חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חינוך על טהרת הקודש * מבצע תפילין
ניצוצי רבי

חינוך על טהרת הקודש

הרבי "נאבק" למען המשך קיומו ופיתוחו של 'חדר' חב"ד בבני-ברק ומתבטא לגביו - "חס ושלום לסגור" * בהשראת הרבי ובעידודו מוקם 'חדר' על טהרת הקודש גם בהולנד * הרבי מאציל שפע ברכות על מנהלי ה'חדרים' * רשימה שנייה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"חדר חב"די בבני-ברק"

חדר חב"ד בבני-ברק הוקם בשנת תשכ"ה עם שלושה תלמידים. [חברי ההנהלה שעליהם נמנו הרה"ח הרב משה-יהודה-לייב שיחי' לנדא (כיום אב"ד בני-ברק) הרה"ח הרב יהודה-לייב שיחי' זלמנוב, הרה"ח הרב יעקב הכהן שיחי' כץ, הרה"ח הרב שמעון-משה דיסקין והרה"ח הרב מרדכי גולדשמיד].

יצויין כי כבר בשנת תשט"ז, כשדיווח הרי"ל זלמנוב על מגרש שנתרם על-ידי השו"ב ר' נתן בלייכר ז"ל (שו"ב, חניך ישיבות ליטא שהתקרב לאנ"ש ברוסיה ואשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אכל משחיטתו) להקמת בית-כנסת חב"ד ברח' הרב קוק, ביקש הרבי לברר אם אפשר לשלב בבניין גם מוסד חינוכי. ואכן, מיד עם הקמת העמותה נרשם בה: "חדר ובית-כנסת חב"ד".

בכ"ב באדר תשל"ב כותב הרבי לאחד מחברי ההנהלה (בשולי מכתב פרטי; צילומו ב'מקדש מלך' כרך א עמ' 12):

בברכה לבשורות טובות ובמיוחד מהתפשטות חדר החבד"י בבני-ברק בכמות וגם באיכות.

"העדר המעלין בקודש - מבהיל!"...

באותה תקופה (ראה לקוטי-שיחות כרך ו עמ' 320) כתב הרבי מכתב כללי-פרטי ובו תבע את ביסוסם של מוסדות חב"ד והחינוך בהם.

בג' בתמוז של אותה שנה שיגר הרבי מכתב כללי-פרטי (נדפס בלקוטי-שיחות כרך ח עמ' 344 ואילך), ובטופס מיוחד שנשלח לאנ"ש דבני-ברק נאמר (פורסם לראשונה ב'התקשרות' גליון כב עמ' 14 מצילום המכתב):

אל הבאים על החתום במכתב מיום כ"ג בסיוון ולכל אחד ואחד מאנ"ש דבני-ברק

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב מיום הנ"ל וכו'. והעדר המעלין בקודש (חינוך החבד"י וכו') מבהיל בק"ק [=בקהילת קודש] שלהם - וכפשוטו שעל כל אחד ואחד וכו', וד"ל [=ודי למבין].

...בברכת חג הגאולה - ויהי-רצון שאזכה סוף-סוף לקבל אתחלתא על-כל-פנים - דבשו"ט [=דבשורה טובה] מהם ובנוגע לחינוך דכל אחד ואחד מילדיהם שי' במיוחד ופשוט שאין כוונתי לאמתלאות וכיו"ב.

כל זה היה עקב הבעיות הרבות והקשיים שנערמו בנוגע להתפתחותו של המוסד.

"המוסד היחידי שיש לי בבני-ברק"...

כשביקר הרה"ח הרב יעקב שיחי' כץ בחצר הרבי בחודש שבט תש"ל, הזכיר ב'יחידות' את ה'חדר' ושאל שהואיל והמצב מאוד קשה, האם לסגור את ה'חדר'. הרבי אמר בין השאר: יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות.

ואז התבטא: "המוסד [היחידי] שיש לי בבני-ברק זה ה'חדר'".

בחודש שבט תשל"ו נסע הרה"ח הרב שמעון-משה שיחי' דיסקין אל הרבי ובמהלך ה'יחידות' שלו נסובו הדברים אודות ה'חדר' (תוכן הדברים, בלתי מוגה כלל, ועל-פי זכרון הנ"ל):

הרבי: מהי הסיבה שאינני מקבל ידיעות אודות התפתחות ה'חדר' וכו'?

הרב דיסקין: אולי מכיוון שישנם חילוקי דיעות בין חברי ההנהלה וכל אחד מושך לכיוון מסויים וכו'.

הרבי: בכל מקום שיש הנהלה ישנם חברי הנהלה ומכיוון שמדובר בבני-אדם הרי "אין דיעותיהן שוות" וישנם חילוקי דיעות, ובכל זאת מתפתחים מוסדות בכמה מקומות הולכים ומתגדלים כו'.

(הפסיק קצת ואמר:) "צריך לקחת מנהל בשכר, שזה יהיה כל עניינו, וככל שיהיו יותר תלמידים יתווסף בפרנסתו, ויהיה זה לטובתו (גם הפרטית) לעסוק בזה ולהגדילו וכו'.

"... ולכאורה הרי רעיון זה מפורש בגמרא (פסחים נ,ב) שמובאת גם ברמב"ם (הל' תשובה פרק י הלכה ה'*) "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה".

* אבל בהל' ת"ת פ"ג ה"ה - הובא בשינוי. וגם כאן בהל' תשובה (ה"א-ב,ד) מדגיש לפני זה השלמה!

הרבי המשיך ואמר: "במבט ראשון תמוה, מדוע לא נאמר תחילה 'לעולם יעסוק אדם בתורה לשמה, ואם אינו יכול - יעסוק על-כל-פנים שלא לשמה'!?".

הרבי חייך וענה: מסתבר כנראה שדרך (רוב) העולם היא שמתחילין משלא לשמה (ראה גם פיה"מ לרמב"ם ר"פ חלק ד"ה והכת החמישית: שים בדעתך כו')!...

הרבי שבע נחת

בתקופה מסויימת (בשנים תשל"ו-תשל"ז) שימש כמנהל ה'חדר' הרה"ח ר' שלמה שיחי' גרברציק (כיום בכפר-חב"ד). כשנסע לרבי בקיץ תשל"ז הכניס לרבי דו"ח וכן מחברת של מבחנים שנערכו לכיתה הגבוהה של תלמידי ה'חדר'. כשנכנס ל'יחידות' הוציא הרבי את חבילת המחברות של התלמידים ואמר לו כי הוא שמח מאוד לקבל את הדו"חות והמחברות וישמח לקבל כיוצא-בזה גם להבא.

"חס ושלום לסגור"

מפנה חשוב והתרחבות גדולה החלה לקראת שנת הלימודים תשל"ח. אז נכנס כמנהל הרה"ח ר' מרדכי אנגלסמן ז"ל. המוסד הלך ונתרחב וזכה לשפע של הוראות בכתב כמו גם 'יחידויות'. להלן מקצת הדברים:

בתחילת חודש תמוז תשל"ח כותב לו הרבי בכתב-יד-קודשו: "מאשר הנני קבלת המכתב מיום כ"א סיוון ות"ח על הבשו"ט ע"ד הת"ת ויה"ר [=ותשואות חן על הבשורות טובות על-דבר התלמוד-תורה ויהי-רצון] שיוסיפו כהנה וכהנה".

בהזדמנויות נוספות כתב הרבי:

1) כפשוט להמשיך

2) ח"ו לסגור.

3) ירעיש בארגון הגג.

באם ימצא אנ"ש בבני ברק ירעיש גם עליהם.

מצו"ב השתתפות

אזכיר עה"צ.

הרבי אינו מרפה ובהזדמנות נוספת כותב הוא:

חס-ושלום ורחמנא-ליצלן - קיום המוסד והצלחתו שעד-עתה הייתה למעלה מהמשוער (אף שהייתה יכולה להיות יותר בהרבה - לולא תרדמה עמוקה בנידון זה דאנ"ש שי' בבני-ברק - ומטובו למסור להם זה בשמי ובצערי), תלוי בו בעזרת ה'.

אזכיר עה"צ.

רק במסגרת ה'רשת'

פעם כשיבקש הר"מ אנגלסמן שהרבי יואיל להעניק את נשיאותו ל'חדר' השיב לו הרבי:

מצו"ב ב' פעמים ח"י שקל. אין זה נהוג לאחרונה - כלל.

(והעיקר שזה ישמש כתירוץ נוסף לכמה בעירו - להמשיך בהעדר עזר לתלמוד-תורה, וק"ל).  

אזכיר עה"צ.

ופעם כששאל האם "להיכנס למסגרת ממלכתי דתי", השיב לו הרבי:

אפשר להיות רק במסגרת הרשת (שמפורסם שיש לחב"ד מכבר), אבל לברר: 1) המרשה משרד החינוך להרשת לפתוח סניפים חדשים. 2) בתנאים המיוחדים דבני-ברק - הכדאי הנ"ל וכל זה כמובן צריך בירור על אתר.

הרחבת ה'צינורות'

מכתב כללי אחד כתב הרבי ביום א' דפרשת ויצא ה' בכסלו תש"מ (נדפס בלקוטי-שיחות כרך כ עמ' 629-628) בקשר להנחת אבן הפינה לבנין החדש של התלמוד-תורה ובית-הכנסת חב"ד בבני-ברק. במכתב מזכיר הרבי:

וכל זה בחיות פנימי הנובע מפנימיות התורה... ועד למסירות נפש... ויהי רצון שבשיתוף פעולה מכל הגורמים והמשתתפים  והתומכים במפעל זה... וזכות תלמוד תורה ותפילה דרבים... תעמוד להם בהאמור, ובזה הרי גם הרחבת הצינורות לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך,  בגשמיות וברוחניות גם יחד.

הצלחה רבה בהתלמידים

ב'יחידות' פרטית שזכה לה עם אחדים מבני משפחתו, אור לכ"ט תשרי תשמ"א, בירכו הרבי בענייניו הפרטיים. בין השאר אמר:

...והצלחה רבה ומופלגה בהתלמידים והתלמידות והמושפעים והמושפעות ובפרט המוסד הקדוש התלמוד תורה בבני-ברק, ובאופן דמוסיף והולך ואור ברוחניות ובדרך ממילא תהיה הרחבה גם בעניינים הגשמיים שלו.

[החלק הבא נאמר ביידיש - בתגובה לכך שהרמ"א הודה לרבי על 500 $ שהרבי הוציא עבור הת"ת כמה ימים קודם לכן באמצעות המזכירות]:

תודה אינה מגיעה לי, מגיע לך שאתה נותן לי הזדמנות להשתתף בעניין שהנך מוסר נפש ומצליח בכך.

ויהי-רצון שיהיה פרי טוב בעמלו, עוד יותר מכפי שעד עתה, ובלשון הגמרא (במסכתא ברכות) יהיה "עולמך תראה בחייך" באופן דמוסיף והולך ואור, ושיהיו בשורות טובות.

ה'חדר' בהולנד

ה'חדר' בהולנד הוקם בחודש תשרי תשל"ה ביוזמתו של המשפיע הרה"ח ר' מנחם-מענדל פוטרפס ע"ה. מקים החדר היה הרב ר' אורי כהן (ז"ל), עסקן יהודי מיוחד (נולד בשנת עת"ר ונלב"ע בכ' בכסלו תשס"א), יהודי בעל מסירות-נפש בלתי רגילה.

כל יהודי חרדי בהולנד שולח כיום את בנו ל'חדר' זה, ששמו 'חדר' ניתן לו על-ידי הרבי עצמו. שיחות טלפון רבות קיים הר"ר אורי כהן עם הרב חודוקוב, אשר עודדו לשמור על המוסד הצנוע שרבים (מבית ומבחוץ) התנכלו לו. הנה שני ציטוטים משתי אגרות שקיבל מהרב חודוקוב:

שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני ה'חדר' החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ות"ח ת"ח על תמונת ה'חדר' ששלח לנו, המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר.

תשואת-חן על הבשורות טובות באלה העניינים שהוטב מצבם, והבה נקווה אשר בעזרת ה' יתברך, יעלה בידי הנהלת ה'חדר' להתגבר על כל המניעות והעיכובים והמוסד יגדל הלוך וגדל, הן בכמות - שיתרבה מספר התלמידים והתלמידות, והן באיכות - החינוך הכשר בלימוד התורה ביראת שמים מתוך הרחבה. חיזקו ואמצו. בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות לכבוד תורתו ולמשפחתו שיחיו ולכל הנלווים אליו בעבודתו הקדושה.

מסירות-נפש למען ה'חדר'

עשרים וארבעה תלמידים בלבד למדו ב'חדר' זה בראשית ימיו. באחד הימים הורה הרבי שהר"ר כהן הנ"ל ינצל קשרים כדי ששלטונות הולנד יעניקו הכרה רשמית ל'חדר', למרות שהחוק בהולנד קובע שדרושים לפחות מאה שישים וארבעה תלמידים כדי לזכות בהכרה רשמית. מסירות-הנפש של הר"ר כהן פעלה את פעולתה ושלטונות הולנד הכירו ב'חדר'.

מסירות-נפש עד כדי כך שפעם הגיע לניו-יורק לשהות בחצר הרבי, ובדרך ל-770 נודע לו משיחה-טלפונית שיש המתנכלים ל'חדר' המנצלים לשם כך את עובדת העדרו מהמקום. הלה לא היסס - חזר לשדה-התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה..."

הרב יוחנן ספרנאי שיחי' מכפר-חב"ד העיד כי פעם אחת כשנכנס ר' אורי ל'יחידות' קם הרבי לכבודו! ופעם אחרת, כשנכנס בעיצומה של התוועדות ל-770, הבחין בו הרבי ופנה אליו: "ר' אורי, זאגט [=אמרו] 'לחיים'!".

יצויין כי כיום לומדים ב'חדר' זה בהולנד מאות תלמידים.

 

'מבצע תפילין'

במסגרת מדור זה עסקנו פעמים אחדות בנושא 'מבצע תפילין' * להלן שלוש התייחסויות נוספות לנושא

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בכ"ז בניסן תש"ל נכנסו התמימים שיחי' השבים לארץ-הקודש לחדרו הקדוש של הרבי. הרבי השמיע לפניהם שיחה ארוכה על תפקידם. בין השאר אמר להם (שיחות-קודש תש"ל כרך ב עמ' 119):

ולפעול בהנוגע 'מבצע תפילין' שם; אך רק בזמנים ואופנים שלא יגעו לגמרי (כליל) בהתמדה ושקידה וכל ענייני הישיבה;  שזהו עניינם ("לכל לראש") העיקרי.

תזכורת קבועה

במכתביו של הרבי לאנ"ש, גם בנושאים פרטיים, הופיע כמעט דרך-קבע המשפט הבא:

בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) במבצע תפילין.

זוג תפילין לפנסיונר ירושלמי

על-פי רוב אנו מודעים ל'מבצע תפילין' ועוללותיו מן הצד שלנו, כלומר של המזכים. ואמנם במשך השנים נאספו אין-ספור סיפורים על יהודים שקיום המצווה עורר את ליבם ואף גרר אותם לקיום מצוות נוספות. מעטות הן, באופן יחסי, ההזדמנויות לקבל רשמים על המבצע מן הצד השני, של המזוכים. הנה מכתב שנשלח אל הרבי בי"ז בתמוז תשל"ה, על-ידי יהודי תושב ירושלים ושמו רפאל ברוך:

"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א,

"ברוקלין, ניו-יורק.

"כ"ק אדמו"ר, שלום וברכה!

"בשמחה רבה אני כותב לכ"ק את מכתבי זה וברצוני להביע את הסיפוק הרב ואת התפעלותי הרבה, לראות את הבחורים, בחורי-חב"ד, עומדים ברחובות ירושלים, ומזכים את הרבים, בהנחת תפילין. הנה כמה פעמים נזדמנתי לעבור במקום שהבחורים עומדים, ומבקשים את העוברים והשבים, להיכנס לכניסה הרחבה של מלון במרכז-העיר, ולהניח תפילין ולברך את הברכה המתאימה, וגם לקרוא מהדף המודפס את קריאת -  'שמע ישראל'. עשיתי זאת ברצון וליבי התמלא שמחה וששון לאחר מכן התפללתי בליבי לשלומו ולבריאותו של האדמו"ר שליט"א כי ממנו יצא הדבר... לזכות את הרבים, זו מצווה גדולה מאוד.

"הנני פנסיונר מבנק ברקליס, בו עבדתי 36 שנה ברציפות. כרגיל כשעובדים עם גויים, זמן רב כל כך ארוך, אלוקים שיסלח לנו, לא היה זמן וגם האמצעים, להתמסר לתורתו הקדושה.

"בקשתי לכ"ק האדמו"ר, אם אפשרי הדבר, שיתן הוראה למזכירות חב"ד בירושלים, להעניק לי זוג תפילין ממוצעים  (לא גדולים ולא קטנים) כי כמו שאמרתי, הנני פנסיונר, ולפאת יוקר השערים ובפרט בארצנו-הקדושה שכספנו כסף-ישראלי כמעט מאבד את ערכו, לא כל אחד ידו משגת לקנות אפילו את הדברים הנחוצים ביותר...

"בזכות מצווה גדולה זו, הקדוש-ברוך-הוא יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ויתמיד בבריאותו תמיד אמן.

אני מבקש את סליחתו על הטרדה הזו ומברך את כ"ק ואת ב"ב בברכת שלום.

"בברכה נאמנה

"רפאל ברוך".

את המכתב העביר הרבי למזכירו הרב חודוקוב אשר שיגרו להנהלת צא"ח בירושלים, בבקשה לטפל בנושא ולדווח לאחר מכן על התוצאות.


 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)