שאלה: מה משמעותה של 'ברכת החודש' בשבת שלפני ראש-חודש?
תשובה: בזמן שבית-דין היה מקדש את החודש על-פי ראיית הירח, היה "ראש בית-דין אומר: 'מקודש!', וכל העם עונים אחריו: 'מקודש! מקודש!'". לאחר שחדל קידוש החודש ונקבע הלוח על-פי החשבון, הנהיגו להכריז את יום ראש-החודש ברבים, בעיקר כדי לפרסם זאת בקרב העם. בחרו לשם כך ביום השבת, משום שאז כל הקהל נמצא בבית-הכנסת.
נהוג להכריז זאת בעמידה, כעין זכר לקידוש החודש שהיה מעומד (ומתוך חביבות העניין, עומד גם הציבור כולו). יש נוהגים שהרב הוא המכריז, זכר לראש בית-דין. נהוג שהמכריז מחזיק בידו באותה שעה את ספר-התורה.
נוסף על כך אנו מברכים את החודש הבא, ומתפללים עליו שיהיה לטובה ולברכה. בקהילות אשכנזיות מקדימים להכרזה נוסח 'יהי רצון', המכוון ישירות לחודש הבא, ובקהילות הספרדים - ארבע בקשות אחרות, כלליות, המתחילות גם הן ב'יהי רצון': על חכמי ישראל, על ישועת עם-ישראל והצלתו ועל בניין בית-המקדש והחזרת עטרה ליושנה.
למנהג חב"ד מסתפקים בתפילת "מי שעשה ניסים". על-פי תקנת כ"ק האדמו"ר הקודם מליובאוויטש (שכתב כי זו "מצווה רמה ונישאה, המביאה שפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות") משכימים בשבת מברכים לבית-הכנסת לומר את כל ספר התהילים בציבור, ולאחר התפילה נהוג לערוך 'התוועדות' בבית-הכנסת, כדי לחזק ולהתחזק בתורה ובתפילה ובאהבת-ישראל, מתוך שמחה וטוב-לבב, ועל כל משתתף להמשיכה בסעודת השבת עם בני-ביתו. כל זה נעשה בתוקף מיוחד בשבת בראשית, שברכתה משפיעה על כל השנה.
מקורות: ר"ה כד,א. אבודרהם, סדר ר"ח בתחילתו. מג"א תיז,א. שערי אפרים י,לד ושערי רחמים שם (וראה משנ"ב קמו, בשעה"צ יח). קובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים 'אוהל יוסף יצחק', עמ' 192. וראה לקוטי שיחות ד,1139. ח,354. ט,187. טז,523. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
