רנד: "הבנתי שצריך לנהל דיאלוג"
את ראש-השנה האחרון עשה שולי רנד באומן, כפי שעשה בעשר השנים האחרונות, מאז נעשה חסיד ברסלב. אבל השנה שב משם עם חוויה מיוחדת: כמה וכמה אנשים הצהירו לפניו כי הוא – וליתר דיוק, דמותו בסרט 'אושפיזין' – הסיבה לבואם. "הדרך מהדירה למקווה ומהמקווה לבית-המדרש ארכה לפעמים יותר משעה. כל אחד רצה להגיד רק 'משהו קטן'. היה רגע שכבר שקלתי להעמיד פנים שאני בתענית-דיבור", הוא אומר בחיוך.
שולי (43), שלום-יוסף במקור, נולד למשפחה שומרת-מצוות מבני-ברק. בנעוריו נטש את דרך התורה ופנה לקריירה מוצלחת של שחקן. הצופים אהבו אותו, המבקרים קשרו לו כתרים. אחר-כך התחתן עם מיכל, שגדלה ב"בית חילוני, אבל מרוקני, שהייתה בו נוכחות של הקב"ה", כלשונה. ואז חזרו יחדיו לחיי תורה ומצוות, ושולי פנה לישיבה והתנתק לגמרי מעולם המשחק.
סיפור אמיתי
לשולי ולרעייתו שישה ילדים. החמישי שבהם, ישראל, בן החמש וחצי, נולד עם תסמונת דאון. "הוא היה מאושפז זמן רב ואנחנו היינו לצידו. הייתה שם תופעה מדהימה: חרדים יושבים עם לא-דתיים, מתוך אחדות, התעניינות, אהבה, דאגה. הבנתי שצריך לנהל דיאלוג, לפתוח את הלב ולהוריד את מפלס השנאה והניכור, בעיקר כלפי החרדים", הוא אומר.
בעצת רבותיו, החליט לחזור לעולם המשחק, אבל הפעם כשליחות. התסריט של 'אושפיזין' נולד מתוך מקרה אמיתי. "פעם אחת הנחנו את הסוכה שלנו ליד משרד הישיבה, כי לא היה לנו איפה לשים אותה. ואז מישהו ראה אותי קונה לוחות-עץ חדשים לסוכה, והוא הניח שהפקרתי את הסוכה הישנה. מכיוון שרצה לעזור לחבר, שלא הייתה לו סוכה, לקח אותה בעבורו. אחרי יומיים בא אליי אותו בחור ואמר: 'אחי, אתה לא כועס עליי? אל תשאל מה קרה לי בגלל שלקחתי לך את הסוכה; באו אליי שני אנשים ונכנסו לסוכה, נטפלו אליי ומיררו לי את החיים'".
איחוי הקרע
רוב השחקנים ב'אושפיזין' הם שחקנים בעלי-תשובה או יהודים חרדים שמעולם לא שיחקו. התוצאה אותנטית מאוד – לעיתים מצחיקה לעיתים מרגשת עד דמעות. מספר הצופים ורוכשי התקליטורים מלמד על הצלחה אדירה. תגובות חמות מגיעות, לדברי מיכל, מכל קצות תבל. בעוד שבועות אחדים יעלה הסרט על המרקעים בארה"ב.
אבל את ההישג העיקרי רואים בני-הזוג רנד במסרים שחלחלו. "הגיעו אלינו מאות סיפורים על אנשים שחזרתם בתשובה יצרה קרע בינם ובין משפחתם, ובעקבות הצפייה ב'אושפיזין' חזר השלום לשרור במשפחה. חברים מהעבר ומכרים לא-דתיים בהווה מודים בפה מלא כי מבטם על חיי הדתיים והחרדים השתנה מאוד לטובה", אומר שולי.
בין דמות למציאות
ויש גם תגובות מהציבור החרדי עצמו. "אנחנו גרים בשכונת גאולה בירושלים ופוגשים אנשים מכל גוני הקשת החרדית", מספרת מיכל. "רבים ניגשים ואומרים, 'יישר כוח, קידשתם שם שמים'. אחרים אומרים בפשטות 'תודה'. יש גם כאלה שבתמימות אופיינית מערבבים לגמרי בינינו ובין הדמויות בסרט, ומשוכנעים שבעלי הוא משה בלנגה ואני מלי. יש שאף מתעניינים בשלום הילד נחמן... אנחנו כמובן מקבלים זאת ברוח טובה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
