חודש כסלו הוא זמן של גילוי חדש בתורה, גילוי פנימיות התורה - ומזה נמשך גם בעולם, שבחודש כסלו מאיר בעולם גילוי חדש, עניין הניסים * כאשר קובעים עיתים לתורה גם בזמן שעוסקים בענייני העולם, זוכים לבנים ובנות, צאן ובקר * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
א. אודות1 חודש כסלו איתא שהוא כמו חודש סיוון2: סיוון הוא החודש השלישי מניסן, שגם הוא ראש-השנה, כדאיתא במשנה3, וכמו כן חודש כסלו הוא חודש השלישי מראש-השנה שהוא בתשרי.
החילוק בין ניסן לתשרי הוא4:
ניסן עניינו עבודת הצדיקים, שהרי יציאת מצרים עניינה גירות5, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי6, היינו, שאין לו שום חטאים ושום עניינים שאינם כדבעי, להיותו כקטן שנולד7. וחודש סיוון שהוא החודש השלישי מניסן, הוא הזמן של מתן-תורה.
ותשרי עניינו עבודת בעלי-תשובה8. וכסלו שהוא חודש השלישי מתשרי, עניינו מתן-תורה - הגילוי דפנימיות התורה.
וכמו בעניין התשובה, עם היות תשובה למעלה מתורה9, שלכן מועילה התשובה על עניין שפגם בתורה, מכל-מקום, עניין התשובה גופא נלקח מהתורה10 - כן הוא גם בעניין גילוי פנימיות התורה שבחודש כסלו, שעניין זה גופא נלקח גם ממתן-תורה שבסיוון. והיינו, לפי שבשעת מתן-תורה בסיוון ניתנו כל ענייני התורה11, ואפילו התורה שמשיח ילמד ויגלה, שזהו עניין הכי עמוק בתורה, כדאיתא במדרש12 שהתורה דעכשיו הבל היא לגבי תורתו של משיח - גם זה ניתן בשעת מתן-תורה בסיוון.
אבל אף-על-פי-כן, היתה פנימיות התורה בהעלם במתן-תורה שבסיוון, והגילוי דפנימיות התורה הוא בחודש כסלו, חודש השלישי מחודש תשרי שעניינו עבודת התשובה, שאז, בחודש כסלו, הוא הגילוי דפנימיות התורה והפצת המעיינות חוצה, שזוהי ההכנה לגילוי המשיח13.
ב. מצד זה שחודש כסלו הוא זמן של גילוי-תורה, גילוי חדש בתורה, שנתגלה פנימיות התורה - מצד זה נמשך גם בעולם, שבחודש כסלו מאיר בעולם גילוי חדש, עניין הניסים.
תורת החסידות מבארת היטב את העניין, שבאמת גם הנהגת הטבע הוא עניין של ניסים14, אלא החילוק הוא שטבע הוא גילוי שישנו בתמידות, ומצד ההרגל לא ניכר הנס, ועד שיכולים לחשוב שזוהי בירה בלא מנהיג חס-ושלום, אבל כשבא נס, שלא רגילים בו, הרי זה בגילוי. והיינו, שעניין הניסים הוא גילוי חדש.
וזהו שכסלו הוא חודש של ניסים - דכיוון שזהו זמן של גילוי חדש בתורה, ואסתכל באורייתא וברא עלמא15, הרי זה נמשך גם בעולם, שגם בהנהגת העולם הרי זה זמן של ניסים, גילוי חדש.
ולכן היה בחודש כסלו הנס דחנוכה, שהנס היה בשמן - רזין דרזין16 - והוא גילוי נעלה ביותר. וכמו שכתב הרמב"ן17 בשם המדרש18 שהקב"ה אמר לאהרן "שלך גדולה משלהם", שנרות חנוכה נעלים יותר מנרות המקדש, כיוון שנרות המקדש אינם קיימים לעולם, ונרות חנוכה קיימים לעולם.
וכמו כן היה לאחרי זה הנס די"ט כסלו, דהפצת תורת החסידות, שגם זה עניין שקיים לעד ולעולמי עולמים, כיוון שהפצת מעיינות החסידות היא כלי והכנה לגילוי המשיח.
ג. והנה, ההמשכה על ענייני החודש מתחילה בשבת מברכים, שבו מברכים את החודש שיהיה לטובה ולברכה, "לחיים ולשלום לששון ולשמחה לישועה ולנחמה"19.
ובנוגע לענייננו - חודש כסלו, שבו נמשכים לא רק עניינים טבעיים אלא גם עניינים ניסיים שלמעלה מהטבע - הרי בעמדנו בשבת מברכים חודש כסלו, ובפרט כשנמצאים כבר לאחרי המולד, צריכים לברך את החודש שהחל משבת מברכים יהיו הטובה והברכה, חיים ושלום ששון ושמחה ישועה ונחמה, לא רק בעניינים טבעיים, אלא גם בעניינים ניסיים.
והיינו, שכל העניינים שצריכים להעשות בחודש זה, שבתוכם יש גם עניינים כלליים הנוגעים לכל השנה - יהיו כולם לטובה בדרך שלמעלה מהטבע, כך, שאפילו אם על-פי טבע ושכל אין לזה מקום, יהיה זה באופן שלמעלה מהטבע20, והיינו, שגם העניינים שלמעלה מהשתלשלות יומשכו למטה מעשרה טפחים בטוב הנראה והנגלה.
* * *
ד. בנוגע להעניין דהשגחה פרטית המדובר לעיל בהמאמר (ד"ה "מים רבים")21 - הרי אף-על-פי שרבינו הזקן הביא ראיה מדברי הגמרא22 "ר' יוחנן כי הווה חזי שלך אמר משפטיך23 תהום רבה" (שזימנת שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות), שמזה מוכח שיש דין ומשפט אפילו על דגים, ולא רק על המין הכללי אלא גם על פרטי הדגים, מכל-מקום, ישנם שיטות נוספות בעניין זה, וישנם הסוברים שהשגחה פרטית היא רק על מין המדבר, ומצינו שגם שיטות אלו הובאו אפילו בדבריהם של כמה מקובלים24.
אבל כבר נתקבלה שיטת הבעש"ט25, שהשגחה פרטית היא לא רק על מין המדבר, אלא גם על מין החי והצומח, ואפילו על מין הדומם, שעל כולם משגיח הקב"ה בהשגחה פרטית.
וככל העניינים שבתורת הבעש"ט שנתבארו בתורת חסידות חב"ד - נתבאר גם עניין זה בפרטיות בתורת חסידות חב"ד.
וכפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר באחד ממאמריו26 בעניין השגחה פרטית על-פי שיטת הבעש"ט, שלא זו בלבד שגלגולו של עלה ממקום למקום הוא בהשגחה פרטית, אלא עוד זאת, שגם אופן גלגולו, אם על-ידי רוח או על-ידי רגלי אדם או בהמה, הוא גם בהשגחה פרטית, והיינו, שזהו עניין שנוגע לרצון העליון, ולשלימות הכוונה.
ה. והנה, אף-על-פי שנוגע כל פרט ופרט, מכל-מקום, כשמדובר אודות סדר המלכות מצינו שאמרו חז"ל27 "הווי מתפלל בשלומה של מלכות", ולא נאמר בלשון יחיד (בנוגע להמלך)28, כי, מה שנוגע בהמלכות הוא רק כללות סדר המלוכה, ועל זה צריך להתפלל כו', אבל בנוגע להפרט (מלך פלוני) - הרי זה יכול להתחלף ולהיות באופן היותר טוב לבני ישראל.
ובהקדמה - שעל-פי תורה, "דינא דמלכותא דינא"29, היינו, שדין המלכות יש לו תוקף של דין תורה, אבל30, במה דברים אמורים, כאשר דין המלכות הוא דין כללי עבור כל בני המדינה בשווה, מה-שאין-כן כאשר מבדילים ומחלקים בין אנשים, וכמו למשל שקובעים דין מיוחד עבור יהודים, אזי אין בזה התוקף ד"דינא דמלכותא דינא", היינו, שאין לזה מקום בתורה.
וכיוון ש"אסתכל באורייתא וברא עלמא", הרי מובן שעניין שאין לו מקום בתורה, אין לו מקום גם בעולם.
ולא תועיל עקשנותו של פלוני, שכן, כיוון שעל-פי תורה אין לזה מציאות, הרי גם בעולם אין לזה מציאות.
ובאשר לעקשנות - סיפרתי כבר פעם31 הסיפור אודות אדמו"ר מהר"ש, שכאשר היה צריך לנסוע ברכבת, היו מודיעים על כך מליובאוויטש, והרכבת היתה ממתינה לבואו. ופעם אירע שהפקיד הממונה רצה להראות רמות רוחו והורה על נסיעת הרכבת מבלי להמתין לבואו של אדמו"ר מהר"ש. ובמשך כמה ימים הגיעה ידיעה - ממקום גבוה יותר - שהפקיד הנ"ל מפוטר ממשרתו...
ומה שישנו יהודי אחד שטוען אחרת - הרי זה מצד "קרומקייט", ואין לילך בדרכים עקומות.
ומה שטוענים בנוגע לחילוף האישים שאין לזה מקום על-פי חשבון - אין זה נוגע לנו. לנו לא נוגע החשבון, כי אם הבפועל, ובמילא, אם יש לזה מקום בחשבון - יהיה הדבר על-פי חשבון, ואם אין לזה מקום בחשבון - הרי חודש כסלו (שבו עומדים עתה) הוא סדר של ניסים שלמעלה מהחשבון.
ו. ובנוגע לפועל:
כיוון שכל העניינים צריכים לבוא בטוב הנראה והנגלה, וכפירוש הבעש"ט32 על פסוק33 "עזוב תעזוב עמו", שאין לשבור את הגוף על-ידי תעניות וסיגופים, אלא לבררו ולזככו ולהעלותו - צריך להיות העניין ד"היטב איטיב עמך"34 באופן כזה שגם הגוף ונפש הבהמית יסכימו שזהו טוב, וההסכמה תהיה (לא מצד קבלת עול, אלא) מצד זה שמשיגים ורואים בעיני בשר שזהו טוב.
ובפשטות - שכל העניינים השייכים לבני-ישראל, הן בנוגע לתורה ומצוות, והן בנוגע לעניינים הגשמיים ואפילו בנוגע לעניינים חומריים, יהיו כולם בטוב הנראה והנגלה.
ובעמדנו בחודש כסלו - הרי גם העניינים שאין להם מקום בטבע יומשכו למטה מעשרה טפחים בטוב הנראה והנגלה.
וכמו כן יהיה גם החילוף הנ"ל לטוב35 - עד כמה שיכול להיות טוב באומות העולם,
ויקויים הייעוד36 "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך", היינו, שכל עמי הארץ יראו את מעלתם של בני-ישראל, שיש בהם נקודת היהדות, בדרך מקיף על-כל-פנים, ועל-ידי זה יתבטלו כולם בפניהם,
שזוהי ההכנה לגילוי המשיח במהרה בימינו אמן.
* * *
ז. בתפילת מנחה מתחילים לקרוא פרשת ויצא - "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".
וככל ענייני התורה יש גם בעניין זה פשט, רמז, דרוש וסוד, ולא באופן שהם ד' תורות, שהרי התורה היא "תורה אחת", כיוון שכל ד' העניינים דפשט רמז דרוש וסוד קשורים זה בזה37.
ח. הפירוש הפשוט בפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" הוא - שיעקב יצא מבאר-שבע שבארץ-ישראל, המקום שבו דרו הוריו, והלך לחרן שבחוץ לארץ, לגלות, והמשך הדברים הוא שעוד בהיותו בדרך נטלו ממנו הכל38, כך שהגיע לחרן בעירום ובחוסר כל, ואף-על-פי-כן, על-ידי זה ש"עם לבן גרתי"39 "ותרי"ג מצוות שמרתי"40, חזר משם ברכוש גדול יותר ממה שהיה לו לפני זה, בנים ובנות, צאן ובקר עבדים ושפחות כו'41, ועיקר הברכה התבטאה בכך שהיתה מיטתו שלימה42, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
וכמו כן ישנו עניין זה גם ברוחניות - שכאשר יהודי יוצא מ"באר שבע" ברוחניות, היינו, ממקום תורה ותפילה, ויוצא לעולם, אשר, גם בהיותו במצב נעלה הרי זה בכל זאת "עולם", שזהו עניין של "חרן", מלשון "חרון אף של מקום (בעולם)"43, ואף-על-פי-כן, כאשר הנהגתו בעולם היא על-פי תורה, "עם לבן גרתי" "ותרי"ג מצוות שמרתי", אזי לא זו בלבד שאינו מאבד מאומה, אלא אדרבה, הוא מרוויח יותר, שזוכה לבנים ובנות, בני בנים ובני בנות, עוסקים בתורה ובמצוות, והולך ומתעלה ברוחניות לגבי מדריגתו הקודמת, כמבואר בחסידות44 בעניין העילוי שניתוסף אצל יעקב בבואו מחרן45.
ט. ובפרטיות יותר יש בזה כמה עניינים:
לכל לראש - כללות העניין דירידת הנשמה בגוף, שהנשמה שחצובה מתחת כיסא הכבוד46, ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא47, אשר, עם היותה ירידה גדולה ביותר, הרי זו ירידה לצורך עלייה, כי, כאשר הנשמה משלימה את הכוונה למטה, אזי מתעלית הנשמה לדרגה נעלה יותר מכמו שהיתה לפני זה.
ועל-דרך זה לאחרי ירידת הנשמה למטה ישנו עניין זה בכללות חיי האדם - שהסדר הוא שבשנותיו הראשונות נמצא ב"חדר" וב"ישיבה", שאז מתעסק רק בענייני קדושה, ובשנים שלאחרי זה, בבוא הזמן שצריך להיות "רחיים בצווארו"48, אזי יוצא לעולם, לקיים מה שנאמר49 "וברכך הוי' אלוקיך בכל אשר תעשה", אשר, גם במצב הטוב ביותר הרי זה בכל זאת עניין של עשייה בעולם;
ועל-דרך זה בכל יום גופא - שהתחלת היום היא בעבודת התפלה, ואחר-כך לימוד התורה, "מבית-הכנסת לבית-המדרש"50, ואחר-כך "הנהג בהם מנהג דרך ארץ"51 ביציאתו לעולם, שזהו עניין של ירידה ויציאה מד' אמות של תפילה וד' אמות של תורה;
ועל-דרך זה במשך ימי השבוע - שתחילה ישנו יום השבת שבו אין עוסקים בעובדין דחול, ומתמסרים לגמרי לענייני קדושה, ואחר-כך באים ששת ימי המעשה כו'52.
ובנוגע לכל עניינים אלו ישנה הוראת התורה, שכאשר "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", בחרון אף של עולם, הנה כאשר "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", שגם בזמן שעוסקים בענייני העולם קובעים עתים לתורה וכיוצא בזה, אזי זוכים לבנים ובנות, צאן ובקר וכו', והיינו, שלא זו בלבד שלא נעשה עניין של ירידה, אלא אדרבה, פועלים עלייה בכל העניינים שעוסקים בהם.
וכן הוא בנוגע לכללות זמן הגלות - שסוף-כל-סוף רואים שלא זו בלבד שלא נאבדים, אלא אדרבה, שלוקחים ומעלים את כל ענייני הגלות גופא, כמו שכתוב53 "וניצלתם גו'", לרוקן את הכל, את כל העניינים שיש להם מציאות, ו"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו גו' נלך"54 לקראת משיח צדקנו אל הגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו.
(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת תולדות, מברכים החודש וערב ראש-חודש כסלו ה'תשי"ז.
'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ז, חלק ראשון (יח) עמ' 78-75- בלתי מוגה)
----------
1) סעיפים א-ב הוגהו על-ידי כ"ק אדמו"ר (באידיש), ונדפסו בלקו"ש ח"א עמ' 75 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.
2) ראה גם תו"מ חי"ג עמ' 114. וש"נ.
3) ר"ה ב,א.
4) ראה גם תו"מ חי"ד עמ' 41. וש"נ.
5) ראה יבמות מו,א-ב.
6) שם כב,א. וש"נ.
7) וע"ד מארז"ל (יומא כב,ב) "בן שנה שאול במולכו (שמואל-א יג,א), כבן שנה, שלא טעם טעם חטא" (מהנחה בלתי מוגה).
8) שהרי עבודת התשובה עיקרה בחודש אלול, בר"ה ויוהכ"פ, והגילוי מזה נעשה "ליום חגינו", בחג הסוכות (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ). - מהנחה בלתי מוגה.
9) לקו"ת בדרושי פ' אחרי (כי ביום הזה), ובדרושי יוהכ"פ.
10) ראה לקו"ש חי"ח עמ' 121. וש"נ.
11) ראה סה"מ תרנ"ו עמ' שנו. ועוד.
12) קה"ר רפ"ב. פי"א, ח.
13) ראה אגה"ק דהבעש"ט (כתר-שם-טוב בתחלתו. ובכ"מ).
14) ראה קונטרס צג, בסופו (סה"מ תשי"א עמ' 293).
15) זח"ב קסא, רע"ב.
16) ראה אמ"ב שער הק"ש פנ"ד ואילך. ועוד.
17) ר"פ בהעלותך.
18) במדב"ר פט"ו, ו. פרש"י ר"פ בהעלותך.
19) נוסח ברכת החודש.
20) אולי הכוונה בקשר ל"מבצע סיני" שהתרחש בימים אלו (ראה מכתב ב' כסלו ה'תשי"ז (אג"ק חי"ד עמ' קלה), ובהנסמן בהערות שם. "מבוא" לאג"ק שם ס"ע 5 ואילך. וש"נ). המו"ל.
21) פ"ג (תו"מ חי"ח עמ' 198).
22) חולין סג,א (ובפרש"י).
23) תהילים לו,ז.
24) ראה רשימה "השגחה פרטית" - אג"ק ח"א עמ' קסח ואילך. וש"נ.
25) ראה בארוכה כתר-שם-טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סקע"ט ואילך. וש"נ.
26) סה"מ תרפ"ו עמ' קנו. וראה גם תו"מ ח"ד עמ' 157 ואילך. וש"נ.
27) אבות פ"ג מ"ב.
28) ראה הגהות הגר"א (סקל"א) לשו"ע שבהערה 30.
29) גיטין י,ב. וש"נ. וראה אנציק' תלמודית בערכו. וש"נ.
30) ראה טושו"ע חו"מ סשס"ט ס"ח.
31) ראה שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב תשט"ז ס"ג (תו"מ חי"ז עמ' 144). וש"נ.
32) ראה כתר-שם-טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סכ"א. וש"נ (נעתק ב"היום יום" כח שבט).
33) משפטים כג,ה.
34) וישלח לב,יג.
35) ראה גם שיחת ש"פ בראשית (התוועדות ב) סי"א (תו"מ חי"ח עמ' 131).
36) תבוא כח,י.
37) ראה לקו"ש חי"ח עמ' 187. חכ"א עמ' 36. וש"נ.
38) פרש"י ויצא כט,יא.
39) וישלח לב,ה.
40) פרש"י עה"פ.
41) שם, ו ובפרש"י.
42) ויק"ר פל"ו, ה. פרש"י ויחי מז,לא.
43) פרש"י ס"פ נח.
44) ראה ד"ה ויצא יעקב תר"ל (סה"מ תר"ל עמ' כט ואילך).
45) ראה גם תו"מ ח"ד עמ' 153 ואילך.
46) זח"ג כט, רע"ב. וראה בהנסמן בנצו"ז לזח"א קיג,א.
47) על-פי לשון חז"ל - חגיגה ה,ב.
48) ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"א ואילך. וש"נ.
49) פ' ראה טו,יח.
50) ראה ברכות בסופה.
51) שם לה,ב.
52) ראה גם תו"מ ח"ב עמ' 141 ואילך.
53) שמות ג,כב.
54) בא י,ט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
