חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ג בכסליו התש"פ, 11/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כוחו של פסק-הלכה
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 581 - כל המדורים ברצף
כותרות השבוע
קבלת פני המלך - בשדה
בכוח התורה פוסקים בני-ישראל שהגאולה צריכה להיות תיכף ומיד
כוחו של פסק-הלכה
פרשת שופטים
"נתקיימו ברבי ובבניו"
תחנון שלא בזמנו * הכנסת ספר-תורה בימי הספירה * ברכת כוהנים שאומר הש"ץ * דילוג בענייני צניעות

הרבי ייחס כוח רב והשפעה גדולה מאוד לפסקי-דין של רבנים מורי-הוראה * הרבי קרא לרבנים לפסוק דין שהגיע זמן הגאולה, שארץ-ישראל שייכת לעם-ישראל ואפילו שמוסדות תורה צריכים לצאת ממצוקה כלכלית * "שרב מורה הוראה יפסוק הלכה למעשה שצריכים משיח צדקנו ובית-המקדש השלישי בפועל ממש, ותיכף ומיד לאחרי פסק ההלכה צריך לקיים פסק הדין, ללא עיכוב כלל"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח בקטע ממכתבו של הרבי משנת תשט"ז ('היכל מנחם', כרך א, עמ' נז) במקרה פרטי:

מראשית העניין כתבתי ועל-פי מאמר רז"ל שכשיש דין למטה אין דין למעלה, שרבנים בכוח הסמיכה שלהם יבררו כל המאורע לפרטיו והצדיקו את הצדיק וכו', מתאים לתורתנו הקדושה תורת חיים, ומובן שעל-ידי-זה בטלים משפטים בל ידעום...

פסק-הדין פעל את פעולתו

באחד מביקוריו של הגה"ח הרב מנחם-מענדל מנדלזון שליט"א, אב"ד קוממיות, אצל הרבי (בי"ב אלול תש"נ) אמר, שבתור "שכן טוב" הוא רוצה לקבל את ברכת הרבי עבור מוסדות ליובאוויטש בקריית-גת (השוכנת ליד קוממיות). הרבי ברכו: "שיהיה קוממיות בכל הפרטים ובכל העניינים". כאשר הזכיר הלה שיש קשיים בהשגת האמצעים לקיום המוסדות, שבהם כאלף תלמידים, כן ירבו. הורה לו הרבי להקים בית-דין ולפסוק הוראה לגבי ברכתו של הקב"ה להצלחתם הכלכלית של מוסדות אלו. הרבי אף הצביע בפניו על הלכה ברמב"ם שתהיה המקור לפסק-דין, ובירכו שהפסק שלהם יתקבל במרומים ויפעול פעולתו. ואכן כך עשו, וראו בפועל שהדבר פעל פעולתו (- 'שמן ששון מחבריך', כרך ג, עמ' 54).

שלימות הארץ, התורה וישראל

י' בשבט תשל"ו. במהלך ההתוועדות לרגל היום ביקש הרבי ש"שבעים רבנים הנמצאים כאן (שהם נציגי עם ישראל - כנגד שבעים אומות-העולם) יפסקו בנוגע לשלימות הארץ, התורה וישראל". בהמשך תבע הרבי ש"יעמוד אפוא רב ויאמר דבר-תורה ברוח הדברים האמורים, שארץ-ישראל שייכת רק ליהודים, ולאחר-מכן יסכימו ויצטרפו לזה כל שאר השבעים ואחד רבנים, וכל הקהל יאמר 'אמן ואמן'".

יום חמישי, י"ז בניסן תש"מ - יום ראשון של חול-המועד-פסח. הגאון הישיש הרב אפרים-אליעזר הכהן יאלעס (ז"ל) בא לקיים את מנהגו - מצוות קבלת פני רבו ברגל - כפי שנהג לעשות במשך שנים רבות, לחלות את פני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

בין השאר אמר לו הרבי ('בצל החכמה' עמ' 85):

"פסק-הדין שפירסם כבוד-תורתו בנוגע לאיסור החזרת שטחים בארץ-הקודש ת"ו פעל פעולתו עם הפסק-דין של שאר הרבנים, שהם בדוגמת סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו. ומכיוון שפסקו כך למטה, פועלים הדברים גם למעלה".

"כתוצאה מכך" - המשיך הרבי - "הרי גם אלו הרוצים להחזיר בפועל את השטחים, וגם אלו שדעתם אינה יציבה ("שאקלען זיך") תשתנה דעתם, בבחינת 'אף-על-גב דאיהו לא חזי מזלייהו חזי' ואלו כאלו יכריזו בגלוי שאסור להחזיר השטחים!".

שליטה על העולם

באותו נושא ממש שוחח הרבי כשנתיים קודם לכן, עם זקן מועצת גדולי התורה, כפי שיובא להלן.

אבל חידוש עצום השמיע הרבי במוצאי שבת-קודש פרשת בראשית תש"מ:

על רב להתמסר לבירור סוגיה זו של אורח-חיים סימן שכ"ט, ולקבוע הלכה בנוגע למצב העכשווי של העם היושב בציון. ואם יחשוב הרב לעצמו ויטען, מכיוון שממילא לא נשאלתי בנושא, מהי התועלת שאפסוק ואברר את ההלכה?! עליו לדעת, שגם בשמים נקבעת ההלכה לפי פסק-דינו שלו (אחרי שטרח, ליבן ובירר את ההלכה), שכן "לא בשמים היא" וכשצריכים לפתור ספק בהלכה, יש לברר זאת אצל רב שנמצא למטה, מוסמך להוראה.

ומזה מובן, שגם רב שבירר, ליבן וקבע הלכה בצורה ברורה מנומקת ומבוארת (בינו לבין עצמו) - משתנים מציאות העולם בהתאם לפסק-דין זה, והרי הוא מצטרף לשאר הרבנים שכבר קראו לקיים פסק-דין זה, והרי הוא מכריע את הכף.

ושוב חזר הרבי ואמר:

בנוגע לעניין זה - של פסיקת הלכות (כאשר הדבר נעשה על פי כללי ויסודות התורה וההלכה) - הקב"ה נתן לו את כל השליטה על העולם.

והזכיר עוד כמה נקודות: א) על-ידי-כך תיתוסף לרב זכות נוספת וגדולה (פרסום פסק-דין ברור בשולחן-ערוך) והתוצאות שייפעלו על-ידי פסק-דין זה, ב) יפה שעה אחת קודם, ג) ובאופן של "לא תגורו מפני איש".

"אילו היו יוצאים בתוקף"...

עם האדמו"ר בעל ה"לב שמחה" מגור (זצ"ל) שביקר אצל הרבי ביום ט' באלול תשל"ח ('בצל החכמה' עמ' 64-62) שוחח הרבי באותו נושא. הרבי הסביר כי מן הראוי היה לצאת ולפרסם בתוקף - ב"קול קורא" - לקיים את פסק-הדין  של השולחן-ערוך (אורח-חיים סימן שכ"ט) שכאשר גויים באים "על עסקי תבן וקש" יש לעמוד עם נשק וכו' - וממילא יהיה "תיפול עליהם אימתה ופחד".

יש לזכור - הוסיף הרבי - כי בנוגע לפסקי-הדינים של ה'בית יוסף' נאמר בספרים שהם פסקים שנפסקו על-ידי מאתיים בעלי סמיכה - יש אפוא מיד מאתיים הסוברים כך.

אילו היו יוצאים בתוקף של "מאן מלכי רבנן", עם תוקף של דין השולחן-ערוך, היו הדברים פועלים למעלה, ובדרך ממילא פועלים גם למטה.

פסק-דין ב'הקפות'

הרבי לא הסתפק בכך וביקש לעודד פעולות כאלה:

המקום: בית המדרש ליובאוויטש בליובאוויטש, 770. הזמן: ליל שמיני-עצרת תשמ"ב, קודם הקפה חמישית. הרבי עומד על בימתו. לפתע פותח הרבי בשיחה שתוכנה הוא - יש לנצל "עת רצון" זו ולכן זוהי שעת הכושר לבטל עניינים בלתי רצויים. לאחרונה החל היצר-הרע להתנגד לכללות העניין של "שלימות הארץ" ולכן מן הראוי שבהקפה זו ("מלך עולמים") ילכו כל הרבנים [העוסקים בפסקי הלכה בפועל] שעליהם נאמר "מאן מלכי רבנן", והם יפסקו פסק-דין בנוגע לפועל שכל ארץ-ישראל בשלמותה שייכת לעם ישראל".

תוקפם של פסקי-דינים אלו [שאינם באופן ד"כוחי ועוצם ידי", אלא] בכוחו של הקב"ה, שכן הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו (שהוא נסמך על-ידי הקב"ה - "מלך עולמים"), שיש בכוחם לפעול ולהיות ניכר בכל העולמות כולם, עד העולם-הזה הגשמי והחומרי, ואפילו אצל אומות העולם, עד שגם הם יסייעו לבני ישראל בכל ענייניהם, ובמיוחד בנוגע לענייני יהדות.

פסק-דין כפול

בליל שמיני-עצרת תשל"ט, קודם ההקפה החמישית, דיבר הרבי על כוחם של פסקי הרבנים בנוגע לארץ-ישראל, אך כאן במפתיע ('קראתי ואין עונה', כרך א, עמ' 349-348) כרך הרבי את פסק-הדין בנוגע לארץ-ישראל "יחד עם הפסק-דין ש'כלו כל הקיצין' ושאנו נמצאים כבר 'בעיתה אחישנה' ונמצאים כבר ברגעים האחרונים שלפני הגאולה".

"לחסוך זאת לגמרי!"...

נושא זה - פסק-דין בנוגע לסיום הגלות והבאת הגאולה - נשמע מפי הרבי, לראשונה, במוצאי יום-הכיפורים תשכ"א ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' נט) ליד שולחן סעודת מוצאי יום-הכיפורים בביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. הרבי התבטא: "הרי נכתב בעיתונים שהגיעו לכאן רבנים חשובים מארץ-ישראל מן הראוי שיאמרו (יסכימו?) שמשיח יבוא!". אחד הרבנים המסובים הגיב: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!". פני הרבי הרצינו, אך בשעת מעשה לא הגיב.

ימים אחדים לאחר מכן, בסעודת ליל א' דחג הסוכות ('המלך במסיבו', שם עמ' סא), נשאל הרבי בענין הנהגת הבחורים מארך-ישראל ביום-טוב שני של גלויות והרבי הגיב: "יום-טוב שני של גלויות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!...".

לדרוש ולתבוע מהקב"ה

יום ראשון בלילה, כ"ז באדר שני תשמ"ו. במהלך ביקורם של הרבנים הראשיים בארץ-הקודש, הראשון לציון הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א והרה"ג הרב אברהם הכהן שפירא שליט"א ('בצל החכמה' עמ' 305-304), אמר הרבי במפתיע:

בהמשך למוזכר אודות ביאת משיח - הרי, למרות שכבר... עדיין לא בא!... אולי יתקבצו כל הרבנים ויוציאו פסק-דין שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד!... כפי הנראה הדבר היחיד שחסר הוא - החוצפה של בני-ישראל, לדרוש ולתבוע מהקב"ה שיביא את הגאולה... צריכים להתחיל הרבנים הראשיים, הכהן בראשנו, והרב הראשי אחריו, וכל העם אחריהם - ב"קול גדול" ובאופן ד"קהל גדול"!

חתימות של רבנים

מספר חודשים לאחר מכן, בחודש אייר תשמ"ו, הוגש נוסח של פסק-הדין לפני הרב מרדכי אליהו, שקרא אותו, תיקן אותו, חתם עליו והקריאו לפני כמה רבנים, תוך הדגשה שפסק-דין זה נחתם בירושלים. כשנשלח הפקס לרבי נתקבלה הוראה ממזכירות הרבי למזכיר בי"ד רבני חב"ד, הרב יצחק-יהודה שיחי' ירוסלבסקי, להוסיף חתימות של רבנים וכן הוראות נוספות.

אמן כן יהי-רצון

בעשרה בטבת תשמ"ז נמסר לידי הרבי פסק-דין שעליו חתמו רבני אנ"ש (הפסק נמסר על-ידי חבר הבד"ץ דקראון-הייטס הרב קלמן-יהודה מארלאוו). הרבי  עיין בדבר ואחר-כך אמר ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' ס):

שהקב"ה ימלא משאלות לבבכם לטובה בכל הדברים שנכתבו כאן, ובלשון הרמב"ם: 'אמן כן יהי רצון'. ושיהיה זה בעגלא דידן ממש, ובפרט שנמצאים אנו שלושים יום לפני י' בשבט. שנשמע בשורות טובות, וייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

"תפסקו כך ב'שונה הלכות'"

גם בשנים הבאות המשיך הרבי לתבוע מגדולי תורה שביקרו אצלו לפסוק שמשיח צריך לבוא.

אחד מהם היה הרה"ג ר' מנשה קליין שליט"א, גאב"ד אונגוואר ומחבר ספרים חשובים, בעת שבא  לנחם את הרבי לאחר פטירת הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה (ביום ב, כ"ז בשבט תשמ"ח - 'התוועדויות' תשמ"ח, כרך ב, עמ' 579-576):

הרבי: שמו הולך לפניו - "שונה הלכות"...

הר"מ קליין: אם באמת שמי הולך כו' - ברצוני שהרבי יפעל שמשיח יבוא!

הרבי: אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח.

הר"מ קליין: אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. המצב דחוף ביותר... כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו.

הרבי: תפסקו כך ב"שונה הלכות".

הר"מ קליין: נו, אפסוק כן גם להלכה...

הרבי: וגם לפרסם בדפוס, הוראה לרבים.

רבים צריכים לו

שיחה דומה התנהלה עם הגאון מערלוי, הרה"ג הרב יוחנן סופר שליט"א, שנפגש עם הרבי במהלך חלוקת השטרות לצדקה, ביום ראשון לפרשת ויקרא, ה' באדר שני תשמ"ט ('התוועדויות' תשמ"ט, כרך ב, עמ' 544). כבר בראשית השיחה הביע הרבי את פליאתו על כך ש"לא עושים 'טומל'"  [=רעש] בעניין הגאולה וההכרח שמשיח צדקנו יבוא "תיכף ומיד ממש".

הרבי עמד על כך שעניין דחיקת הקץ אינו שייך בזמננו, כאשר כבר "כלו כל הקיצין". הרבי הוסיף ואמר:

ועכשיו, צריכים רק שרב מורה הוראה יפסוק הלכה למעשה שאי-אפשר בלאו הכי, היינו שצריכים משיח צדקנו ובית-המקדש השלישי בפועל ממש, ותיכף ומיד לאחרי פסק ההלכה צריך לקיים פסק הדין, ללא עיכוב כלל, שהרי, אסור לעכב קיום פסק דין אפילו בעניינים בלתי רצויים, חס-ושלום, ועל-אחת-כמה-וכמה כשמדובר אודות פסק-דין בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה דכל אחד ואחד מישראל וכלל ישראל, כולל גם כל בני-ישראל שבכל הדורות! יעזור ה' יתברך שתזכו להיות מאלה שיפסקו ההלכה דביאת משיח צדקנו. והעיקר - לראות שפסק הדין יקויים בפועל ממש. (כ"ק אדמו"ר חייך ואמר:) בוודאי יש בבית דין שלכם 'שמש בית דין', אזי, תשלחו את ה'שמש' ותראו שהפסק דין יתקיים בפועל.

גאב"ד ערלוי: ישנו כבר הפסק דין של הרבי, וכולנו, בתוככי כל בני-ישראל מצטרפים לפסק דין זה, ובוודאי יפסקו כן גם בבית דין של מעלה, ויקויים הפסק דין בפועל ממש.

כ"ק אדמו"ר: אמן. אין לתלות עניין זה על היחיד, כי אם על הרבנים, שהרי משיח צדקנו - רבים צריכים לו. ובמילא צריכים הרבים לפסוק כן. שאז ישנו גם כוח ומעלת הציבור - "הן א-ל כביר לא ימאס".

(גאב"ד ערלוי שליט"א המשיך לחזק את נושא זירוז הגאולה "כפסק-דין הרבי", עיין שם).

שהקב"ה יתחשב...

ושוב זכה הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א לביקור אצל הרבי, בליל ב' דפרשת לך-לך, ו' במרחשוון תשנ"ב, שאמר לו שוב (ספר-השיחות תשנ"ב, כרך ב, עמ' 452-451):

יש לעורר עוד הפעם (כפי שאמרתי כמה פעמים) שהרבנים צריכים לפרסם הפסק דין ש"כלו כל הקיצין"... ועתה נשאר רק הענין דגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.

ובהמשך השיחה (שם עמ' 455):

ויהי-רצון שבקרוב ממש יתחשב הקב"ה בהחלטת הציבור שאינם יכולים לסבול את גזירת הגלות, ובפרט שכן הוא גם פסק-דין התורה כפי שפוסקים הרבנים...

חדר בגדרי העולם

בשיחותו המפורסמת של הרבי בשבת-קודש פרשת משפטים תשנ"ב (ספר-השיחות תשנ"ב, כרך ב, עמ' 368) ציין הרבי שהחלטת ראשי המעצמות בנושא צמצום הנשק הגרעיני בבחינת "וכתתו חרבותם לאיתים" -

היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מפסק-דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורינו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה... פסק-דין "מסיני", שנמשך וחדר גם בגדרי העולם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)