטול קליפת מצרים על-ידי המכות שבמצרים לא היתה בשלימות, כנראה מזה שגם אחר יציאת מצרים רדפו המצרים אחר בני-ישראל. רק על-ידי המכות שעל הים נתבטלה קליפת מצרים לגמרי.
אמנם, אף שהניסים והמכות שבמצרים היו תחילת העלייה והביטול בלבד, היתה טמונה בהם בכוח תכלית העלייה ושלימות הביטול. כי כך היא המידה: תחילת העילוי צריכה להיות באופן כזה שתביא לתכליתה – תכלית העילוי צרכה להיות בכוח ובהעלם בהתחלתה. ומאחר שרק אחרי הקדמת ה"ניסים" יכלו המכות שבמצרים להיות כדבעי (כנ"ל), לכן, כדי שמכות אלו יביאו למכות שעל הים, היה מוכרח שבניסים שבצרים יהיו כלולים הניסים שעל הים. ולכן הקדים התנא גם את הניסים של הים למכות מצרים.
(ליקוטי-שיחות, כרך ד, עמ' 1220. 'ביאורים לפרקי-אבות' א' (א-ה) – עמ' 258) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
