מדורים נוספים
	התקשרות 610 - כל המדורים ברצף
	מיהודי תובעים – אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות
	אין להסתפק בכך שלומדים תורה ומקיימים את מצוות ה'
	הנסיעה לבית-חיינו
	פרשת ויקרא
	מראה לתפילין
	שואלין ודורשין בהלכות הפסח (ב)

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

בסידור אדמו"ר הזקן¹ פסק: "התפילה של ראש - יזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש... וצריך ליזהר בזה מאוד", והובא גם בספר-המנהגים².

הלשון בשולחן-ערוך שלו³ הוא: "צריך לכוין הקציצה, שיהא באמצע רוחב הראש, כדי שתהא כנגד בין העיניים". ואילו בהלכות שבסידור, הלשון בשלימותו הוא: "ויזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש, שהרי אמרו "'קדש' 'והיה כי יביאך' - מימין", ו'שמע' 'והיה אם שמוע' - משמאל", ובתפילין דרש"י, שהפרשיות כסדרן [מופיעות בתפילין לפי סדר כתיבתן בתורה] - אין בין ימין לשמאל אלא משהו, דהיינו החריץ שבין 'והיה כי יביאך' ל'שמע', על כן צריך ליזהר בזה מאוד".

הטעם הנאמר בסידור - שונה, כי בסידור דורש לכוון לאמצע שבין ימין ושמאל, שהוא מדוייק ביותר, וכתוצאה מזה המיקום הוא "באמצע רוחב הראש ממש" וגם "צריך ליזהר בזה מאוד", שלא כבלשונו בשולחן-ערוך.

כל זה בניגוד לדעת הרה"צ וכו' מצאנז⁴ שהכוונה במאמר רז"ל "יש מקום בראש להניח שתי תפילין" היא ששתיהן מונחות לרוחב הראש.

אי-לכך, נהג רבינו הזקן לכוון את התפילין של-ראש שלו על-ידי הבטה במכסה מלוטש של קופסת כסף⁵, כפי שסיפרו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ⁶ וכ"ק הרבי נשיא דורנו⁷.

בסיפור המאסר הראשון של אדמו"ר הזקן המופיע ב'רשימות'⁸, נוסף חידוש בדבר: "[כשנכנס למשרד הכלא...] הטלית ותפילין היו בידו של אדמו"ר הזקן, והתחיל להניח תפילין דרבנו-תם. כשהניח תפילין של ראש, והביט במכסה של קופסת-כסף אם התפילין-של-ראש מכוון [באמצע הראש], ונטה עצמו לכאן ולכאן, מי שעמד - לא היה יכול לישב, ומי שישב - לא היה יכול לעמוד". החידוש הוא - ההקפדה בזה גם בתפילין דרבנו-תם, אף שלפי הטעם שבסידור, ההפסק בין ימין ושמאל בתפילין אלו גדול יותר, ולכאורה אינן צריכות להיות באמצע ממש⁹.

יש שנמנעים מזה בגלל ביטויי רבותינו בנדון, וחושבני שפשוט לא הבינו את הדברים. ואפרש שיחתי:

* באחד המקומות¹⁰, נוקט כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כשמדבר על העניין של "ביטול היש", בלשון: "שלא כאותם המסתכלים במראה לראות אם התפילין ישרים, וחושבים שזוהי כבר 'עבודה'. התפילין צריכים אמנם להיות ישרים, אבל ניתן לשאול זאת אצל הזולת. וצריך ללמוד חסידות כדי שיהיה עם מה להתפלל". - לכאורה הכוונה בזה רק להדגיש את העיקר, ולשלול 'מותרות' ו'חיצוניות'.

* כך במכתבו של הרבי בנדון¹¹,"במענה על מכתבו... בו כותב שכאשר מניח תפילין של ראש אינו יכול להכריע אם מונחים על מקומם הראוי. - ידועה ההנהגה בזה, שמבקשים את הנמצא אצלו שיראה אם מונחים במקומם, ופשוט דין תורתנו הקדושה שסומכין על זה, וכמו בכמה וכמה ענייני התורה". ומעירים מדוע לא יעץ לו הרבי להשתמש במראה?

לכאורה, המדובר באדם בעל חששות מופרזים עד-כדי-כך, שהרבי צריך לשכנעו שהוא יכול לסמוך על ראייתם של אחרים (!). אדם כזה, גם אם יביט במראה - לא יהיה בטוח בעצמו שאכן התפילין באמצע, שהרי אין קץ לדיוק ולחששות.

----------

1) נדפס בסוף השו"ע ח"א, בדפוס הישן עמ' 312 ובחדש עמ' תרי"ח.

2) עמ' 5.

3) סי' כז סעיף יח. טעם זה מקורו ברמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"א, ועיין בב"י שם סד"ה ושיהיה מול עורף.

4) יש שהעירו (שו"ת ציץ-אליעזר חלק יב סו"ס ו [בדעת הדברי-חיים דלהלן, ולא משמע כן בדבריו], ובשו"ת משנה-הלכות ח"ה סי' ח לימד זכות בזה רק למסתכלים במראה בלא"ה) מדין הסתכלות במראה לגברים (שו"ע יו"ד סי' קנו ס"ב וסו"ס קפב [הובא גם בשו"ע רבינו סו"ס שב]), אבל דבריהם צע"ג, שהרי הרמ"א שם בסי' קנו סיים: "ואפילו במקום שנהגו להחמיר, אם עושה לרפואה: שמאיר עיניו, או שעושה להסיר הכתמים מפניו, או נוצות מראשו - שרי", ללא חולק (עיי"ש בביאור הגר"א, שחלק רק על דברי הרמ"א אודות "מקום שנהגו להתיר" אבל הסכים להסתייגויות הללו). וראה בזה בס' הלכה-ברורה להרב דוד שי' יוסף ח"ב, בשו"ת אוצרות יוסף (שבסוף הספר) סי' י, וש"נ.

5) ראה בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ו, ודנו ליישב דעתו (שהיא לכאורה היפך דעת הפוסקים) בס' 'אות חיים ושלום' להרה"צ ממונקאטש סי' כז ס"ק יב, בפסקי-תשובה או"ח סי' יב ובהשמטות לשם, בשו"ת משנה-הלכות וציץ-אליעזר הנ"ל ועוד רבים.

6) 'רשימות', חוברת קפא, ס"ז. סה"ש תרצ"ו עמ' 130, תש"ב עמ' 90.

7) 'הגדה של פסח עם ליקוט טעמים ומנהגים', פיסקא 'סדר ההגדה - יסדר על שולחנו', ובליקוטי-שיחות ח"ג עמ' 854.

8) חוברת קעב ס"כ. וחבל שאינו מופיע ב'מפתח העניינים' ל'רשימות', בערכים 'תפילין' ו'תפילין דרבינו-תם' (רק ב'מפתח שמות', בערכו של אדה"ז).

9) ובפרט שבסידור לא הזכיר אדמוה"ז את הטעם שבשו"ע כלל (ולא כמ"ש במהדורה החדשה בסי' כז שם אות צז שבסידור "הוסיף עוד טעם"), וניתן לומר שיש להיזהר בזה גם בתפילין דר"ת, אם כי לא "מאד", מצד הטעם ד"ימין ושמאל" כמו מצד הטעם ד"כנגד בין העיניים".

10) סה"ש תש"ד עמ' 111, בתרגום בלה"ק עמ' קב.

11) אג"ק כרך יד עמ' שסד.